שר הפנים: "הממשלה תחייב מעבר לתיעוד ביומטרי"

הממשלה תבצע מהלך למעבר כולל לתיעוד ביומטרי, בהדרגה ועל פני מספר שנים - כך אמר השר גלעד ארדן, שהגיש הבוקר (ב') ליו"ר הכנסת את הדו"ח המסכם בנושא ● המתנגדים טוענים כי השר מנסה לבצע מחטף בימי ממשלת מעבר

התקנות הביומטריות אושרו. אילוסטרציה: אימג'בנק

המאגר הביומטרי יעמוד גם על סדר יומה של הממשלה הבאה, והיא אף תקדם חובה לעבור לתיעוד ביומטרי – כך עולה מדברים שאמר שר הפנים, גלעד ארדן. הוא ציין כי המעבר יבוצע בהדרגה.

ארדן הגיש הבוקר (ב') ליו"ר הכנסת ולמזכיר הממשלה את הדו"ח המסכם של הרשות לניהול המאגר הביומטרי. הדו"ח עוסק בתקופת המבחן שנקבעה לשנתיים האחרונות על ידי שר הפנים הקודם, גדעון סער. בדו"ח נטען כי המאגר הביומטרי נחוץ, לרבות על דעת מומחי ביטחון, בהם המרכז למחקרים צבאיים ברפא"ל, מומחים בתחום הביומטריה וגורמי אכיפת החוק.

הרשות ביצעה בדיקות שכללו מבחנים ומדידות מקצועיות, כולל בחינה של תופעת גניבת הזהויות והיקף הנזקים הנגרמים כתוצאה מכך, הצורך בתיעוד ביומטרי חכם, החלופות השונות, תצורות האבטחה ובחינה משווה אל מול המקובל בעולם בתחום המאגרים הביומטריים.

לדבריה, עם התקדמות תקופת המבחן התברר היקף תופעת ההתחזות והשימוש בזהויות גנובות בישראל והנזקים הכבדים שהיא גורמת בכל תחומי החיים. מנתוני גופים פיננסיים, גורמי אכיפת החוק והמוסד לביטוח לאומי בארץ עולה כי היקף ההונאות והנזקים הנגרמים תוך שימוש בזהויות גנובות מגיע למאות מיליוני שקלים בשנה.

הדו"ח מתבסס על חוק הביומטריה. הוא כולל גם סיכום מסווג של עבודת מטה עדכנית שערך המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה, שגם הוא ממליץ על המעבר לביומטריה. במטה מזהירים שמעבר לתיעוד חכם בלבד, ללא שילובו עם המאגר הביומטרי, עשוי להחמיר את המצב הקיים בהיבטי הפשיעה תוך שימוש בזהויות בדויות.

הקמת המאגר הביומטרי - מהלך חיוני, כטענת השר ארדן, או מחטף, כטענת המתנגדים?

הקמת המאגר הביומטרי – מהלך חיוני, כטענת השר ארדן, או מחטף, כטענת המתנגדים?

על פי שר הפנים, האפשרות המומלצת עם תום תקופת המבחן היא החלה של החוק על כלל התושבים, במהלך הדרגתי של מספר שנים. הוא ציין כי המהלך צריך להיעשות "בהתאם ללוח זמנים מוגדר שייקבע, תוך שהוא מביא בחשבון את מכלול האילוצים והמשמעויות".

"עלינו להילחם בניסיונות של ארגוני טרור ופשיעה לזייף את זהותם של אזרחים בישראל", אמר ארדן. הוא כינה את המהלך "פרויקט לאומי בעל חשיבות עליונה" והוסיף כי "החלת החוק על פי ההמלצה תאפשר למדינה לממש את חובתה כלפי אזרחיה ולהצטרף למועדון המדינות המתקדמות המיישמות מאגר ומציעות שירותי ממשל זמין המבוססים על מהימנות התיעוד וזהות האזרח".

"ההתנגדות לקיום המאגר הביומטרי – לא רלוונטית"

נושא הקמתו של המאגר הביומטרי והמעבר לתעודות זהות חכמות שנוי במחלוקת עוד מההודעה על כוונת הממשלה ליישם זאת. לטענת המתנגדים, מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות של אזרחי ישראל, מאחר שהמאגר יכול להיפרץ, ומהלכים דומים שבוצעו במדינות אחרות נכשלו.

ברשות לניהול המאגר הביומטרי טוענים כי בדקו את הטענות ומצאו כי "מרביתן לא רלוונטיות לעולם הדיגיטלי בו אנחנו חיים". לדבריהם, "ההתנגדות לקיומו של המאגר אינה מבוססת על עובדות וראיות רלוונטיות, אלא בעיקר על אידיאולוגיה. תמונות פנים של מרבית תושבי מדינת ישראל נמצאות מזה זמן רב במאגרים קיימים, חלקם מנוהלים על ידי המדינה כגון משרד התחבורה ומאגר המתגייסים לצה"ל, וחלקם ציבוריים הפתוחים לקהל הרחב, כשבראש עומדות הרשתות החברתיות".

עוד טענו ברשות כי ההיענות להשתתפות בניסוי גבוהה: הם מסרו כי עד כה, כשלושה חודשים לפני תום תקופת המבחן, השתתפו בו יותר מ-630 אלף אזרחים, שהנפיקו תעודות זהות ודרכונים ביומטריים חכמים. עם זאת, לפני חודשים אחדים פרסמה הרשות נתונים מהם עולה כי חל גידול במספר המסרבים להוציא מסמכים ביומטריים: בתעודות הזהות עלה הנתון מ-50% ברבעון האחרון של 2013 ל-64% במחצית הראשונה של 2014 ובדרכונים – מ-54% ל-70%.

גון קמני, ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, אמר כי "תוצאות המבחנים והיכולת ליישם את מטרות החוק ויעדיו, כולל יכולתנו לתת מענה מלא לחששות בדבר אבטחת המאגר וההגנה על הפרטיות, מדגישים את הצורך ביישום המאגר. בעידן התיעוד הביומטרי החכם, הוא יאפשר את מניעת תופעת ההתחזות וגניבת הזהות. ההצלחה מקבלת אישור נוסף בדמות ההיענות הגבוהה מצד הציבור להצטרפות לפרויקט, המעידה על רמת האמון הניתנת בו".

המתנגדים: בחינת החלופות – מוטה

התנועה לזכויות דיגיטליות קראה בתגובה לדו"ח "לא לאשר במחטף את המאגר הביומטרי" וטענה כי "בחינת החלופות היא בחינה מוטה, שכל מטרתה לשמר את חיי הרשות הביומטרית".

עו"ד יונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות. צילום: קובי קנטור

עו"ד יונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות. צילום: קובי קנטור

היועץ המשפטי של התנועה, עו"ד יהונתן קלינגר, ציין כי "הדו"ח קובע שהמאגר הביומטרי 'נחוץ' כיוון שהוא הפתרון היחיד שעונה על המבחנים שהרשות הביומטרית קבעה לעצמה".

"ברור שבחינה לא רצינית כפי שהתרחשה, שטוענת כי יש היקף משמעותי של זיופי זהויות ללא ביסוס ממשי למספרים, ששיטת התשאול פותרת 'רק' 95% מזיופי הזהות, וששיטה אחרת אינה טובה דיו כי היא לא תעזור למשטרה, היא בחינה מוטה", הוסיף.

לטענת עו"ד קלינגר, "ארדן, שמכהן בממשלת מעבר, מנסה להעביר מחטף בממשלה ובכנסת בטרם נסתיימו המגעים הקואליציונים ולפני שנבחרו הוועדות בכנסת. אנחנו נמצאים בתקופה שלאחר בחירות, כאשר הכנסת בפגרה, והיא אמורה בעתיד לדון בנחיצות המאגר הביומטרי בצורה רחבה ומלאה. אנחנו מאמינים שלאחר מינוי הוועדות, ובהתאם לקואליציה שתתגבש, ייבחר שר פנים אחר שאולי יהפוך את ההחלטה.  על כן, אנחנו קוראים לחברי הכנסת להצביע נגד אישור המאגר".

לסיום הוא ציין כי "הרשות הביומטרית, שהיא רשות ממשלתית, עוסקת בדו"ח המסכם בהאשמת המתנגדים למאגר בכך שהם מונעים אידיאולוגית ולא מעובדות. חבל שהרשות, שמשקרת למשרדי ממשלה ומפיצה דו"חות שסותרים מידע אובייקטיבי שניתן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בוחרת להטיח האשמות אלה בפעילים ציבוריים שמתנדבים לכך".

תגובות

(5)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אשר

    גם אני חושב, שהרבה כסף משחק כאן מאחורי הקלעים. אין לי אמון בדו"חות.

  2. אלי ויסברט

    יובל האח הגדול בפעולה בכל חנות בגדים, קניון, חניון ועוד כאשר אתה מרצונך מוסר פרטים. כאשר אתה נכנס היום לחניון בשירות מנוי סלולרי או אחר רכבך מצולם בצלמת LPR שמזהה את הרכב שלך פרטיך מועברים למאגר מידע שמכיל את כל הפרטים עליך, לרבות תעודת זהות, כתובת, דוא"ל, כרטיס אשראי וטלפון - כל אלה פרטים שמסרת מרצונך ונאגרים במאגר שאינך מבקר את איכותו ולמי מועברים הנתונים. כאשר אתה נכנס לקניון מצלמות האבטחה מצלמות אותך מכל עבר וכאשר אתה עוזב אותו תהליך חוזר וה-GPS ממשיך לעקוב אחריך. והנה, תפרת לעצמך תיק בהתנדבות. אז בבקשה, אל תצחק על סין אלא על עצמך. דוד, ואם ייקחו את טביעות האצבע (אצבע מורה בכל יד) שלך מה יעשו בהן? (הסיכוי לזהות אותך הוא 1 ל-40 מליון במקרה הטוב) כלום, בדומה לצילום שלך שעולה ברשת החברתית ועליו וויתרת בהתנדבות. הסכנה היחידה שקיימת אם המאגר ייפרץ היא שיבוש שלו, נושא שהוא פתיר באמצעות נהלי רענון יומיים. הדיון רדוד גם מכיוון התנועה לזכויות דיגיטליות בראשות עו"ד קלינגר ועוסק בהפחדות של הציבור, כמו בסרטון האונס בעקבות טביעת אצבע על כוס בבר שגם הוא חסר בסיס סביר. הייתי ממליץ לעו"ד קלינגר לעסוק בחינוך הציבור בעיקר הצעירים, במודל דומה לאור ירוק בתנועה, להגן על עצמם מפני שימוש בפרטיותם לצרכים לא ראויים, בגלל אופן הפעלת הטבלט או הסלולר.

  3. יובל

    גון קמני, האיש והאגדה. רק חבל שהוא שכח מה קרה ללאומי קארד, ושרק במקרה הוא היה מנהל אבטחת המידע שלהם תקופה ארוכה.

  4. יובל

    האח הגדול בפעולה. ואח"כ צוחקים על סין.

  5. דוד

    מסכים עם העמדה של עו"ד קלינגר לגבי מידת האובייקטיביות של הדו"ח. באופן כללי, הרמה המקצועית של השיח מצד המדינה בנושא רדודה למדי. הקמת מאגר נתונים ביומטריים אינו הפתרון היחיד לבעיה של גניבת זהויות מצד אחד, ועצם קיומו מהווה גורם סכנה לכשעצמו. מצד שני, הקמת המאגר לא תמנע 100% מהמקרים של גניבת זהות. כל הטענות לכך שהנתונים הביומטריים יהיו שמורים ומאובטחים היטב אינן רלוונטיות. כשדנים בנושאים בעלי רגישות שכזאת, צריך מראש לצאת מנקודת מוצא שנתוני המאגר ידלפו החוצה, ובשונה מססמאות או כרטיסי אשראי, אי-אפשר להנפיק לבן אדם טביעות אצבע חדשות במקום אלה שנגנבו.

אירועים קרובים