"ה-DBA צריכים להבין את המינוחים והיכולות של עולם האיחסון כדי למקסם את הביצועים"
זה המסר שיצא ממפגש פורום DBA של אנשים ומחשבים, שנערך תחת הכותרת "מסדי נתונים על מערכי איחסון ובסביבות וירטואליות" ● "החלוקה הקיימת בארגונים בין אנשי הסיסטם או התשתיות לאנשי ה-DBA עשויה להיות בעייתית, מפני שאנשי ה-DBA צריכים להכיר טוב יותר את האיחסון, הטכנולוגיות והקונפיגורציות כדי לדעת איך להתקין נכון את בסיס הנתונים", אמר אביאל אילוז, יועץ בכיר בחברת נאיה טכנולוגיות ומנחה המפגש
"ה-DBA צריכים להבין את המינוחים והיכולות של עולם האיחסון כדי למקסם את הביצועים" – זה המסר שיצא ממפגש פורום DBA של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים תחת הכותרת "מסדי נתונים על מערכי איחסון ובסביבות וירטואליות".
אביאל אילוז, יועץ בכיר בחברת נאיה טכנולוגיות ומנחה המפגש, אמר, כי במרבית הארגונים קיימת חלוקת אחריות בסיסית מסורתית בין אנשי הסיסטם או התשתיות לבין אנשי ה-DBA. לדבריו, אנשי הסיסטם או התשתיות יודעים מה קורה במערך האיחסון ומכירים את הקונפיגורציות השונות, ומצד שני – אנשי ה-DBA מקבלים את החומרה מוכנה ומתקינים עליה את מסדי הנתונים. כך, כל ההתייחסות ובניית התצורות הינן רק בתוך בסיסי הנתונים. "החלוקה הזו עשויה להיות בעייתית, מפני שאנשי ה-DBA צריכים להכיר טוב יותר את האיחסון, הטכנולוגיות והקונפיגורציות כדי לדעת איך להתקין נכון את בסיס הנתונים", אמר אילוז.
גיא רחמים, מנהל טכנולוגי אזורי בנט-אפ (NetApp) ישראל, דיבר על השיקולים והגורמים שה-DBA צריך להתייחס אליהם בעולם האיחסון. "יש ערך מוסף גבוה שהאיחסון יכול לתת לאנשי ה-DBA בכל הקשור לגיבויים, שחזורים, אמינות מידע, המשכיות עסקית ושכפול סביבות לצרכי פיתוח וטסטינג".
רחמים הסביר, כי כיום, ניתן לדרוש ממערכות האיחסון דברים שבעבר היו בלתי אפשריים. כך, לדוגמה, ניתן לדרוש מדיסקי מצב מוצק מהירים ביצועים, ולא רק נפחי קיבולת. "הדיסקים המכאניים די מוגבלים בכמות הביצועים שהם יכולים לספק, ולכן – נכנסים כיום לעולם הפלאש (Flash) וה-SSD וליתרונות ולחסרונות של דיסקי המצב המוצק לעומת הדיסקים המכאניים הרגילים. החיסרון הגדול ביותר הוא מחיר לקיבולת וביצועי כתיבה. מבחינת אמינות, ניתן לסמוך על הדיסקים הללו".
נושא חשוב נוסף שעליו דיבר רחמים הוא השחזורים והגיבויים: "פתרונות מערכי האיחסון בתפיסה הזו מציעים אינטגרציה של עולם האיחסון ובסיסי הנתונים. יש כיום גם פתרונות DRP שמגיעים מכמה כיוונים: יישומי DRP מבוססי אפליקציות, פתרונות ספקי בסיסי הנתונים ופתרונות שמציעים יצרני מערכי האיחסון", אמר.
הוא הוסיף, כי "כיום, ניתן לשלב בין ה-DRP לבין סביבות הפיתוח והבדיקות, באמצעות ניצול אתר הגיבוי, שבדרך כלל – הוא לא פעיל לצרכים של אבטחת איכות ופיתוח".
ניר קרסו, DBA בחברת קמינריו, דיבר על טכנולוגיית איחסון חדשה, ששמה מסדי נתונים על מערכי איחסון מסוג RAM – מה שמעלה את הביצועים פי אלף. פתרונות האיחסון המהירים החדשים זמינים כיום לבסיסי נתונים, כמו אורקל (Oracle) ו-SQL. פתרונות אלה מבוססים על פלאש,SSD או DRAM.
דוד יהלום, CTO בנאיה טכנולוגיות, דיבר על ניטור של I/O על בסיס נתונים של אורקל ועל הדרכים לנטר ולמדוד ביצועים של מערכת ה-I/O של בסיס הנתונים. "בדרך כלל, כשמנסים לשפר ביצועים של I/O בבסיסי נתונים, מתייחסים בעיקר ל-I/O הפיזי – שמגיע ממערכת האיחסון, בעוד שחשוב לבצע שיפור ביצועים גם ל-I/O הלוגי, כזה המתבצע בזיכרון. יש לבחון כיצד ניתן לשפר בצורה דרמטית את הביצועים בהתמקדות בנושא זה".
יהלום הסביר את היתרונות והחסרונות של כל סוג וכיצד להתקין תצורת RAID לביצועי בסיס הנתונים, בזכות היתרון בביצועים בשימוש ב-I/0 א-סינכרוני ושיפור ביצועים של שליפות גדולות של נתונים (Full Table Scan). "חשוב שה-DBA יבין את הטרמינולוגיה הקשורה במערכות האיחסון ויהיה מעורב בהחלטות באיזה סוג איחסון להשתמש עבור בסיס הנתונים, תצורת RAID, גודל ה-STRIPE והדרכים הטובות ביותר לניטור ביצועי ה-I/O של בסיס הנתונים על ידי כלים כדוגמת Grid Control ,AWR iostat ו-Persmon", אמר.
תגובות
(0)