הודו אוסרת על פייסבוק להפעיל את Free Basics בתחומה

הפסיקה עדיין לא מבשרת על סופה של התוכנית הגדולה של מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל הרשת החברתית ● לדבריו, "נמשיך במאמצינו לחסל מחסומים ולתת למחוסרי החיבור מסלול קל יותר לאינטרנט"

כישלון. Free Basics

למרות מאמצים אגרסיביים, שנועדו לקדם קישוריות אוניברסלית בהודו, פייסבוק (Facebook) נכשלה. רגולטור הטלקום של הודו חסם את שירות Free Basics של החברה כחלק מפסיקה שנועדה לשמר את ניטרליות הרשת.

ההחלטה באה בעקבות כמעט שנה של סכסוך שהחריף בין פייסבוק לבין פעילי ניטרליות הרשת של המדינה, שטענו כנגד מה שנראה לכאורה כמפעל פילנתרופי-חברתי כי Free Basics מפרה את הניטרליות על-ידי מתן העדפה לשירותים מסוימים על פני אחרים. ההחלטה גם חותרת תחת מאמצי המיזם הכולל Internet.org של המייסד, מארק צוקרברג, שכוונתו המוצהרת היא לחבר את כל העולם, בכללן מדינות העולם השלישי, לרשת האינטרנט.

הפסיקה וההרחקה מהודו עדיין לא מבשרים על סופה של התכנית הגדולה של צוקרברג. למרות שהודו ממשיכה להוות פלח חיוני בשוק, היא איננה המקום היחיד שבו פייסבוק מציעה את תכנית Free Basics, המספקת גישה אל שורה של שירותי אינטרנט הכוללים בין השאר את ויקיפדיה (Wikipedia), את אתר ה-BBC, אתרי בריאות ומזג אוויר, וכמובן – את פייסבוק. השירותים הם למעשה הגרסות הקלות של המקור, שנטענות מהר ולכן הן בעלות ביצועים טובים גם ברשתות הדור השני והשלישי. השירות זמין כיום ב-36 מדינות, ופייסבוק טוענת שהיא הצליחה להביא את האינטרנט ליותר מ-19 מיליון אנשים שלא היו יכולים להרשות לעצמם גישה אליו בכל דרך אחרת.

המטרה: להשפיע על דעת הקהל

פסק הדין הנוכחי נחרץ לאחר תקופה אינטנסיבית של דיון ציבורי סוער שפרץ אחרי שבדצמבר פרסמו הרגולטורים ההודיים סקירה טכנית המפרטת נתונים אודות הפרשי תמחור והזמינו תגובה ציבורית. במהלך החודשים האחרונים הביעו פעילי ניטרליות רשת בהודו את דעותיהם על מפעלו של צוקרברג, בעוד שפייסבוק השקיעה משאבים גדולים בסקרים מקוונים ובמסעות פרסום חוצות ופרסום מקוון במטרה להשפיע על דעת הקהל.

בסופו של עניין קבע רגולטור הטלקום של הודו בפסק דינו כי השירות שניתן אינו יכול "להציע או לגבות תעריפים מפלים בעבור שירותי תוכן בסיסיים". למעשה הרגולטורים קבעו בפסיקתם כי על-ידי פעולה מול חברות הטלקום והחלטה להעניק מספר שירותים מסוימים, ולא אחרים, בחינם, תכנית Free Basics של ענקית הרשת החברתית מקדמת כמה שירותי אינטרנט תוך אפלייתם של שירותים אחרים.

פייסבוק החלה לגלגל את האפליקציה שלה בהודו, שבזמנו זה נקראה Internet.org, בפברואר האחרון, תוך יצירת שותפות עם ספקיות סלולר שונות וארגונים אחרים. בחודש אפריל, זמן קצר לאחר שהיישום הושק בהודו, נסוגו כמה שותפות מהתכנית בטענה שהיא מפרה את עקרונות ניטרליות הרשת כי ספקיות האינטרנט העדיפו שירותים מסוימים על פני אחרים. ניטרליות הרשת, הם טענו, מכתיבה תנאי שכל השירותים המקוונים יזכו ביחס שווה. על-ידי ויתור על מספר אפליקציות מסוימות, טענו העוזבות, שמה פייסבוק שירותים מסוימים בעמדת נחיתות תחרותית.

חייבים ויכולים לחיות בדו-קיום

הדברים הסעירו בזמנו מאוד את מנכ"לה ומייסדה של פייסבוק ושל התכנית, שאפילו פרסם פוסט ברשת החברתית שבו טען כי לא הייתה לו ולחברה כל כוונה לחסימה או ויסות באינטרנט, כיוון שכך מגדיר גם הוא את ניטרליות הרשת, אבל הוא הרגיש, כך כתב צוקרברג, שבניית האפליקציה היא צורך אמיתי להביא את כולם לאינטרנט ובמהירות. "שני עקרונות אלו – קישוריות אוניברסלית וניטרליות הרשת – חייבים ויכולים לחיות בדו-קיום", הוא כתב. לדבריו, הדיון עצמו היה לא הוגן כי האנשים שעמדו להפיק תועלת מרבית משירותי האינטרנט ללא תשלום לא היו באינטרנט בכדי לתמוך בתכנית.

בחודש מאי פתחה הענקית ממנלו פארק את פלטפורמת המפתחים שלה, כך שכל אחד יכול היה להשיק שירות בתור אפליקציית חינם. בסרטון שהתפרסם באותה עת טען צוקרברג גם לצורך בהגדרה "סבירה" לניטרליות הרשת. "אין טעם לדון בשוויוניות באינטרנט אם רוב האנשים לא יכולים להשתתף בכלל בדיון", הוא אמר. לאחר פירוט השירותים שאינם שייכים לפייסבוק, שבהם יוכלו גולשים להשתמש במסגרת התכנית, סיכם היזם את דבריו בקריאה לפעולה כשהוא שואל: "האם אנחנו קהילה שמעריכה אנשים ושיפור חייהם של אנשים מעל לכל דבר אחר, או שאנחנו קהילה שמעמידה את הטוהר הרוחני של הטכנולוגיה מעל לצורכי האנשים"?

אלא שנאומו הנסער של היזם הצעיר והעשיר רק תדלק את טיעוניהם של מבקריו. באמצע מאי חתמו ארגוני זכויות דיגיטליות מ-31 מדינות על מכתב גלוי שפנה אל צוקרברג ואמר כי Internet.org "מפר את עקרונות ניטרליות הרשת, מאיים על חופש הביטוי ושוויון ההזדמנויות, וכן על הביטחון, הפרטיות והחדשנות".

לחסל מחסומים

פייסבוק הגיבה במיתוג מחדש של התכנית וקריאתה בשם Free Basics, בתקווה שהשם ישמע אולי פחות כשמה של אפליקציה שנועדה להציג בפני המשתמשים את האינטרנט כולו. בנוסף החברה גם שיפרה את אבטחת האפליקציה, ואילו צוקרברג השקיע את מירב מאמציו כדי להגן על היוזמה. בחודש ספטמבר הוא אירח את ראש הממשלה ההודי, נרנדרה מודי, במנלו פארק. חודש לאחר מכן חזר צוקרברג להודו, שם הוא קיים פגישה עירונית במכון הטכנולוגי של הודו בדלהי. באירוע אמר המנכ"ל שמיליון בני אדם משתמשים באפליקציה ברחבי הודו, ושהדבר הביא 15 מיליון בני אדם לאינטרנט בפעם הראשונה. זוהי למעשה ההגדרה של פייסבוק למושג הצלחה, טען המנכ"ל.

אבל בחודש דצמבר הוציאו הרגולטורים ההודיים איסור זמני על הפעלת השירות. צוקרברג לא נואש ופרסם מאמר מערכת בעיתון הודי, שבו הציג שוב את הטיעונים שלו בנוגע לסיבה שבגללה במדינה שבה רק 19% אחוזים מכלל האוכלוסייה מחוברים לאינטרנט, יותר חשוב להביא את האינטרנט לכולם במהירות מאשר להתפלפל על הדרך שבה מתנהל התהליך, ואם הוא שם או לא שם כמה שירותי אינטרנט בהעדפה על פני אחרים. "הדברים אינם קשורים לאינטרסים מסחריים של פייסבוק – אפילו מודעות לא מופיעות בגרסת Free Basics שלנו", הוא כתב והוסיף ש"אם אנשים מאבדים את הגישה לשירותי התכנית הם פשוט יאבדו את הזדמנויות שמציע לכולנו האינטרנט כיום".

אבל מאמצי השכנוע של צוקרברג לא נשאו פרי, ופסק הדין החדש מבהיר כי דעת הרגולטור ההודי לא הושפעה מהקמפיין המושקע. על אף הפסיקה, פייסבוק אינה מתכוונת לוותר על מאמציה לחיבור הודו לשירות החינמי. למרות שהחברה מאוכזבת מפסק הדין, היא מתעקשת ומודיעה: "נמשיך במאמצינו לחסל מחסומים ולתת למחוסרי החיבור מסלול קל יותר לאינטרנט ואת ההזדמנויות שהחיבור הזה מביא איתו".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים