אבי ברודי, AnyOpen: "יש לקבוע מדיניות ארגונית לשימוש בקוד פתוח"

"ארגונים העוסקים בפיתוח בקוד פתוח נדרשים לקבוע מדיניות ארגונית לתחום ממגוון טעמים, וביניהם, הצורך לעמוד בתנאי הרישיון שלהם", אמר אבי ברודי, מנכ"ל AnyOpen. ברודי דיבר בפני חברי פורום CTO מבית אנשים ומחשבים, שנפגשו אתמול (ב') במלון ליאונרדו בתל אביב, לדיון שנושאו שימוש בקוד פתוח בארגונים. את המפגש הנחה היועץ הטכנולוגי ארי רוזנבאום.

ברודי דיבר במפגש על קביעת מדיניות קוד פתוח בארגונים והדרכים ליישומה. לדבריו, הקוד הפתוח גדל בכל מימד, בנפיצות השימוש בו, בכמות המוצרים הקיימים המבוססים כולם או חלקם על קוד פתוח, וכן במוצרים חדשים שכאלה. הסיבות לגידול בשימוש בקוד פתוח, אמר ברודי, הן בשל החיסכון הכספי הנגרם לארגונים, לצד היבטי האמינות שבמערכות ה-IT, המביאים לצמצום כמות הנפילות של המערכות.

ברודי הביא שתי דוגמות: האחת, וירג'ין אמריקה (Virgin America), שהחליפה את מערכות ה-IT שלה מקנייניות לפתוחות, ומאז מדווחת על זמינות קרובה ביותר ל-100% שלהן לצד חסכון של מיליוני דולרים בהוצאות ה-IT שלה. השניה, משטרת צרפת, שכשנדרשה להעביר את 15,000 תחנות הקצה שלה מחלונות XP לחלונות ויסטה (Windows Vista), בחרה דווקא בהפצת הלינוקס (Linux) אובונטו (Ubuntu) ובאופן אופיס (OpenOffice) החינמי, דבר שהניב לה חסכון של מיליוני יורו בשנה.

ברודי ציטט מחקר של גרטנר (Gartner), לפיו עלויות רישוי לפלטפורמות BI מבוססות תוכנות קוד פתוח, עומדות בממוצע על כחמישית מעלויות אותן פלטפורמות, המבוססות מערכות קנייניות. הוא ערך הבחנה בין חופשי וחינמי, וציין שמשמעות המילה חופש, היא בהקשר החופש להריץ ולהפיץ עותקי תוכנה שפותחה, כדי לסייע למשתמשים אחרים בקהילה. אחד המושגים השגורים בפי קהילת הקוד הפתוח, אמר ברודי, הוא "Copyleft" – משחק מילים על "ימין" ו-"זכות יוצרים", שמשמעו הוא לוודא שכל אחד יוכל לראות את הקוד שפותח, ולדאוג שיהיה חופש לתוכנה. לדבריו יש בשוק יותר מאלף רישיונות שונים של קוד פתוח, המחולקים לשלוש קטגוריות: האחת – אפאצ'י, BSD, ו-MIT. השניה – LGPL ו-MPL, והשלישית, GPL, הרישיון הנפוץ ביותר.

ברודי אמר שעל ארגונים הפועלים בקוד הפתוח לקבוע חוקים ומדיניות לתחום השימוש בו, תוך טיפול בהיבטי השימוש, השיתוף, השיפור וההעברה שלו, מתוך מטרה לעמוד בתנאי הרישיון שלו. "יש להגדיר בארגון מהיכן מותר לקחת קוד פתוח ומהיכן לא", אמר, "אילו רישיונות קוד פתוח הארגון רוצה, ומה לא. מה הם תנאי ההפצה של הקוד הפתוח, מה תהיה תרומת הארגון לקהילה, כיצד לקבוע תהליכים וכיצד לחנך את האנשים להשתמש בקוד". הוא סיים באומרו, כי בלא הטמעת כלים אוטומטיים לשימוש בתחום, הדבר לא יכול להתבצע כהלכה.

עו"ד יהונתן קלינגר, יועץ משפטי לחברות היי-טק והזנק לתחום דיני מידע, הציג את השאלות המשפטיות הכרוכות בשימוש בקוד פתוח במערכות IT. לדבריו, המושג זכויות יוצרים הגיע לפני כ-300 שנים, והוא תולדה של המצאת הדפוס, שהביאה להפצה המונית של יצירות, שקודם לכן הועתקו ביד. ב-1709, אמר, חוקק באנגליה חוק, המספק ליוצרים הגנה לבלעדיות על יצירותיהם למשך 14 שנים.

המאפיין תוכנות קנייניות, אמר עו"ד קלינגר, הוא שלמשתמש הכל אסור, למעט מה שצוין כמותר. המאפיין תוכנות קוד פתוח, המשיך, הוא בהיותן תוכנות שמותר למשתמשים להעתיק את התוכנה למחשבם האישי, ובתנאי שהיא תופץ הלאה לאחר שהם ביצעו בהם שינויים ופיתוחים.

הוא הוסיף, כי אם לאחר מכן נעשה בקוד הפתוח שימוש מסחרי והוא נמכר, אז חלה על המוכר חובה לתת את הקוד המקורי וכן את השינויים שבוצעו בו. הוא סיים בציינו, כי כאשר משתמש "נעקץ" ומכרו לו תוכנת קוד פתוח בלא ידיעתו, הרי שקל יחסית לאכוף את העבירה ולהשיג למשתמש את הקוד.

דוברים נוספים במפגש היו דורון אופק – יועץ טכנולוגי, מדריך ומרצה לקוד פתוח, וגיא כרמין – יועץ לינוקס בכיר בחטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס.