אבי שלום, יועץ מיחשוב: "רוב הארגונים עדיין לא הבינו איך למנף את חוכמת ההמונים"
"זאת, על אף שמימוש חוכמת ההמונים עם הטכנולוגיות הזמינות כיום יכול להביא לשיפור באופן השיווק, בטיוב קבלת החלטות וביצירת קשר טוב יותר עם לקוחות ארגוניים", אמר שלום ● לדבריו, "הוספת הטכנולוגיה לחוכמת ההמונים מעצימה את הנושא"
"מימוש חוכמת ההמונים עם הטכנולוגיות הזמינות כיום יכול להביא לשיפור באופן השיווק, בטיוב קבלת החלטות וביצירת קשר טוב יותר עם לקוחות ארגוניים. למרות זאת, רוב הארגונים עדיין לא הבינו איך למנף את חוכמת ההמונים", כך אמר אבי שלום, יועץ מיחשוב בכיר. שלום דיבר במפגש פורום C3 מקבוצת אנשים ומחשבים, שהתכנס היום (ד') במלון שרתון בתל אביב. את המפגש הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
לדברי שלום, "בחמש השנים האחרונות הולכת ומתפתחת מגמה ברורה: הטכנולוגיה נותנת תאוצה לארגונים שלא לקבל החלטות לבד". הוא תיאר מקרים של Crowd sourcing, מיקור-חוץ של חוכמת ההמונים, למשל כאשר המשטרה מבקשת את עזרת הציבור במציאת נעדרים. "כיום", אמר שלום, "התחום בהכרח קשור לרשת, אף על פי שחוכמת ההמונים לא בהכרח קשורה לטכנולוגיה".
"הוספת הטכנולוגיה לחוכמת ההמונים מעצימה את הנושא", הוסיף. "פה נכנס תפקידו של המנמ"ר. אלא שכאמור, רוב הארגונים לא מבינים איך למנף את הנושא".
תחום נוסף המקדם את חוכמת ההמונים אותו ציין שלום "הוא המעבר מ-ווב 1.0 ל-ווב 2.0. הופעת יו-טיוב (YouTube) ופייסבוק (Facebook) הביאה לכך שאנשים החלו להשתתף ולהביע דעה. ככל שהיכולת הזו גדלה, ככה ארגונים מבינים טוב יותר שניתן למצות את הבינה של הקהל באופן מדויק".
דוגמה נוספת אותה הביא שלום היא ויקיפדיה (Wikipedia) והנגיד אותה מול אנציקלופדיה בריטניקה. "ויקיפדיה היא דוגמה לכך של שיתוף אנשים, לאו דווקא אנשים מקצועיים, אבל בעלי ידע שיכולים ליצור ולשתף". הוא ציין שמספר הכותבים של האנציקלופדיה הכתובה עומד על 4,000 לעומת 100 אלף של המקוונת ושכמות הערכים בבריטניקה עומדת על עשרות אלפי ערכים מול 1.6 מיליון ערכים בוויקיפדיה. "בריטניקה קיימת 200 שנה ואילו ויקיפדיה רק חמש שנים. למרות זאת, הבדלי האמינות בין השתיים אינם גבוהים: רמת האמינות של בריטניקה עומדת על 8.8 ואילו של ויקיפדיה – על 8", ציין.
דוגמה נוספת למיקור-חוץ של חוכמת ההמונים היא הקוד הפתוח, אמר. "זוהי רשת חברתית מקצועית של יכולות טכנולוגיות, שמשתפים ביניהן ואותן". כך, ציין שלום את רשת בתי הקפה סטארבאקס (Starbucks), שפועלת לשתף את הלקוחות, לקבל מהם משובים ולהיעזר בחוכמת ההמונים – דבר המביא לקבלת החלטות לעיתים תוך שעות ספורות. עוד הביא שלום כדוגמה את אתר TripAdvisor, בו טיילים קודמים משתפים את ניסיונם וחוויותיהם. הוא ציין ש-"בארץ זכור המקרה בו שטראוס פנתה לציבור בשאלה כיצד יש לכנות את הוופלים – ופלים או בפלות".
