"חברות רוצות להיות מכילות – אבל לא מאפשרות ללהט"בים ביטוי אישי"

רפי מרגליות, סמנכ"ל מוצר וטכנולוגיה ב-ורביט

מה זו גאווה בשבילך?
"ששלושת הבנים שלי תמיד יהיו גאים בזה שיש להם שני אבות, לא יתביישו ולא יסתירו את העובדה הזאת".

רפי מרגליות, סמנכ"ל מוצר וטכנולוגיה ב-ורביט. צילום: יח"צ

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"ורביט, מעצם העיסוק שלה כחברה שפעילותה היא חיבור ובהנגשה של אוכלוסיות מיוחדות לשיח הכולל, מכילה גיוון והכללה כחלק מה-DNA של החברה. היא מאפשרת לכל אחד.ת מהעובדים.ות שלה להביא את האני האותנטי שלו.ה לעבודה בכל בוקר, ללא חשש".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"אישית, לא חוויתי אפליה במקום העבודה, ומהיכרותי עם ההיי-טק הישראלי יש בו הרבה גיוון והכללה. ועדיין, תמיד אפשר לשפר, לדאוג שבני.ות כל האוכלוסיות השונות ירגישו בנוח להיות בו מי שהן, בחופשיות".

עידו מרקוס, אנליסט מודיעין עסקי בכיר בתופין

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי זו היכולת להגיע לסביבה חדשה או קיימת ולדעת שיש שם אנשים כמוני, שאני לא ההומו היחיד בחברה ושאני יכול להיות עידו האמיתי, מבלי לצנזר או לחשוש שאומר או אעשה משהו שלא יעלה בקנה אחד עם הערכים של המקום ושל האנשים".

עידו מרקוס, אנליסט מודיעין עסקי בכיר בתופין. צילום: יח"צ

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"הגעתי למשרה דרך חבר מהקהילה, ומעולם לא נאלצתי להסתיר את מי שאני. לאחר חתימת חוזה ההעסקה בתופין, כמה שבועות לפני תאריך תחילת העבודה שלי בה, הייתה לתופין מסיבת הנפקה, והוזמנתי בחום 'לבוא ואף להביא בן זוג, בת זוג או חבר.ה קרוב.ה – העיקר שתבוא'. ההתייחסות הברורה מאליה, שייתכן שאני הומו ושזה בכלל לא משנה, הייתה גישה שאחר כך פגשתי בכל סיטואציה חברתית בחברה".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט“בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"כמו ברוב התחומים, ההיי-טק נמצא כמה שלבים לפני תעשיות אחרות מבחינת תנאי עובדים, יחס אליהם, ושוויון וליברליות כלליים. עם זאת, אי אפשר לנתק את ההיי-טק ממדינת ישראל, ואפליות ברמת המדינה יורדות מטה ופוגעות גם בענף. כך, למשל, הפונדקאות היקרה מאלצת חברות מסוימות לנקוט עצמאית במדיניות עידוד משלהן של חופשת לידה לאבות ולהורים יחידניים, אבל לא כל חברות ההיי-טק מיישמות ומאפשרות כאלה דברים, ובכך הן משמרות את הפגיעה שהמדינה מייצרת. לא כל ההיי-טק יושב במרכז תל אביב, וחברות רבות, שמרוחקות ולו 10 ק"מ ממנה, לא בהכרח נוהגות באותה רמת ליברליות של החברות בעיר.

בנוסף, ההיי-טק, אף שנוהג ביותר ליברליות מתעשיות אחרות, הוא עדיין מועדון יחסית סגור של גברים סטרייטים, שמקדמים לתפקידי הנהלה בכירה גברים סטרייטים אחרים, שאיתם הם שירתו בצבא. נשים עדיין מהוות רק כ-30% מעובדי התעשייה. אז נכון, יש דוגמאות חריגות של גייז ונשים פורצי דרך שהגיעו לראש הפירמידה, כמו אסף רפפורט ואיריס שור, אבל הם טיפה בים של תקרות זכוכית. מה צריך לעשות כדי לשפר? לעצור לפני מינוי בכירים ולחשוב גם על גיוון מגדרי ואתני, להמשיך לפרסם ולשווק את ההיי-טק בקרב אוכלוסיות עם ייצוג נמוך בתעשייה, ובעיקר להבין שהשינוי שייעשה בהיי-טק מחר הוא תרבות העבודה שתיווצר במדינת ישראל בעוד 10 שנים".

דנה סולטן, מפתחת פול סטאק בדארו

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי היא היכולת של אדם להרגיש בטוח, מקובל ואהוב בחברה מסוימת. ברגע שאלה מתקיימים, נוצרת גם תחושת גאווה".

