עלייה דרמטית בשיח השנאה ברשת – בעיקר נגד ערבים

שיח השנאה באינטרנט, ובפרט ברשתות החברתיות, עלה בצורה דרמטית בשנה שעברה – כך עולה מהדו"ח השנתי על התקשורת בישראל, שפורסם היום (ה'). הסובלים העיקריים משיח זה הם הערבים, שמספר הודעות השנאה נגדם עלה ב-50% ומהווה 46% מכלל ההודעות הללו.

הדו"ח, שכתבו פרופ' רפי מן וד"ר אזי לב און מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, סוקר את המגמות העיקריות בסיקור התקשורתי בשנה שעברה. לדבריהם, "המחלוקת העמוקה בין קבוצות שונות בחברה הישראלית באה לידי ביטוי בדמות שיח חריף שגלש לא אחת לביטויי שנאה, בעיקר ברשתות החברתיות. תופעה זו, שצפה ועלתה כבר בשנים קודמות, החריפה ב-2015".

מהפרק בדו"ח שעוסק בתופעות השנאה ברשת, שנכתב על ידי רביב טל, מנכ"ל Vigo, עולה כי בכל יום נרשמות ברשתות החברתיות 15 אלף שיחות שכוללות קללות או קריאות לאלימות – עלייה של 20% לעומת 2014. טל ציין כי השיח תנודתי ועולה בעיקר סביב אירועים פוליטיים או ביטחוניים, כמו הבחירות (550 אלף שיחות) וגל הטרור (220 אלף), שאירעו השנה.

עוד נכתב בדו"ח כי "שימוש ב-'ערבי' כגנאי ואף קריאות 'מוות לערבים' הפכו שגרתיים ועולים אלפי פעמים בכל יום". כמו כן, מצוין שם ש-"מידת האלימות נגד השמאל (15%) גבוהה פי שניים מזו המופנית נגד הימין והמתנחלים גם יחד". האוכלוסייה שכלפיה מופנה השיח האלים ביותר, פרט לערבים ולשמאלנים, היא הלהט"בים, עם 11%, ואחריהם החרדים, המזרחיים ומבקשי המקלט. כמו כן, ציין טל כי יש אלפי שיחות אלימות ביום נגד המדינה וסמליה, למשל הממשלה, המשטרה, צה"ל ובג"ץ.

טל הסביר שבשנים האחרונות נעלמה הבושה: אם לפני כמה שנים היה שיח השנאה מתקיים בעיקר בטוקבקים אנונימיים, עתה הוא מגיע בעיקר מפרופילים אמיתיים.

הדו"ח מציין בנוסף שמדי יום נעשה שיימינג לעשרות אנשים, "במגוון סיפורים שרבים מהם אינם נכונים או מדויקים. בכך מתרחש התהליך ההפוך: במקום להוקיע התנהגות פסולה, הציבור משתף סיפורים המשחירים אנשים חפים מפשע". טל מציין את האירוע הבולט ביותר בהקשר זה אשתקד: התאבדותו של אריאל רוניס, מנהל מרשם האוכלוסין בתל אביב, בעקבות שיימינג ברשת.

6.3 מיליון גולשים ישראלים, ארבעה מיליון מהם בפייסבוק

מחברי הדו"ח מציינים כי מספר המשתמשים באינטרנט בישראל עמד אשתקד על 6.3 מיליון איש. רוחב הפס הממוצע לגלישה באינטרנט עמד ב-2015 על 50 מגה – עלייה של 25% לעומת 2014. נפח הקבצים הממוצע שהגולש הישראלי הוריד מדי יום לאינטרנט ב-2015 זינק ב-40% ל-3 ג'יגה.

עוד עולה מהנתונים כי הגולשים הישראליים מאמצים יותר ויותר את הענן: בשנה שעברה חל גידול של 17% בגיבוי ובאחסון תמונות וסרטונים בענן ו-54% ציינו בסקר שערכה בזק כי הם משתמשים בטכנולוגיה זו.

הרשתות החברתיות המשיכו בשנה שעברה להיות פופולריות, כאשר על פי הנתונים, 80% מהגולשים בני 18 ומעלה נמצאים בפייסבוק (Facebook) ו-75% – בווטסאפ (WhatsApp), ששייכת לפייסבוק. בקרב בני הנוער, הסדר הפוך: ווטסאפ במקום הראשון עם 80% ופייסבוק שנייה עם 60%. גם האינסטוש פופולרי אצלם – 51% – וסנאפצ'ט (Snapchat) צוברת תאוצה, עם 35% מבני הנוער בישראל שמשתמשים בה. בסך הכול, חברים בפייסבוק יותר מארבעה מיליון ישראלים.

על איזו אפליקציה הישראלים לא יוותרו? על פי הנתונים של בזק, שפורסמו בדו"ח, 81% מהנשאלים בסקר ציינו בהקשר זה את ווטסאפ, 61% את Waze ורק 34% לא מוכנים לוותר על ה-Gmail או על הפייסבוק שלהם.

פרופ' מן וד"ר לב און מציינים את מיקומן המרכזי של הרשתות החברתיות בשיח על מערכת הבחירות שאירעה בחודש מרץ – בין אם בפוסטים ובתגובות ובין אם בפעילויות של המפלגות, כמו תעמולה וגיוס פעילים. המפלגה הבולטת ביותר הייתה הליכוד.

עוד מציין הדו"ח עלייה בקניות ברשת ובקריאת הספרים הדיגיטליים, וכי האינטרנט ממשיך להחליף את מקומו של העיתון היומי. קרוב ל-50% מהישראלים ציינו שכשהם קוראים חדשות באינטרנט – הם קוראים פחות בעיתון. אצל בני 18-35, באופן לא מפתיע, מצב העיתונות המודפסת עגום הרבה יותר: האינטרנט מהווה המקור העיקרי לחדשות עבור 61% מהם, בעוד שהעיתון – רק ל-2%.

כמו כן, מציינים החוקרים שבשנה שעברה חלה עלייה בצפייה בטלוויזיה באמצעות אפליקציות, מה שמרחיב את החשיפה לתוכניות.

ולסיום, אלה שפחות מתחברים לעידן המחשבים והאינטרנט: לפי סקר TGI, אותו מצטטים החוקרים, שתי קבוצות אוכלוסיה עדיין מתקשות יותר לעשות זאת – מבוגרים ובעלי השכלה נמוכה. יותר מרבע מהנשאלים בעלי 8 עד 11 שנות לימוד וחמישית מהנשאלים המבוגרים השיבו כי המחשב מבלבל אותם וכי הם לעולם לא יתרגלו אליו.