גיוון והכללה כהזמנה לריקוד משותף

כנס מרכז פרלמן בנושא אתגרים והזדמנויות ליוצאי אתיופיה באקדמיה ובתעשייה נערך בשבוע שעב

מימין: אורי חן, מנהל תכנית רקיע; עו"ד דוד אבטה, יזם חברתי, וראש מטה מנכ"ל וחבר הנהלת החברה למתנ"סים; טלי שקל-גרף, מנהלת תכניות ה-MBA בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב; עו"ד דניאל נגה, בוגר התכנית; ופרופ' אורלי יחזקאל, ראשת מרכז פרלמן לעסקים גלובליים וחברת סגל בכיר בפקולטה. צילום: ישראל הדרי

הכנס השנתי של מרכז פרלמן לחקר עסקים גלובליים, אשר עסק בנושא "אתגרים והזדמנויות ליוצאי אתיופיה באקדמיה ובתעשייה בישראל", נערך בשבוע שעבר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב.

בכנס השתתפו פרופ' אורלי יחזקאל ראש מרכז פרלמן לעסקים גלובליים וחברת סגל בכיר בפקולטה, אורי חן, מנהל תוכנית רקיע להעצמה ומנהיגות לצעירים משכילים בני הקהילה האתיופית, עו"ד דוד אבטה, יזם חברתי ועו"ד דניאל נגה, שניהם בוגרי תוכנית האקזקוטיב MBA – תואר שני במנהל עסקים למנהלים, בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' יחזקאל ציינה בדבריה את חשיבות הגיוון וההכללה במגזר העסקי, והצביעה על המגמה המתרחבת של ארגונים עסקיים השמים דגש על נושאים חברתיים.

מגמה זו, הסבירה,  קשורה לדרישותיהם וציפיותיהם של העובדים בני דור ה-X וה-Y. מחקר של דלויט שהתפרסם לפני כשנה, מעלה שהתפיסה הרווחת בקרב העובדים הצעירים היא העברת האחריות לטיפול בנושאים חברתיים מהמדינה לארגונים העסקיים בהם הם עובדים. במקביל, הארגונים מגלים רמת מעורבות גבוהה יותר בקידום אג'נדות חברתיות, מתוך הכרה בערך המוסף התורם לא רק בהיבט החברתי אלא גם בראייה עסקית, ומשפיע על שורת הרווח שלהם.

פרופ' יחזקאל ציינה כי בנוסף לגיוון ישנה חשיבות להכללה של אוכלוסיות שונות ממקום המכבד את השונות. ולכן, אין לראות בכך העדפה מתקנת אלא ריקוד משותף, המאפשר צמיחה והתפתחות. בכך, לדבריה, יש גם לאקדמיה, ובכלל זה לפקולטה לניהול, תפקיד חברתי חשוב בלימוד והקניית ידע, כמו גם דוגמא לתהליכי הגיוון והכללה בעידוד ושילוב סטודנטים יוצאי אתיופיה.

חן, מנהל תכנית "רקיע", הציג את התכנית להעצמה ומנהיגות לצעירים משכילים בני הקהילה האתיופית ,שהוקמה ב- 2012 על ידי גמלאי משרד ראש הממשלה ומנוהלת על ידם כבר שבע שנים בהתנדבות מלאה. התכנית העמידה עד היום כבר 84 בוגרים, שרובם המכריע השתלבו בכל תחומי הממשל, החברה החינוך הביטחון התעשייה וההייטק. התכנית חותרת בהתמדה שבוגריה יגשימו את שאיפותיהם האישיות והמקצועיות , ייצרו מסה צעירה ומשכילה של מובילי שינוי ויציבו את הקהילה האתיופית במקום הראוי לה בחברה הישראלית.

חן התייחס לכך שלמרות העובדה שיותר בני הקהילה פונים ללימודים באקדמיה, עדין יש צורך לטפח את היסודות ולחזק את המקצועות המדעיים והשפה האנגלית בלימודי בית הספר היסודי והתיכון, שיאפשרו לבחור ולהתפתח בתחומים דוגמת הייטק ולהצמיח יזמים.

עו"ד אבטה, יזם חברתי, בוגר תוכנית הבכירים MBA בפקולטה לניהול ובתפקידו משמש כראש מטה מנכ"ל וחבר הנהלת החברה למתנ"סים הארצית, התייחס בדבריו ל"תקרת הזכוכית" העומדת בפני ישראלי יוצא אתיופיה, שיש אף המגדירים אותה "תקרת פלדה".לדבריו, בכדי לפרוץ אותה יש לשלב בין שני תהליכים – פיתוח היכולות האישיות יחד עם מהלכים של מקבלי החלטות לסיוע ותמיכה. אלה יקצרו את הזמן והיכולת להתקדם. יש לשלב בין היכולות האישיות המבוססות על חינוך ומוטיבציה אישית לבין נטוורקינג, רשת קשרים חברתית היוצרת הזדמנויות. לאקדמיה תפקיד משמעותי בכך שהיא פותחת את השער ומקנה את ההזדמנות להיות חלק מהחברה.

עו"ד נגה, בוגר תוכנית הבכירים MBA בפקולטה לניהול דיבר על חשיפת תעשיית הסטארט אפ לבני הקהילה. נגה ההתייחס לכך שישראלים יוצאי אתיופיה כבר נמצאים בקדמת הבמה: בכנסת, במשרדי הממשלה, בבתי המשפט ,בספורט ועוד, אבל בתחום ההייטק ישנו חסם. נגה ציין שלושה גורמים המהווים חסם – העדר ידע טכנולוגי, שיש לגבשו בלימודי ביה"ס, כדי להגיע ליחידות טכנולוגיות בצבא ולאקדמיה עם רקע בתחום, העדר קשרים עם משקיעים, המבוססים על רשת חברתית, וכן העדר מודעות לתחום ההייטק. פעילות לשינוי בשלושת אפיקים אלה, יכולה לחולל שינוי בהפניית צעירים ופיתוח היזמות.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים