גשרים של נתינה

לפני כשנה פנו כ-30 מעובדי אגף טכנולוגיות למנמ״ר ישראכרט דאז, רונן זרצקי (כיום מנכ"ל BSD-IT, חברת יעוץ בתחום הפינטק ויעוץ טכנולוגי אסטרטגי וחדשנות), בבקשה לארגן פעילות התנדבותית מאחר והם מרגישים צורך לתרום לקהילה.

זרצקי שיזם ומוביל את מיזם "גשר של אור" מזה 16 שנה, נרתם מיד למשימה אבל הציב תנאי – ההתנדבות תהיה על בסיס קבוע ולא חד פעמית.

הוא פנה לידידו זאב פרידמן, בעברו מנהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב-יפו, אשר ממנכ"ל כיום את המרכז הארצי לאפוטרופסות.

כיום יש במדינת ישראל אלפי אנשים חסרי ישע אשר אין להם קרוב משפחה שיטפל בהם, המשפחה מתנכרת להם, הם בדרך כלל מטופלים במסגרות בריאות הנפש, וחייהם אומללים.

כוח האדם כורע תחת העומס

המרכז הארצי לאפוטרופסות מנסה לסייע לאוכלוסיה זו על ידי ניהול הנכסים שלהם (אם יש להם), סיוע באמצעות עובדים סוציאליים, או ליווי כזה או אחר. אלא שהביקוש גדול וכוח האדם המטפל כורע תחת העומס, שלא לדבר על פעילות כמו הוצאת המטופל לבילוי, שיחה אישית, הקשבה מעבר לשוטף ועוד.

זרצקי הציע לפרידמן שמתנדבי ישראכרט  יצטרפו לצוות העובדים לעובדים הסוציאליים במרכז, ויסייעו דווקא בתחומי הפנאי, ההקשבה והחברה שכל כך חסרה לאנשים מוכי גורל אלו. עוד הציע, שאם המודל יצליח, הוא יוצע לחברות אחרות כחלק מתרומה לקהילה.

גניה איתן, סגנית מנהלת מחלקה בישראכרט, בעת ביקור שערכו המתנדבים עם המטופלים בבית ספר לכלבי נחיה

הפרויקט יצא לדרך לפני תשעה חודשים, כאשר מטעם המרכז ריכז אותו רפי יומטוביאן מנהל מחוז מרכז במרכז הארצי לאפוטרופסות. מטעם ישראכרט, ריכזה את הפרויקט שלי הבל, עובדת האגף.

תשעה חודשים של התנדבות מוצאים את הפרויקט בעבודה שוטפת, כאשר כל מתנדב או זוג מתנדבים יוצא אחת לשבועיים בשעות הערב בדרך כלל, לבילוי של מספר שעות עם אחד המטופלים על ידי המרכז, לבילוי שנותן לאנשים האלו זמן איכות ורוגע, יציאה מהשגרה הקשה, הקשבה, נחת וגם בדרך כלל ארוחה טובה ביחד עם המתנדב או המתנדבת.

אין גבול לאושר

זרצקי מספר שאין גבול לאושר שניכר על פני אותם אנשים בכל מפגש, והרושם וההנאה נשארים להם עוד זמן רב לאחר הפגישות הדו-שבועיות.

היטיבה לבטא זאת אחת מהמתנדבות הקבועות, זניה איתן, סגנית מנהל מחלקה בישראכרט, באומרה כי "אין גבול לנתינה הזו, ואני מרגישה איך הילדים שלי מקבלים חינוך ערכי ודוגמה ממני כאמא שמקדישה גם לאחרים בחברה".

המעניין בסיפור הוא שם הפרויקט – "גשר של ידידות". פרידמן בחר שם זה ואמר לזרצקי: "אתה בונה גשרים בעם ישראל – מגשר של אור לעיוורים, לגשר של ידידות לחוסים שצריכים ידידות זו שלכם – יותר מאוויר לנשימה.

פרויקט גשר של אור נועד לרתום חיילים ביחידות עורפיות יחד עם אנשי היי-טק להתנדבות בקרב קהילת העיוורים. גולת הכותרת של הפעילות היא אירוח בני מצווה ומשפחותיהם בכל שנה בספארי ברמת גן, פעילות שהוכרה על המרכז לשירות לעיוור.