אולג קובלוב, iTAnalyzer: "מרכזי הנתונים כמעט שלא עומדים בלחץ שמופעל עליהם"

"הלחצים שמופעלים כיום על מרכזי הנתונים הם אדירים, מה שמוביל לכך שהדרישות לאחזקת המערכת והצורך בתחזוקה נכונה רק הולכים ומתגברים", אמר אולג קובלוב, מנהל התפעול של חברת iTAnalyzer. לדבריו, "המורכבות אינה מסתיימת בבנייה עצמה של מרכז הנתונים. עם הזמן דרישות המערכת הולכות ומתסבכות, ולכן צריך כל הזמן לתחזק את המערכות לפני שהן נופלות. למעשה, כמעט שלא ניתן לעמוד בלחץ הזה. מדובר בכמות מערכות אדירה, כולל מערכות ניהול, ואנחנו נמצאים בתקופה שבה על אף שכמויות המידע רק הולכות וגדלות, כוח האדם רק הולך ויורד. אף על פי כן, צריך לתת מענה טוב יותר ומהיר יותר, וכמובן – לעשות את זה במינימום של השקעה וכוח אדם".

קובלוב דיבר בכנס Data Centers Infrastructure 2012 של אנשים ומחשבים, שנערך שלשום (ב') באולם האירועים אווניו שבקריית שדה התעופה.

הוא הוסיף, כי "כיום, אי אפשר יותר לשבת כיום ולחכות לתקלות שהן יגיעו. צריך לפעול לפני שהבעית מתרחשות בפועל ומקשות על הטיפול. לשם כך הוקמה iTAnalyzer, על ידי אנשים שמכירים את התחום ואת הבעיות שלו. אנחנו רוצים להביא את הארגונים למצב בו הם נוקטים בטיפול פרו-אקטיבי בבעיות השוטפות במקום לנקוט בשיטה של כיבוי שריפות",.

לטענתו, הפתרון שמציעה החברה עוזר להתמודדות עם מספר רב של ספקים – מצב שיכול להתקיים בכל מרכז נתונים גדול. "לנו יש את היכולת למשוך מידע מכל האובייקטים שקיימים בארגון, כאשר לא משנה מיהו הספק שלהם, ואז להגיש את כל המידע בפלטפורמה אחת ויחידה, שגם מציגה את כל הקשרים בין האובייקטים השונים", אמר. "אנחנו יכולים לאפשר פעילות פרו-אקטיבית כדי לספק מידע על בעיה לפני שהיא מתרחשת וכן לתת מבט כללי על המערכות הארגוניות, ולעשות זאת עבור כל אחד מהגורמים בארגון. המטרה ברורה: לאפשר קיום עסקי יציב וברור".

כך או כך, הוסיף, "אם לא שמים לב, אם לא מבצעים את הפעולות כמו שצריך, יכולים להגיע למצב בו מאבדים לחלוטין את היכולת לנהל את מרכז הנתונים ולעקוב אחרי מה שמתרחש בו", סיכם קובלוב.

פתרון לניהול תשתיות של מרכזי נתונים
ניר כהן, סמנכ"ל שירות לקוחות ושותף בחברת SmartWay Solutions, הציג את Eway DCIM, הפתרון שמציעה החברה לניהול תשתיות של מרכזי נתונים. לדבריו, "בדיוק כמו שבעולם התוכנה יש באגים וכשלים, כך זה גם בעולם של מרכזי הנתונים, וצריך להיות מוכנים לרגע שבו מתרחש כשל שכזה".

"כולנו חווינו, מפחדים ומתכוננים ליום בו יקרו לנו כשלי מחשב", הוסיף. "גם במערכות המידע יש כשלים אפשריים. למשל, כשל מערכות כפול שהתרחש בשרתים של טוויטר (Twitter) לפני כשנה השבית את החברה לשעתיים וגרם להרבה מאוד תרעומת, רעש ופגיעה בשם שלה. אם כך, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כיצד מתאוששים מכשלים כאלה, הן מבחינה מקומית והן מבחינת הקשר עם אתרים אחרים. זו הבעיה הגדולה".

לדברי כהן, כדי להתכונן היטב ליום שכזה יש לנהל מראש את המידע הקיים על מרכז הנתונים באופן מסודר, במקום אחד בלבד, ולעדכן אותו כל הזמן. "זה יכול לחסוך הרבה מאוד זמן וכסף", הוא ציין. כהן טען ש-"Eway DCIM הוא מוצר שמאפשר להתאושש בצורה מהירה יותר מכשל מערכות יחיד או כפול. זהו מוצר ישראלי לגמרי, שמיוצר בארץ, ולכן מאפשר התאמה לכל לקוח בארץ בקלות יחסית".

ההטמעה של Eway בהראל ביטוח ופיננסים
שי כהן, מנהל מיקור-חוץ ושו"ב בהראל ביטוח ופיננסים, הציג את הדרך שעברה החברה לקראת ההטמעה של Eway. הוא אמר, כי "המערכת עזרה לנו להפחית עלויות בצורה ברורה. הסיכונים שלנו נמוכים יותר, יש לנו שקיפות ונגישות, וההישג הכי חשוב הוא יצירת נקודת מידע יחידה, שרק בה יש את כל האמת על המערכת. יש לנו כעת גם מוכנות גבוהה לרגולציה".

כהן ציין, כי "מעבר לחסכון דרמטי בתפעול השוטף חסכנו עלויות בשל רכיבים שהתגלו ככאלה שאין בהם צורך, קיצרנו את הטיפול בתקלות והשגנו ניצול שטח רצפה טוב יותר בצורה קלה, מכיוון שאנחנו מקבלים תמונה ברורה ובהירה".

אסטרטגיית ניהול חדרי המחשב של אינטל
עופר ליאור, מנהל חדרי המחשב במרכזי הפיתוח של אינטל (Intel) בישראל, סיפר על האסטרטגיה שנוקטת החברה כדי להבטיח, עד כמה שאפשר, שתשתיות מרכזי הנתונים ינוצלו ביעילות. "מאחר שאנחנו רוצים לנהל את חדרי המחשבים שלנו בצורה הטובה ביותר קיבלנו החלטה לפיה כל פעולה שמבצעים בחדרי המחשב צריכה להוכיח את עצמה כמועילה לחברה – אם בזירוז תהליכים וזמן לשוק, אם במשהו שתורם לניטור אנרגטי יעיל יותר או אם במשהו שיש לו ROI מוכח. זו אסטרטגיה שנבנתה עם הזמן והיא הביאה הרבה מאוד ייעול והרבה חסכון בדרך של ניהול חדרי המחשב. כך, למשל, אף על פי שבכל שנה אנחנו מגדילים כמעט במחצית את כמות המחשבים בחדרי המחשב, הצלחנו להוביל ליעילות אנרגטית במרכזי הנתונים".

נוהג אחר בו נוקטת החברה, סיפר ליאור, הוא הקפדה על מחזור חיים של 4 שנים. "מדובר על מחזור חיים של כל ציוד המחשוב שנמצא במרכז הנתונים, ואנו משתדלים להחליף כל דבר אחרי התקופה הזו ולהוציא את כל הישן. ב-2011 לדוגמה, הוצאנו מחדר השרתים בחיפה 400 שרתים והכנסנו 100 חדשים שעושים את העבודה. זה לא יחס קבוע לכל החלפה, אבל זה מראה על הגידול בעוצמה ועל כך שמדובר בצעד חסכני מבחינת תשתיות", אמר.