מה בין האדם לטכנולוגיה כיום והאם היא באמת עושה לנו טוב?

"טכנו.אנושי" - ספר חדש שכתב ד"ר אורי וינהבר, שותף ומנהל קרנות הון-סיכון גלובליות וישראליות - חוקר ביסודיות את יחסי הגומלין המורכבים בין האדם לבין הטכנולוגיה בעידן האינטרנטי

את "טכנו.אנושי", ספר הרואה אור בימים בהם בהוצאת רסלינג, כתב ד"ר אורי וינהבר, שותף ומנהל קרנות הון-סיכון גלובליות וישראליות. ד"ר וינהבר חוקר בספרו את יחסי הגומלין המורכבים בין האדם לבין הטכנולוגיה בעידן האינטרנטי.

הדיון הציבורי המתלהט סביב השימוש בטכנולוגיית המידע, והמחלוקות הבוערות יותר מאי פעם בנוגע לכך, עוסקים למעשה בשלל היבטי הטכנולוגיה החדשה – כלי מעקב בימי קורונה, אפליקציות הריחוק החברתי, בוטים (Bots) ברשתות החברתיות, המכונית האוטונומית, טכנולוגיות זיהוי פנים, גזענות טכנולוגית, ניוז ופייק ניוז באתרי התוכן, חופש הביטוי והזכות לפרטיות. וכל המוזכרים לעיל הם רק טיפה בים של מחלוקות גלובליות נרחבות ואקטואליות. על רקע המחלוקות הללו מציג ד"ר וינהבר מחשבות, תובנות וטיעונים דרך סיפורים מסקרנים מההסטוריה של האינטרנט וטכנולוגיות המידע.

הטכנולוגיה תפתור את כל הבעיות של בני האנוש?

טכנו.אנושי בוחן ומאיר את בחירתנו, בני האדם, להסיר מעלינו אחריות ולשים מבטחנו בטכנולוגיה, כדי שתפתור עבורנו את בעיותינו כיחידים וכחברה. הספר מסביר את הגורמים לתהליך ואת השלכותיו, ומציג את המרחב הטכנו.אנושי שבין הטכנולוגי לבין האנושי.

לפי הנטען בספר, לטכנולוגיה אכן זכויות רבות על אינספור רבדים בחיינו. מוצרים טכנולוגיים הולכים וממלאים את עולמנו, נשזרים בחיי היומיום, משפיעים על מעשיו של האדם ועל זהותו. ההבחנה בין אדם לשאינו-אדם במרחב האינטרנטי, הרִשְתי, המשלב אמיתי עם וירטואלי, הולכת ומטשטשת – הטכנולוגי עוטה כסות אנושית, ובן האנוש נדרש להוכיח שהוא כזה. האנושי מוותר על רבדים של אחריות, והטכנולוגי משפר יכולות לקראת יכולות אנושיות. הטכנולוגיה המפותחת בידי האדם משרטטת סביבנו מרחב חדש ורב-גוונים בין טכנולוגי לבין אנושי, והוא זוכה בספר למינוח חדש – עולם טכנו.אנושי.

"טכנו.אנושי", ספר בהוצאת רסלינג, מאת ד"ר אורי וינהבר. צילום: יח"צ

"טכנו.אנושי", ספר בהוצאת רסלינג, מאת ד"ר אורי וינהבר. צילום: יח"צ

ד"ר וינהבר מרחיב כי התקוות והציפיות הגבוהות שאנו תולים בטכנולוגיה וביכולותיה משנות את האופן שבו אנו מבקשים לתקן את הדרוש תיקון, ומפנות אותנו אל הפתרונות הטכנולוגיים. הספר בוחן את הנטייה הזו שלנו לרדוקציה של בעיות העולם והאדם למופען הטכנולוגי, הצר; הוא בוחן את הכמיהה לתיקון באמצעות טכנולוגיה, או מה שהסופר מתאר כ"כמיהה לטיכון עולם".

לאורם של ערכי יסוד בתרבות האנושית – זהות, פרטיות, הורות, חופש הביטוי והזכות לאנונימיות – הספר מבקש לבדוק מדוע מסיר האדם אחריות מעל כתפיו ושם מבטחו בטכנולוגיה. האם החברה האנושית מודעת להשלכותיה של המגמה הזו? האם זהו תהליך הפיך?

הזרקור המופנה בספר אל מסירת האחריות לידי הטכנולוגיה אינו ביקורת על הקידמה ועל טכנולוגיית המידע אלא מתעתד להיות מסע של פקיחת עיניים, עיניי המשתמשים ועיני המפתחים, מתוך המחשבה שבשעה שאנחנו מוסרים בידי הטכנולוגיה את הגה חיינו ואת מפת הניווט – מילולית ומטאפורית – כדאי שנשמור על עיניים פקוחות, לפחות כדי לראות איך הידיים שומטות את עול האחריות.

ד"ר אורי וינהבר, דוקטור למדע, טכנולוגיה וחברה (STS), מרצה וחוקר את יחסי הגומלין בין האדם לבין הטכנולוגיה פרי פיתוחו, הוביל השקעות בעשרות סטארט-אפים, היה שותף לתהליכי צמיחה, הצלחה והתפתחות של חברות רבות, מוצרים, טכנולוגיות ומודלים עסקיים, וכן זכה שלוש פעמים, כמנכ"ל, בפרס "החממה הטכנולוגית הטובה בישראל" מטעם משרד הכלכלה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים