השר בנט: "חוק האנג'לים יזרים מיליונים להיי-טק"
"החוק יגדיל בצורה ניכרת את היזמות וההשקעות בישראל", אמר שר הכלכלה בכנס התאחדות התעשיינים ● הוא התייחס גם למדען הראשי, שיקבל ב-2015 תוספת של 200 מיליון שקלים, ואמר כי "פעילות המדען חשובה, ויש לעודד אותו ולהשקיע בו"
"חוק האנג'לים יזרים מיליוני שקלים להיי-טק בישראל. קיימים בארץ הרבה אנשים שיש להם כסף להשקעה, ובמקום שישקיעו בנדל"ן ויגרמו לעליות במחירי הדירות, החוק יגרום לכך שהם יפנו את כספם לתעשייה שלנו, שזקוקה למשקיעים מכל העולם – אבל קודם כל ישראלים. החוק הזה יגדיל בצורה ניכרת את היזמות וההשקעות בישראל וזהו אחד החוקים הכי חשובים שנחקקו עד היום", כך אמר היום (ה') שר הכלכלה, נפתלי בנט, בכנס השנתי של התאחדות התעשיינים, שמתקיים באילת.
בכנס משתתפים יותר מ-500 מנכ"לים ובעלים של מפעלי תעשייה מכל מגזרי המשק, וכן בכירים כנשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, מנכ"ל ההתאחדות, אמיר חייק, נשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אלישע ינאי, והשר לשעבר שלום שמחון. שר האוצר, יאיר לפיד, שהיה אמור לפתוח את הכנס אמש ביטל את השתתפותו ברגע האחרון, מאחר שנאלץ להשתתף בהתייעצויות ביטחוניות אצל ראש הממשלה.
חוק האנג'לים קובע שכל מי שיש לו כסף פנוי יוכל להשקיע בסטארט-אפים וליהנות מהכרה מלאה במס מיידית באותה השנה, ללא תלות בתוצאות ההשקעה. החוק עבר בממשלה בתחילת אוקטובר והכנסת העבירה אותו השבוע בקריאה ראשונה, יחד עם חוק ההסדרים.
יחד עם ההכרה במס כולל חוק האנג'לים הוספה של מסלול חדש לקבלת ההטבות והארכה של המסלול הקיים כבר כיום. בהודעת הממשלה לאחר החלטתה נכתב כי "המסלול החדש יגביר את האטרקטיביות של ההשקעות בסטארט-אפים צעירים בקרב משקיעים, על ידי יצירת ודאות למשקיע, כך שיידע על זכאותו להטבות בעת ביצוע ההשקעה. התיקון צפוי גם להפחית בצורה ניכרת את הסרבול הביורוקרטי שחל על חברה המבקשת כיום לקבל השקעות מוטבות".
על פי הממשלה, החוק "יסייע לשמר את היתרון היחסי של מדינת ישראל בתחום התעשיות עתירות הידע. חברות צעירות רבות, שמצויות בשלב הראשוני של מחקר ופיתוח, זקוקות למימון בכדי להתפתח. ממשלת ישראל מכירה בצורך לעודד השקעות בחברות אלה, על מנת שהמשק הישראלי יוכל להמשיך ולקיים פעילות יזמית וחדשנית".
השר בנט התייחס בדבריו בכנס התאחדות התעשיינים גם למדען הראשי והזכיר כי "התוספת התקציבית לפעילותו בשנה הבאה תגיע ל-200 מיליון שקלים – סכום חסר תקדים עד היום". לדבריו, "פעילותו של המדען חשובה, הוא תורם רבות לכלכלה הישראלית ולתעשיית ההיי-טק, ועל כן – יש לעודד אותו ולהשקיע בו".
בנט הגיב לביקורת שהשמיעו התעשיינים על הקמת הרשות הלאומית לחדשנות שהממשלה הקימה, שמעניקה למדען הראשי אפשרות פעולה כמו לקרנות הון-סיכון ולמעשה מפריטה את פעילותו. "הרשות הזו אמורה לסייע לכלל התעשייה בישראל", אמר."היא תסייע לחדשנות, יזמות והשקעה בטכנולוגיה בתעשייה המסורתית – שהן הדרך היחידה לשרוד מול התחרות משווקי העולם". הוא ציין כי "ההיי-טק יהיה הפיילוט של התוכנית הזו. באמצעות הרשות החדשה נוכל לזהות תחומים חמים בהיי-טק, על מגזריו השונים, ולגייס כספים בשיתוף עם קרנות אחרות ביחס של בערך 1 ל-5. בכך נוכל לקצר בצורה דרסטית את הדרך לסייע לתעשייה זו".
חייק השמיע בדבריו ביקורת ואמר כי "מדינת ישראל לא יכולה להתקיים עם מצב שבו כל אחד יושב בבית קפה ומזמין מהטלפון החכם מוצרים מכל העולם, כאשר היא לא מגנה על התעשייה המקומית".
בנט השיב לו: "אני אישית מזמין מוצרים מאמזון (Amazon) אחת לשלושה ימים ולא זה מה שפוגע בתעשייה הישראלית. אי אפשר לעצור את הקדמה. אני בעד שימשיכו להיות הרבה אפליקציות, כדי שנוכל לקנות מה שרוצים, ואני רוצה שיהיו אפליקציות שישכנעו אותי ואת אותו יושב בבית הקפה לקנות תוצרת כחול לבן. צריך לשכנע אותו שכדאי לו לקנות תוצרת הארץ וכדי שזה יקרה, צריך לייצר יזמות וחדשנות, שיבדילו אותנו משאר התעשיות. אם נעשה כל הזמן את אותו הדבר, שום חקיקה ושום הגנה על התעשייה המקומית לא יעזרו".
"אם לא יהיה חינוך טכנולוגי – מאיפה יבואו העובדים?"
ככלל, חייק מתח בדבריו ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה, התעלמותה מהתעשייה ותרומתה, לטענתו, לכך שהציבור הפך את התעשיינים לסיבה ליוקר המחייה, בעוד שהם התוצאה של המצב. "יש לדבר לא רק על יוקר המחייה אלא גם על יוקר התעשייה", אמר. "התעשייה נאנקת תחת מיסים ורגולציה, חלק ניכר מזה זו הארנונה שהרשויות מטילות על המפעלים. התחושה שלנו היא שהממשלה הופכת אותנו לשק חבטות".
"אומרים לנו שאנחנו מצויים במצב של כלכלה דואלית. ההיי-טק נחשב לקטר של המשק, אבל גם שם המצב קשה, מאחר שמ-2004 יש ירידה דרסטית בצמיחה שלו לעומת התעשייה. אם ההיי-טק לא הקטר – לאן אנחנו הולכים?", שאל חייק.
בהמשך הוא התייחס לנושא החינוך המקצועי ואמר ש-"אין דבר כזה בישראל. שיעור הלומדים בחינוך להכשרה מקצועית וטכנולוגית הוא פחות מ-38%. לעומת 44% במדינות ה-OECD. אם אין חינוך טכנולוגי כמו שצריך, מאיפה יבואו העובדים לתעשייה? איפה תהיה החדשנות?"
תגובות
(0)