עמית פישר, יבמ ישראל: "מנהלי IT לא יודעים מהי תרומת המחלקה שלהם לארגון"

פישר אמר בכנס חטיבת רשיונל של יבמ, שנערך באורלנדו, כי הפתרון לכך טמון בקשר שבין המרכיבים השונים של עולם ה-IT לבין עצמם ● בכנס התברר, כי לפיתוח מערכות התוכנה של רשיונל יש קשר ישראלי חזק במיוחד ● כך, למשל, קבוצת הפיתוח של יבמ ברחובות מפתחת כלי תכנון לפיתוח מכשירים משובצי מחשב

"עד היום, כאשר מנכ"ל או יושב ראש שואל את מנהל ה-IT מהי תרומת המחלקה שלו להצלחת הארגון, במקרים רבים אין לו תשובה" – אמר עמית פישר, מנהל קבוצת המחקר Business Transformation ביבמ ישראל, במסגרת כנס שעורכת השבוע חטיבת רשיונל של יבמ באורלנדו, פלורידה. לדבריו, הפתרון לבעיה הזו הוא מערכת ארכיטקטורה עסקית שפותחה על ידי יבמ בישראל: "המערכת מאפשרת את הקשר בין המרכיבים השונים של עולם ה-IT – חומרה, תוכנה ועוד – לבין עצמם, ומתארת כיצד הם מקדמים את מטרות החברה ואת האסטרטגיה שלה".

ככלל, התברר בכנס שלפיתוח מערכות התוכנה של רשיונל יש קשר ישראלי חזק במיוחד. כך, למשל, קבוצת הפיתוח של יבמ ברחובות מפתחת כלי תכנון לפיתוח מכשירים משובצי מחשב. לדברי ערן גרי, מנהל פעילות הפיתוח של מוצרי תכנון המערכות של יבמ טללוג'יק בישראל ובארצות הברית, בין כלים אלה ניתן למצוא קוצב לב מתוחכם, המאפשר להזרים דם בהתאם לפעילות של החולה שהוא מושתל בליבו, מטוסי קרב וחלליות. למעשה, מדובר בתוכנת יבמ למערכות המשלבות חומרה ותוכנה. תוכנה זו מייצרת קוד במבחר שפות תכנות שניתן יהיה לקמפל ולהריץ על המערכות משובצות המחשב.

הוא אמר, כי "היסטורית, רשיונל ויבמ התמקדו בעיקר בשוק ה-IT. הרכישה של טללוג'יק נועדה, לפחות מבחינת רשיונל, לנסות למצות את הפוטנציאל בתחום המערכות משובצות המחשב. המעבדה שלנו מייצרת את פתרון הליבה של תהליך תכנון המערכות".

יונתן בניהו, מנהל תחום Sofware Asset Management בחברה, אמר, כי "99% מהלקוחות האופייניים לא מסוגלים להגיד במדויק מה יש להם. אלה ארגונים שמפעילים מערכות בנות 40 ו-50 שנה. אחת הבעיות היא שהידע נמצא בראשם של אנשים. ההבנה מה משמעות הקוד נותרת בראשו של המתכנת. אין דרך לשחזר את הידע הזה".

הוא הוסיף, כי "אנחנו יודעים ללכת למערכת מורכבת שהידע עליה אינו קיים ואינו מתועד ולנהל תהליכים של הפשטה. הקוד שנמצא במערכת שונה ממה שתועד במקור". לדברי בניהו, "לצורך זה נדרשים ניהול תצורה משופר, תיעוד ועדכון מתמיד. מאמץ המחקר בחיפה נועד להציע כלים שיאפשרו תיעוד בדיעבד. במקרים רבים, המקום היחיד שבו כתוב כיצד מתבצע תהליך בנקאי מסוים הוא בתוך המחשב, וכתבו זאת אנשים שכבר מזמן לא נמצאים במערכת, אם הם בכלל עדיין בחיים. לכן, יש חשיבות לשחזור הידע הזה, בין היתר כשבנקים נרכשים על ידי בנקים אחרים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים