האתגרים שבניהול הידע בארגונים גלובאליים

ניהול ידע בארגונים גלובאליים אינו דבר של מה בכך. על מנת לעשות זאת באופן הנכון, ולהתגבר על האתגרים שמציב התחום, יש לתחקר את הנושא ולהשקיע בו את המשאבים הנדרשים. הנושא עמד במרכז מפגש פורום KMI מקבוצת אנשים ומחשבים, שהתכנס הבוקר (ב') במלון לאונרדו, שרתון סיטי טאואר ברמת גן. המפגש התמקד בנושא תפעול קהילות ידע בארגונים גדולים.

קרן הראל, יועצת ניהול ידע בארגונים גדולים ומנחת המפגש, פתחה את דבריה במשחק תפקידים קצר שערכה בין הנוכחים. הראל ביקשה להמחיש את האתגרים והדינאמיקה שבבניית קהילה גלובאלית באמצעות צוותים מבוזרים דוברי שפות שונות. בהמשך הציגה הראל דוגמה לניהול קהילות ידע גלובאליות ומקומיות בארגונים גדולים, כמו טבע ובנק הפועלים, להם היא מייעצת.

לדברי הראל, אחת הבעיות העיקריות הבאות לידי ביטוי בגלובאלית היא השפה: "לצוותים שונים ממדינות שונות קשה לתקשר ביניהם. המימד הגיאוגרפי, המרחק, הזמן, השפה והתרבות הם האתגרים העיקריים". בנוסף, התייחסה הראל לקונפליקט שבין השייכות לחברה המקומית לבין הגלובאלית. לדבריה, "השייכות המקומית חזקה לעומת השייכות הגלובאלית. בעיה זו גם יכולה לבוא לידי ביטוי גם בארץ כאשר הארגון גדול ומסועף", ציינה.

היא הציגה את הרעיון שעמד מאחורי הקמת הקהילה הווירטואלית המיושמת בטבע ונתנה כדוגמה את מבנה קהילת משאבי האנוש של החברה. עיקר האתגרים בטבע, הסבירה, היו בצורך בפתרון מובנה אך כזה שעדיין יהיה גמיש לכולם. בנוסף, ציינה את זמן הניהול כאחת הבעיות העיקריות ביישום.

בנושא השפה, סיכמה הראל, כי "אחד הקשיים היה לעבוד במדינות שבהן העובדים אינם דוברי אנגלית. אותם עובדים לא חששו לשתף, אך לא רצו לשבת ולתרגם". כפתרון לכך הציגה אתר גלובאלי מרכזי באנגלית ובנוסף, אתרים בשפה המקומית עם קישורים לאתר הגלובאלי.

נועה דנאי משירותי בריאות כללית, הסבירה על הארגון בו היא עובדת ועל משמעות ניהול הידע בו. דנאי, האחראית בין היתר על פורטל הידע, חופש המידע והנהלים, ציינה כי ניהול הידע בכללית הוא חלק מרכזי בעיסוקיה. בנוסף, הסבירה אודות האתגרים בשיתוף מידע בארגון כה גדול, המעסיק כ- 46,000 עובדים. "ב-2004 הוקם פורטל הידע, ומאז עבר כמה פורמטים בגלל שינויים בתשתיות. צוות הפורטל קטן אמנם, אך מנהל כ-4,000 אתרים באמצעות נציגים מקומיים מכל מחלקה שמקבלים הדרכה ומנהלים מקומית את האתר".

דנאי סיכמה באומרה, כי הבעיה העיקרית עם צוותים מבוזרים שכאלה היא התחלופה של אנשים. לפורטל יש כשלוש מיליון כניסות בחודש והוא מחולק לאתרים כאשר חלקם הגדול הוא קהילות ידע.

צחי פיין, מרכז קהילות ידע במשרד הרווחה, הציג את קהילות ידע שהוקמו בשירותי הרווחה והסביר אודות הדילמות וההתלבטויות בשלב ההקמה. בין היתר, תיאר את האתגרים שבניהול ידע שבחלקו מחייב את המשתמש להזדהות, ובחלקו מחייב שמירה על אנונימיות. לדבריו, ניהול הידע דומה למשל הנהר והאגם: "אנו יכולים לתת לדברים לזרום, אך מדי פעם צריך לעצור, לאגור את המים ולבדוק אותם".

את המפגש חתם ירון דניאלי, מנכ"ל חברת מלינגו, המספקת פתרונות חיפוש, שפה ותוכן אוטומטיים באמצעות מערכת שפיתחה, המבצעת בלשנות חישובית וחיפושים פנים-ארגוניים. את דבריו פתח בשאלה: "מתי כלים אוטומטיים יחליפו אנשים?". לדבריו, המכונה כבר הצליחה לנצח את האדם פעם אחת. כדוגמה, סיפר על משחק השחמט בו ניצח מחשב-על של יבמ (IBM) המכונה "כחול עמוק יותר" את אלוף השחמט הרוסי, גרי קספרוב (שנה לאחר שהפסיד קספרוב למחשב "כחול עמוק"). בנוסף, הציג את הצורך במנועי חיפוש משוכללים יותר ונתן דוגמה למחקר שנעשה לא מזמן, לפיו 25% מזמן העובדים כיום מתבזבז על חיפוש מידע.