גיא קרופ, ורינט: "קשה להצית את החדשנות ולשמר אותה – קשה שבעתיים"

"פיתחנו בחברה חמישה עמודי חדשנות: לגרום לעובדים לחשוב שונה; לתת להם להבין מה יוצא להם מזה; ליצור ולנהל מרחבי חדשנות; לשתף פעולה עם האקדמיה; וליצור אווירה קבועה ומתמדת של חדשנות", אמר קרופ, מנהל טכנולוגיה וחדשנות ב-ורינט ● לדבריו, ורינט בחנה לעומק את הנפילות של נוקיה וקודאק, כדי שלא תקרה לה נפילה דומה

KMI - פורום ניהול הידע של אנשים ומחשבים

"יצירת ניצוץ של חדשנות בארגונים גדולים היא פעולה קשה, אבל היכולת לשמר את הניצוץ לאורך זמן קשה שבעתיים", כך אמר גיא קרופ, מנהל טכנולוגיה וחדשנות ב-ורינט (Verint).

קרופ דיבר בפורום KMI, פורום ניהול הידע של אנשים ומחשבים, שהתכנס אתמול (א') במלון שרתון בתל אביב. הנחתה את המפגש ד"ר מוריה לוי, מנכ"לית RomKnowledgeware ויו"ר ועדת ההיגוי של הפורום.

לדברי קרופ, אנשי ורינט בחנו לעומק מה קרה לנוקיה (Nokia) ולקודאק (Kodak), על מנת להימנע מקריסה דומה לזו שהן חוו. "הבחינה הזו הביאה אותנו לקריאת השכמה", אמר. "נוקיה השיקה את הטלפון הסלולרי הראשון שלה ב-1996, ב-2007 היא חלשה על 40% מהשוק ואילו ב-2012 עמד הנתח שלה על 5% בלבד. ב-2007 נוקיה עוד נחשבה חדשנית, אלא שאז הושק ה-iPhone הראשון". עוד אמר קרופ כי "אורך חייהם של ארגונים השתנה. במאה ה-20 הוא עמד על 50 שנים וכיום – על 15".

הוא ציין ש-ורינט מונה 3,500 עובדים, 1,200 מהם בישראל, מתוכם 500 אנשי מו"פ. לחברה יש שני שדות של פעילות: מודיעין עסקי והחטיבה הביטחונית, שלקוחותיה הם ארגוני צבא וביון בעולם. לדברי קרופ, "שאלנו לקוחות האם הם מרוצים ממה שאנחנו מספקים להם ונענינו שהם לא מקבלים את מה שהם לא יודעים שהיו רוצים לקבל".

קרופ תיאר את חמשת עמודי החדשנות שפותחו בחברה: "לגרום לעובדים לפתוח את המוח ולחשוב שונה; לתת לעובדים מניע, אמיל"י – 'אני מה יוצא לי מזה', ולהעצים אותם; ליצור מרחבי חדשנות ולנהל אותם; לשתף פעולה עם האקדמיה, לטובת קידום פעילות המו"פ ואיתור עובדים פוטנציאליים ורעננים לגיוס; וכן ליצור אירועי חדשנות, ואחריהם ליצור אווירה מתמדת וקבועה של חדשנות".

"יצרנו פלטפורמה ארגונית לשיתוף ידע, מרחב שמחבר את כלל הרעיונות של העובדים לכלל תוצר בעל ערך", הוסיף קרופ. הוא סיכם באמרו כי הדגש צריך להיות על ההתמד והרצף שבחדשנות.

עולם החדשנות עובר חדשנות בעצמו
ד"ר לוי אמרה כי "עולם החדשנות עובר שינויים ותהליכי חדשנות בעצמו". לדבריה, ניהול הידע כולל את השימור, ההבניה והפיתוח של הידע, כאשר חדשנות היא אחד הרכיבים בפיתוח הידע. "על אף שהמקום הטבעי של חדשנות הוא בניהול הידע, בפועל, אנשי ניהול הידע בארגונים לא ממונים על חדשנות", ציינה.

היא דיברה על כמה סוגי חדשנות: תפעולית, חדשנות של מוצר או שירות, חדשנות של אסטרטגיה וכיום מדברים גם על חדשנות ניהולית. זו כוללת כמה היבטים: גילוי חדשנות בכל חלקי הארגון, ולא רק במו"פ; עצמאות לעובדים; הבנה והתגברות על גורמים מעכבים; יכולת לניהול השינוי; גמישות וגיוון העובדים; ודמוקרטיה של החלטות.

לסיכום אמרה ד"ר לוי כי "החדשנות דורשת מנהיגות. היא צריכה להתאים לערכי הארגון ולאסטרטגיה שלו, עליה להיות משולבת בתהליכי העבודה ובסביבה התרבותית-ארגונית ועליה לאזן בין יצירתיות לערך".

יהודה צדר, מבעלי iNew לפיתוח ולקידום עסקים, אמר כי היסודות לניהול עסק הם נה"ר – ניהול, הון ורעיון. לדבריו, "הידע הוא משאב הכרחי, שנדרש להצלחתו של הארגון. הידע שנידרש לנהל הוא משאב ולא משהו פסיבי".

חתם את המפגש ליעד עמית, מנהל החדשנות של בנק הפועלים, שתיאר את האתגרים וההזדמנויות שבחדשנות הארגונית.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים