יורם הכהן, רמו"ט: "הקונפליקט בין הגנת הפרטיות לסייבר מחייב יצירת כלים, שיביאו לפגיעה מידתית"

"תחום המשפט הוא טריטוריאלי, ואילו הטכנולוגיה שעומדת מאחורי הסייבר היא גלובלית", אמר הכהן – ראש הרשות למשפט וטכנולוגיה ● לדבריו, הצטרפות ישראל לאמנה האירופית למלחמה בסייבר "מאפשרת לטפל טוב יותר בתופעות של האקינג ברמה הפנים-מדינתית, וכן שיתוף פעולה בינלאומי בחקירת אירועי סייבר" ● כרמלה אבנר, הממונה על התיקשוב הממשלתי: "הסייבר אינו רק הגנה על הפרטיות, אלא חלק מאורח החיים הדיגיטליים שלנו"

"כיום ברור שישנו קונפליקט בין הגנת הפרטיות למאבק על הסייבר, ולכן חייבים לייצר כלים שיביאו לאיזון הדרוש, כך שהפגיעה תהיה מזערית ומידתית", כך אמר עו"ד יורם הכהן, ראש רמו"ט (ר"ת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע).

הכהן היה בין הדוברים בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שעסק בנושא הסייבר והופק על ידי אנשים ומחשבים. הכנס התקיים בשבוע שעבר במשרדי המכון בתל אביב, בהשתתפות יותר מ-300 בכירים מהמשק וממגזרי הצבא, הביטחון, התעשייה והכלכלה. הנחה אותו ד"ר גבי סיבוני, ראש התוכנית ללימודי סייבר במכון.

לדבריו, בתחום המשפט והסייבר יש קונפליקט, שכן "המשפט הוא טריטוריאלי, ואילו הטכנולוגיה שעומדת מאחורי הסייבר היא גלובלית". הכהן אף סקר את המצב בישראל, ואמר כי החקיקה בנושא היא היסטורית, המבוססת על אותם גופים של מפוקחי רא"ם (ר"ת הרשות הממלכתית לאבטחת מידע). זאת, לצד אי הסדרה בתחומים שונים דוגמת הפיקוח על הבנקים. "מתחת להם יש שוק ענק של מגזרים ועסקים שאינם מוסדרים", אמר הכהן. "השאיפה כרגע היא להעביר את כל הגופים האלו להוראות מעשיות, ולהגדיר את מערכת היחסים בין הדרג הבכיר לארגוני בתחום ניהול המידע". לתפישתו, זהו אחד התפקידים של מטה הסייבר, אולם העיר כי "למרבה הצער, נושא ההגנה על הפרטיות לא נכלל בעת הקמת המטה – וזה חבל".

עוד הוסיף ראש רמו"ט, כי מדינת ישראל השלימה את ההכנות הטכניות להצטרפות לאמנה האירופית למלחמה בסייבר, בין היתר על ידי תיקון חוקים ותקנות. לדבריו, ישנם יתרונות בולטים בהצטרפות לאמנה זו, שכן היא "מאפשרת לטפל טוב יותר בתופעות של האקינג ברמה הפנים-מדינתית, מעניקה תוספת כלי חקירה משפטיים יעילים יותר ומאפשרת שיתוף פעולה בינלאומי בחקירת אירועי סייבר. הנקודה האחרונה חשובה מאחר שמדובר בתופעה גלובלית בעיקרה". ההחלטה הסופית בנדון, על פי הכהן, תתקבל על ידי הדרג הפוליטי בישראל.

הציבור צמא למידע
כרמלה אבנר
, הממונה על התיקשוב הממשלתי, פירטה אודות תפקידי המטה שהיא עומדת בראשו. "נקודת המוצא היא שהסייבר אינו רק הגנה על הפרטיות, אלא חלק מאורח החיים הדיגיטליים שלנו", אמרה אבנר. לדבריה, מטה התיקשוב רואה לעצמו חובה להנגיש את המידע לציבור בצורה טובה יותר, ובפרט המודעות לסכנות שיש ברשת. בנוסף, המטה נוקט בשורה של פעולות המכוונות לצעירים, כגון חינוך פיננסי וכיצד לגלוש ולהיזהר ברשת. "כולם חושבים שפייסבוק (Facebook) הוא רשת חינמית, אבל הוא משמשת כמקור מידע עסקי לחברות רבות. המדובר גם בפלטפורמה להאקרים, אשר דולים מידע אסטרטגי על אתרים שהם רוצים לתקוף, וחודרים בעזרתם לארגונים מתוך אינטרסים כלכליים ואחרים", ציינה אבנר.

כרמלה אבנר, הממונה על התיקשוב הממשלתי. צילום: קובי קנטורעוד הוסיפה הממונה על התיקשוב הממשלתי, כי למדה באחרונה שיש צימאון בציבור לקבלת מידע על הגנת הפרטיות, לרבות פרטי כרטיסי אשראי, תעודת זהות וכדומה. לדבריה, במטה התיקשוב עובדים על אפליקציה שתסייע לאנשים לקבל מידע חיוני בתחום. "ברמה הלאומית, מעבר לצד הטכנולוגי, ישנם מערכים שלמים שתומכים בשירותים פיזיים. כך, למשל, תכנון מסלול הנסיעה של מערך הכבאות בעת חירום באמצעות מפות וכלים נוספים".

היא סיכמה את דבריה ואמרה, כי "האינטגרציה בין התשתיות והגורמים המפקחים עליה הופכת להיות קריטית – ודאי עבור משרדי הממשלה. המדובר בחלק מתפקידו של מטה הסייבר הלאומי, עמו אנו עובדים בשיתוף פעולה מלא".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. יובל

    מר. יורם הכהן... אל תשכח בבקשה לספר את הסיפור לגורלו של עובד ציבור (אתה) שניסה לבצע את עבודתו...

אירועים קרובים