"הבעיות בתחום", אמר שלום, "הן: איכות השיתוף ואיכות המוצר המתקבל; איום על העובדים הפנימיים; משך יצירת המוצר של שיתוף; בעיה של תמהיל, מה עושים בחוץ ומה בפנים". מנגד, בין התועלות המושגות הוא ציין את העובדה שמדובר בפתרון זול, בעל מידת יעילות לא מבוטלת, שמספק לארגון יכולת בחירה.
"תפקיד המנמ"ר הוא לבנות פלטפורמה המשלבת כמה טכנולוגיות בתחום, על מנת להביא למצב של זרימת נתונים, טיפול בהם והשוואתם מול נתוני BI פנימיים", סיכם שלום. "על המנמ"ר לדאוג לשינוע הנתונים החיצוניים פנימה, לטיפול בנתונים פנימיים מוסבים ולטיפול ב-Big Data וברשתות חברתיות. שילוב ארבעה אלה מעצים את הארגון ומשמש לו מכפיל כוח".
חיבור בין החדשנות לחוכמת ההמונים
אריה עמית, סמנכ"ל בכיר לייעוץ אסטרטגי בנס ישראל, חיבר בדבריו בין חדשנות לחוכמת ההמונים. הוא אמר, כי "מיקור-החוץ של חוכמת ההמונים אינו חדש. גם בכתיבת מילון אוקספורד נעזרו בהמונים לטובת כתיבת ערכים. מקרה ידוע נוסף הוא של ועדת קו האורך, גוף ממשלתי בריטי שמונה בשנת 1714 על מנת למצוא פתרון פשוט לחישוב קווי אורך של כדור הארץ עבור הצי הימי הבריטי. ועדה זו נדרשה לייעול את מסעות הצי והציעה פרסים כספיים עבור פתרונות שיהיו מדויקים מספיק".
"ההבדל בין אז להיום", אמר, "הוא שהעולם השתנה. בגלל הרשת, הקהל יותר רחב ויותר מקושר". הוא ציין, כי "ארגונים יכולים – עם שימוש בחוכמת ההמונים – לקבל תובנות על לקוחות, מוצרים ושירותים".
לדברי עמית, יש ארבעה סוגי מיקור של חוכמת ההמונים, והמטרה של כולם היא המצאה: חדשנות, יצירתיות, ארגון של דברים וחיזוי. סוגי היישומים בתחום, ציין, הם: ניסוי, מחקרי שוק, ניהול ידע, שירות לקוחות, מו"פ והצבעות. "זה טוב, כי יש לקוחות מעורבים, מתקבלת מחשבה רעננה, יש יכולת לחשוף נושאים רבים, הפתרונות רבים עם עלות נמוכה והזוכה מתוגמל", אמר עמית. "מאידך, יש גם סיכונים: בעיות איכות, חשש לאיבוד שליטה, בעיות בתחום הקניין הרוחני והתנגדויות של עובדים לשינויים".
תחום נוסף עליו דיבר עמית הוא חדשנות. "המכנה לכל החדשנים הוא שאיש מהם לא עבר קורס בנושא, אלא הם פשוט חשבו אחרת", הוסיף. לדבריו, "חדשנות זה להתחיל ולהציג משהו בפעם הראשונה". הוא ציין כמה סוגי חדשנות: קונבנציונלית – ההתפתחות של מוצר הבמבה, לדוגמה, לבמבה במילוי שוקולד ולבמבה במילוי במבה; חדשנות רדיקלית, עתירת סיכונים, מאתגרת מצב קיים – המעבר לטלפון ולטלפון נייד, כמו גם כל עולם המיחשוב; וחדשנות משבשת או הורסת: הצילום הדיגיטלי, שחיסל את זה המסורתי, הדואר האלקטרוני, שהרג את הדואר, ה-GPS, שהביא לחוסר שימוש באטלסים, ו-ויקיפדיה, שתופסת את מקומן של האנציקלופדיות.
תגובות
(0)