ללמוד מרונן המפרגן איך לחגוג את ההצלחה של אחרים

ספר שסופרת כתבה נכנס לרשימת רבי המכר. כשאירוע משמעותי זה נודע לחברתה, גם היא סופרת, תגובתה היתה נבזית באופן בלתי צפוי: "אבל ראית את הביקורות שהספר קיבל באינטרנט…?"

עורך דין עוזב משרד פרטי מצליח, למען תפקיד בכיר בארגון שלא למטרות רווח. למרות שהוא מצא את העבודה שחלם עליה זה זמן רב, הרכילות במשרד הייתה ש"הוא נאלץ לעזוב את עבודתו הנוכחית".

בכל אחד מהמקרים הנ"ל, הצלחה של מישהו זוכה לבוז ולזלזול, ללא שום סיבה נראית לעין. עבור אנשים רבים בעולם העבודה והקריירה, המצב כיום אינו כה פשוט כפי שהיה בעבר. כיום אנשים מחליפים עבודות, מפוטרים, מחפשים עבודה ומנסים לשרוד בעבודות שכבר מצאו. לאור זאת, אפשר היה לצפות שכל הצלחה בעבודה תזכה לתשואות עידוד מעמיתים לעבודה, אבל לעתים קרובות מדי, ההיפך הוא הנכון.
מדוע איננו יכולים להביע תמיכה? מדוע קשה לנו לפרגן? האם אנו ממעיטים מעצמנו כאשר אנחנו מחמיאים לעמית?

אני נמצא בשלב בקריירה שלי בו יהיה זה נכון מצדי לשקול את הצעד הבא. לפחות על הנייר, אני מניח שעומדות בפני אפשרויות רבות. אולם, לגבי כל אפשרות, אני יכול כבר לשמוע את המבקרים מנתחים ומשסעים את החלטתי לגזרים. הידיעה שאנשים יגיבו על מעשי עלולה להיות מגבילה. לדוגמה, אם אסכים לעבודה במשכורת נמוכה יותר, כדי להחליף קריירה, אתפס ככישלון. אם אתחיל לעבוד בשירות הציבורי, אחרים יתלחשו שלא החזקתי מעמד במגזר הפרטי. מלבד המצב הכלכלי הקשה, קשה להתחייב לכל עבודה חדשה, כשמתחת לפני השטח רוחש גל כה משמעותי של ביקורת וחוסר שביעות רצון.

קין והבל
הדחף לבקר הצלחה של אחרים הוא עתיק יומין, ממש כמו היריבות הראשונה בין אחים. בסיפור הפשוט של קין והבל, מביאה לנו התורה שתי דוגמאות, לאופן בו ניתן להגיב להצלחתם של אחרים – אחת בריאה והשנייה הרסנית. הסיפור מתחיל כאשר קין מחליט ליצור משהו חדש, "מנחה" לה'. זה היה רעיון טוב וקין הוא הראשון שעושה זאת. הבל מגיב בדרך חיובית: הוא רואה את מעשיו של אחיו המכבד את ה' והוא מחליט לחקות אותו, על ידי העלאת מנחה משלו. תגובתו של הבל מדגימה לנו, כיצד אנו אמורים להגיב לחידושים של אחרים: להשתמש בהם בתור דוגמאות הראויות לחיקוי, לקבל מהם השראה, להתעלות מעל עצמנו ולהותיר את החותם הטוב ביותר שאנו יכולים על העולם. כיצד היה העולם נראה, אילו בכל פעם שהיינו רואים מישהו מצליח, היינו משתמשים בקנאה, כדי להתאמץ ולהפוך את חיינו למוצלחים יותר? תארו לעצמכם מה היה קורה, אילו היינו מקנאים בענווה והקרבה עצמית של אחרים, באותה מידה שאנו מקנאים בעושר ובכבוד לו הם זוכים…

נאמר לנו, כי מנחתו של קין הייתה מהעלוב שביבול האדמה ומנחתו של הבל הייתה מן המובחר שבצאן. הבל השתמש במנחתו של קין כרעיון, אך שיפר אותו על ידי מתן מנחה מהאיכות הטובה ביותר. הבל השקיע את כל כולו בפרוייקט שלו. הצרות מתחילות לאחר שה' מאמץ את מנחתו של הבל, אך לא את זו של קין. כשקין רואה שה' מקבל את מנחתו של הבל, הוא לא מתבונן פנימה, כדי לראות כיצד יכול היה להשתפר. במקום זאת, הוא הופך להיות ממורמר ומדוכא. בשלב זה פונה ה' ישירות לקין ואומר שהשקעת מאמץ גדול יותר, היא הדרך להצלחה. ה' אומר לקין לעשות את מה שעשה אחיו, להשקיע את המיטב ולהשתמש בהבל כמודל לחיקוי. מה שקורה לאחר מכן ממחיש לנו את הבחירה השגויה, הבחירה שאנו מתפתים לבחור מדי יום. במקום להשקיע בשיפור עצמנו, אנו עסוקים בהרס אחרים.  קין רוצח את אחיו!

שתי דרכים לפתרון
הצפייה בהצלחתם של אחרים יוצרת אצלנו מתח. אנו שואלים את עצמנו, "האם אני מסוגל להצלחה כזו?"

קיימות שתי דרכים לפתרון המתח:

•    לעבוד קשה כדי לגלות את התשובה לשאלה, 'האם אני מסוגל להצליח בכוחות עצמי?'
•    להקטין את ההצלחה של אחרים, לרמוס אותה, למחוץ אותה, לרצוח אותה.

כשמישהו מגיע להישגים, יש לנו שתי ברירות. אנו יכולים להשתמש בהצלחתו כמודל לחיקוי ולהשראה, או שאנו יכולים לזלזל בה, לקטול אותה ולהמעיט בערכה. אנו יכולים ללכת בדרכיו של האדם, או להפחית מערכו. אנו יכולים לבחור להיות הבל, או לבחור להיות קין.

חכמינו משווים הוצאת דיבה על אדם לרצח. הערות בלתי פוסקות לגבי התנהלות הקריירה של אדם כלשהו, מזיקות בדרכים רבות. הן מערערות את בטחונו של מחפש העבודה, הן מזהמות את מוחו של המעסיק הנוכחי או של מעסיק פוטנציאלי והן הורסות את הכבוד של האדם בקהילה. הן גם מאפשרות לדובר לעסוק פחות בחייו וגורמות לו להרגיש שאנן ושבע רצון בבינוניותו. כך, למעשה, הן פוגעות גם בדובר עצמו – הן רוצחות את החזון שלו לגבי גדולתו האפשרית. בנוסף לכך חז"ל מזהירים, כי הדיון הציבורי בהצלחתם של אחרים צריך להיות מוגבל, כיוון שעצם ההכרזה על ההצלחה, מהווה הזמנה לרכילות שלילית ולמתקפה.

יהיה זה קיצוני להתעלם מהצלחה של אחרים, אולם קיצוניות זו אינה הכרחית. תמיד ניתן לפנות ישירות לאדם, ולומר לו בדיוק את מה שהוא משתוקק לשמוע מחבריו: "מזל טוב. עבדת קשה להשיג זאת, וזה מגיע לך. הלוואי שתמשיך להצליח". והטוב ביותר יהיה אם נתכוון לכך. חלומות באספמיה? לא בהכרח, תשאלו את רונן, רונן המפרגן.

עובד ממאמר של ד.פ. ויצר