ד"ר תומס לי, יבמ: "יש למעבדות בחיפה טכנולוגיות שאפשר לייצא לסין במהירות, ולפרוס בקנה מידה גדול"

"מעבדת המחקר של יבמ (IBM) בחיפה הציגה בפני שורת מיזמים ופרויקטים. העבודה שלהם משמעותית לא רק בתחום אחד מוגבל, אלא גם בזכות השיתוף שלהם עם מגוון גופים אחרים בישראל. הם חייבים לצאת יותר החוצה, אל השוק: יש למעבדות בחיפה טכנולוגיות שאפשר לייצא לסין במהירות, ולפרוס בקנה מידה גדול ומשמעותי", כך אמר ד"ר תומאס לי, סגן נשיא חטיבת המחקר של יבמ העולמית.

ד"ר לי, האחראי לקידום ופריסת פתרונות חדשים לתעשייה, ביקר בישראל ונפגש עם שורת חברות הזנק, שהשתתפו בתחרות Smart Camp לאיתור חברות טכנולוגיות מבטיחות. לדבריו, "האקלים המקצועי כאן, אופן התקשורת של אנשים בישראל, הוא מלא אנרגיה. כמשקיף מבחוץ, אני מאמין שאתם צריכים לצאת ולהוביל".

"חברות ההזנק שהציגו באירוע עוררו בי התלהבות. יש להן גישה נכונה לטכנולוגיות, אותה ניתן ליישם בכל העולם – ובכלל זה בסין – ובמהירות רבה", אמר ד"ר לי, ששימש בעבר במשך עשור כמנהל מעבדות המחקר של יבמ בסין. "מי שעוסקים במחקר ובפיתוח, מחפשים תמיד אחר משהו שאינו קיים", אמר, "בסין הגישה יותר מעשית מאשר בשאר העולם: השוק הסיני גדל במהירות ויוצר הזדמנויות חדשות. חלק מההזדמנויות האלה אי אפשר היה ללמוד ולראות באזורים אחרים של העולם".

"כך, למשל, בכל הנוגע לקנה המידה", פירט. "המימדים האלה והקצב הזה מחייבים את עבודת המחקר להיות מעשית: יש ביקוש גדול ואנחנו חייבים להציג פתרון שיענה לדרישות. אם אתה משווה את זה עם שווקים בשלים יותר, אתה מוצא שהשווקים האלה יציבים יותר, ומותירים יותר זמן לבצע חשיבה זהירה, לשקול היטב כל דבר. בסין זהו מו"פ שמתבצע בתוך השוק: אתה אוסף נתונים ותגובות ויודע מיד האם התוצאות שימושיות או שאינן מתאימות לשוק".

בסין, אמר ד"ר לי, "לא בונים אבטיפוס לשימוש במעבדה. הוא משמש מיד לעבודה בשטח על ידי לקוחות אמיתיים. בנסיבות האלה, המו"פ חייב להיות ברמה של מוצר סופי, והמחקר משולב עם הפיתוח".

כשחזר ד"ר לי בקיץ האחרון לקליפורניה, הוא גילה כי התפיסה של מחקר "בתוך השוק" שהובילה לצמיחה המהירה של יבמ בסין, הולכת ומאומצת גם על ידי הענק הכחול בארה"ב. "גיליתי שעשר השנים שהקדשתי לעבודה בסין תורמות לא רק בתוך סין אלא גם במקומות אחרים בעולם. והדברים האלה נכונים לא רק ליבמ ומערך המחקר שלה, אלא גם לחברות הזנק כאן, בישראל: השאיפה לקשר הדוק עם השוק כבר בתוך תהליך הפיתוח היא תנאי להצלחה".

לדבריו, "במסגרת תפיסת העולם החכם שלנו, זיהינו את הצורך לצאת מתחומי המשחק המסורתיים של יבמ, עולם המיחשוב וה-IT – ולהשתמש ביכולותינו לצורך ניתוח ושליטה בתהליכים פיזיים, המחייבים שיתוף פעולה הדוק עם גופים אחרים המתמחים בצד הפיזי המתפעל את הטכנולוגיה. אנחנו לא מפסיקים, כמו בעבר, בשלב הייצור של המחשב, ומעבירים את המחשב שייצרנו לשימוש. אנחנו נעזרים באנשים שמומחים כל אחד בתחומו: רשתות חשמל, מערכות בריאות, מערכות ייצור ועוד. ביחד, אנחנו מסוגלים ליצור מצב שבו כל הצדדים זוכים".

"השותפים שאנחנו מחפשים יהיו מומחים בתחומי תעשייה מוגדרים. בתחום רשת החשמל החכמה, למשל, השותפים יהיו חברות חשמל – אבל החל משלב ייצור החשמל אנחנו צריכים גם לאזן בין הביקוש להיצע. כך, יהיו שם חברות שעוסקות ברכב חשמלי, באחסון חשמל או בהפקת חשמל סולארי. זה מערב פעילות תקשורת המחייב איסוף נתונים, מה שאומר שיתוף פעולה עם תעשיית החיישנים, תעשיית התקשורת ואנשים שמסוגלים לכתוב תוכנה שמנהלת חלקים של הרשת".

הוא סיים באומרו, כי "בניהול רשת חכמה זיהינו שבע שכבות של פעילות. יבמ עצמה פועלת רק בשלוש או ארבע מהן, מה שמחייב אותנו לאתר שותפים ברמות שבהן איננו פועלים".