איך לצמצם את עלויות הפיתוח בחברת סטארט-אפ

"יותר ויותר חברות סטארט-אפ מתקשות לגייס כסף מקרנות הון סיכון. לא מעט מהן מצויות בבוץ ונדרש לשנות תפיסה זו, כמו הברון מינכהאוזן, שנחלץ מהביצה בעזרת משיכת שיערו שלו", כך אמר אבירם אייזנברג, מנכ"ל איגנייט וחבר ועדת היגוי של פורום SD מקבוצת אנשים ומחשבים, שהנחה מפגש של הפורום היום (ב') במלון ליאונרדו ברמת גן.

לדבריו, קיים הבדל מהותי בין מפעל ייצור לואו-טק ומפעל ייצור תוכנה. במפעל הלואו-טק, הסביר, קיימים עובדי ייצור רבים, שמרוויחים מעט, בניגוד להנהלה, המכירות והתפעול, שמרוויחים יותר אך העובדים מועטים. במפעל ייצור תוכנה, "מצבת כוח אדם זהה לשל מפעל הלואו-טק, אבל אנשי הייצור, המפתחים, מרוויחים יותר. העלויות להגעה לייצור הן גבוהות. זאת אבנורמליות משמעותית לעומת תחומי ייצור מסורתיים". כך, אמר, חברות הסטראט-אפ מצויות במצב בו אינן יכולות להפוך לחברות משגשגות, "הן אינן צולחות את החסם של המעבר ממפעל מייצר למפעל שמוכר".

אייזנברג הציג מודל להקמת חברת תוכנה על בסיס תקציבי דל, העומד על מאות בודדות של אלפי דולרים. למרות שהאנשים הם המשאב היקר ביותר בהיבט הפיתוח, אמר, "אל תתפשרו על הגרעין הראשוני של האנשים. הם חוד החנית ויהוו את הנקודה שעליה מוצר יקום או ייפול". לצד אלה, המליץ אייזנברג להשתמש במיקור חוץ, "חברות סטארט-אפ פוחדות להוציא את הקניין הרוחני שלהן החוצה, אך מיקור חוץ מאפשר להגדיל ולהקטין באופן גמיש ודינמי את מצבת כוח האדם, וכך נוח יותר לפזר את עוגת התקציב".

עוד היבט אמר, "לא הכל זה המצאה וחדשנות. יש הרבה עבודה שחורה שניתן להוציא החוצה". היבט נוסף, ציין, הוא מיקום מרכז הפיתוח. כך, אמר, "אמנם משרד ביבנה אפור יותר, אך עלותו זולה יותר וגם ציפיות השכר של המפתחים תהיינה נמוכות יותר". הוא אמר כי עבודה בתצורת אוף שור חוסכת בעלויות, לא כמו המיתוס של 60%, אלא רק 40%, בשל עלויות הנסיעות והניהול.

מיתוס נוסף שיש לנתץ, אמר אייזנברג, הוא ש"המפתחים בישראל הכי חכמים". הוא הוסיף כי "אין סכנה לאובדן קניין רוחני בהודו או במזרח אירופה. רק בסין". הוא ציין כי תופעת התחלופה המוגזמת של כוח האדם המפתח קיימת רק בהודו ואינה במזרח אירופה.

היעד, אמר אייזנברג, הוא לקצר ככל האפשר את זמן ההגעה לשוק, "כך יש לבנות את המוצר, ונדרש לחשוב מה המינימום שצריך לעשות כדי להגיע למכירות. זה לא טבעי אך הכרחי. הדבר ייעשה על ידי תעדוף מה שמביא את הערך ויציאה עם מוצר שאינו מושלם".  המלצה נוספת היא "לא להמציא את הגלגל: להשתמש בקוד פתוח, אך בחוכמה. לפתח מההתחלה או לעשות התאמה – זה יקר מדי". עוד הוא ציין כי "לעיתים יש לא לעשות את הראוי אלא את מה הנדרש, ובאופן הדוק. לא תמיד נכון לעשות את הדבר הנכון, לעיתים כשאין כסף, זה דורש לשנות את צורת העבודה".

אייזנברג ציין כי "יש המון כסף בשירותי IT, לא רק במוצרים. זו גם דרך טובה לשמור על קשר על לקוחות. יש לבסס את הפיתוח על המתודולוגיות השונות, אלה יכולות להביא לצמצום של 10% מעלויות הפיתוח. על המתודולוגיה להיות מתאימה לאופי הפרויקט". לדבריו, "העולם נהיה שטוח ועובדה זאת, לצד החדירה המסיבית של מיחשוב הענן לארגונים, מאפשרת לחברות לקבל קבלת רמת שירותים גבוהה". הוא סיים בהמלצה "אפילו שכולם רוצים ארה"ב, אל תשכחו את השוק המקומי. עבודה מולו זולה, קלה ומספקת משוב ותחושה האם הפיתוח נעשה בכיוון הנכון או לא".

"פיתוח 'מהיר ומלוכלך' זה בסדר בעיני כטקטיקה ולא כאסטרטגיה", סיכם אייזנברג, "רק צריכים להיות מודעים לפשרות הכורכות באופן עבודה זה".

עומרי רייזמן, מנכ"ל Rosetta IP, תיאר את הדרכים בהם חברות סטארט-אפ יכולות להשיג מימון מתוכנית המסגרת השביעית (ה-FP7) של האיחוד האירופי. חתמה את המפגש ציפי שקד, סמנכ"לית פיתוח בקונסוליום, שתיארה את תהליך הפיתוח של המוצר שלה, DynamicShield, המספק שירות להגנה מפני זליגת מידע בענן.