באה לבקר במאורת הנמר: ד"ר גאיה לורן, חממת האצ'יסון כנרות

לפני ימים אחדים באה לבקר במאורת הנמר ד"ר גאיה לורן, המנהלת הטכנולוגית הראשית של חממת האצ'יסון כנרות.

חממת האצ'יסון כנרות נמצאת בבעלות האצ'יסון ווטר, שהיא חלק מ-CK Hutchison Holdings Limited – קונגלומרט רב לאומי שנסחר בבורסה בהונג קונג, פועל ביותר מ-50 מדינות ומעסיק למעלה מ-270 אלף עובדים ברחבי העולם. היא פועלת תחת תכנית החממות של רשות החדשנות, ומלווה ומשקיעה במיזמים שמשלבים חדשנות טכנולוגית ומספקים פתרונות בתחום הקלינטק.

החממה משקיעה במיזמים בשלב ה-Seed ומטפחת חברות סטארט-אפ במגוון תחומים בעלי זיקה לנושאי איכות הסביבה והקיימות, ביניהם תחומי המים, האנרגיה, הטיפול בפסולת, הערים החכמות והאינטרנט של הדברים, זיהום האוויר, החקלאות והחומרים המתקדמים.

האצ'יסון כנרות מלווה באופן צמוד את הסטארט-אפים בכדי לתת להם מעטפת שתאפשר להם לממש את הפוטנציאל הטכנולוגי והעסקי שלהם. בצוות החממה יש מנהל פיתוח עסקי, מנהלת טכנולוגית ראשית, עורך דין, סמנכ"ל כספים ומחלקת כספים. כן פועלת במסגרתה מעבדה כימית-ביולוגית, שמשמשת מספר חברות לפעילות מו"פ בתחומים אלה.

ד"ר לורן היא בעלת תארים מתקדמים בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי החיים, והשכלה בהנדסת תוכנה ובמנהל עסקים. היא סיפרה לי בפגישתנו על הדרך שעשתה ב-20 השנים האחרונות במו"פ בתעשיית ההיי-טק, בתעשיית הביו-טק ובאקדמיה, והעידה על עצמה כמי ש-"מדברת שפות" מדעיות-טכנולוגיות: מתמטיקה, תוכנה ואלגוריתמים, פיזיקה, ביולוגיה, ביו-אינפורמטיקה, חקר המוח ואת השפה העסקית. ד"ר לורן שיתפה אותי בראייתה חוצת התחומים והשנים. כך, לדבריה, "קידוד של פרוטוקול תקשורת דומה לקידוד של וירוס שחודר לאדם, וטכנולוגיית הענן החדישה לא שונה במהותה מזו של המיינפריים הוותיק".

העתיד של תחומי הקלינטק והקיימות

שוחחנו שיחה מעמיקה על עתיד הקלינטק ועל הפוטנציאל הרב הגלום בטכנולוגיות בעלות ערך מוסף בתחום הקיימות. בהקשר זה הסבירה ד"ר לורן שהגידול באוכלוסיית העולם והתעצמות תרבות הצריכה, שנשענת על ניצול גדל והולך של משאבי טבע, מביאים לכך שחשיבות תחומי האגטק (טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות) והקלינטק הולכת וגוברת, ובהתאם – הצימאון בשוק לטכנולוגיות חדשניות. עוד היא ציינה שהתחום הסביבתי לא מוגבל רק לעולם המפותח, ובעיות איכות הסביבה לא יודעות גבולות ומשפיעות על מדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. "סין משקיעה מיליארדי דולרים בטיפול בזיהומי אוויר ומים, הודו שמה דגש מיוחד על טכנולוגיות חקלאיות, והדבר נכון גם למדינות באפריקה ודרום אמריקה", אמרה.

הסכמנו שיש פוטנציאל רב לפיתוחים בתחומים כמו הערים החכמות, האינטרנט של הדברים והחקלאות המדייקת, שמשלבים מחשוב ואלוגריתמיקה לטובת פתרונות בקרה, ניטור ושליטה בעלי ערך מוסף סביבתי.

ד"ר לורן סקרה בפניי כמה מחברות הסטארט-אפ המבטיחות שפועלות בחממת האצ'יסון כנרות בתחומים הללו. בין השאר, היא סיפרה על Inensto, שמפתחת סוללת אלומיניום-אוויר עם אנרגיה רבה ביחס לשוק, לא מצריכה הטענה ומיועדת למגוון אפליקציות, לרבות שימוש עתידי בתחום האינטרנט של הדברים.

עוד היא ציינה את זכייתה של MercuRemoval במקום הראשון בגמר תחרות הסטארט-אפים CleanTech Open TLV. החברה תייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית Cleantech Open – Global Ideas, שתתקיים בסוף החודש בארצות הברית. MercuRemoval פיתחה טכנולוגיה להרחקת כספית שנפלטת בגזים בתהליכים תעשייתיים. חברה נוספת שעלתה לגמר בתחרות זו וסיימה במקום השני בקטגוריית החברות שגייסו 1-5 מיליון דולר היא PLW 3, שפיתחה טכנולוגיה להפיכת פסולת אורגנית לביו-פלסטיק מתכלה.