דנה סולטן, מפתחת פול סטאק בדארו. צילום: ארן גילור

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת?
"הגישה של People First, קודם כל אנשים, היא רכיב מהותי מהתרבות שלנו בדארו. כחלק מהגישה הזאת, אנחנו רואים האחד את השנייה כמו שהם, ומאפשרים לכל אחד ואחת להביא את הסיפורים האישיים שלהם.ן ואת מי שהם.ן למקום העבודה בצורה אותנטית, ולהביע את עצמם.ן באופן מלא. כל אלה הופכים את דארו לחברה הגאה ביותר שיצא לי לפגוש".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"יש לעזור ולשפר את השילוב של טרנסים.ות בתעשייה".

דין סימון, ארט דיירקטור בהיוווג'

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי היא קודם כל, במובן הכי פשוט, לקבל את עצמי כמו שאני, מבלי להתבייש ומבלי להסתתר.

גאווה בשבילי היא העובדה שבמדינה שלנו, שהיא מדינה מאוד מורכבת מבחינה חברתית, עשינו ואנחנו עדיין עושים צעדים מאוד משמעותיים לכיוון של שוויון וקבלת האחר.

גאווה בשבילי היא לראות איך חודש שלם בשנה, חודש הגאווה, חברות שונות מתגייסות וצובעות את החיים של כולנו בקשת של צבעים – צבעים של אהבת חינם".

דין סימון, ארט דיירקטור בהיוווג'. צילום: יח"צ

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"בהיוווג׳ מקבלים כל אדם באשר הוא אדם, ויש שאפילו יגידו שיש בה אפליה מתקנת, כי חלק גדול מהעובדים הם להט"בים.

סביבת העבודה אצלנו היא מחבקת ותומכת, ובעיקר לא מתעסקת במגדר או בנטייה שלך, אלא באיכויות שלך ובמה שאתה מביא לתפקיד שלך בחברה – שזה הדבר החשוב באמת".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט“בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"לפי הניסיון שלי, אין בהיי-טק אפליה על בסיס מגדר או נטייה מינית. יחד עם זאת, יש עוד דרך לעשות באופן כללי בחברה הישראלית, על מנת שהנושא הזה יהפוך לנון-אישיו ושאנשים לא ירגישו צורך להסתיר או לא לחשוף את הנטייה המינית שלהם. בדיוק כמו שסטרייטים לא מתעסקים בהאם יודעים או לא יודעים שהם סטרייטים".

איתי עמידור, מנהל פיתוח עסקי בכיר בטראפיק פוינט

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי היא לא שבוע או חודש אחד בשנה, אלא תפיסת עולם שאני מנסה לחיות לפיה. זה להרגיש שאני שייך ושווה בסביבה שבה אני חי, ולעשות כל מה שאני יכול כדי לתקן ולשנות כשהתחושה הזאת הפוכה. להיות גאה בעצמך זה מאבק יומיומי, שבו אתה צריך להוכיח שמגיע לך כמו לאחרים. יש הרבה דברים טובים שהמהפכה הגאה עשתה בישראל, אבל הדרך לשוויון עדיין רחוקה מאוד".

איתי עמידור, מנהל פיתוח עסקי בכיר בטראפיק פוינט, ומשפחתו. צילום: פרטי

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"לפני כמה שבועות נולד בני השני. כמו בתי הבכורה, גם הוא נולד בהליך פונדקאות בארצות הברית – מה שחייב אותי לקחת חופשה מהעבודה. רק אדם שניהל הריון בשלט רחוק יודע עד כמה הסיפור הזה מורכב. הרגשתי שבטראפיק פוינט לא רק שמחים עבורי על הולדת בני, אלא גם עושים את כל מה שהם יכולים כדי להקל עליי בתהליך הזה.

קצת לפני שטסתי העברתי הרצאה לעובדי ומנהלי החברה על הליך הפונדקאות. חשבתי שיהיה מעניין להסביר לאנשים קצת על התהליך הזה. הופתעתי מהעניין ומהסקרנות של האנשים לגבי החוויה שעברנו, בן זוגי ואני. זה מצחיק, אבל בזכות ההרצאה הזו חלק גילו שאני נשוי לגבר. אני מדבר על חיי בפתיחות, אבל זה לא משהו שמנהל אותי. כמו בכל מקום עבודה, גם בהיי-טק נראה לי שבסוף מה שמשנה וקובע הוא התוצאות המקצועיות שלך. זה השוויון האמיתי".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"אחד הדברים הכי יפים שענף ההיי-טק לקח על עצמו הוא להיות חלק פעיל במאבק הגאה. ב-2018, חברות ההיי-טק היו הראשונות שהצטרפו לשביתת ענק במחאה על אפליית זוגות חד מיניים במאבקם על הזכות להיות הורים, וחלקן אף העניקו הטבות לעובדיהן בהקשר זה.

התחושה היא שחברות היי-טק, מטבען, הן ליברליות וחדשניות, לעומת תעשיות שמרניות. זה נכון, אבל גם במקומות הכי מתקדמים אפשר למצוא אנשים שלא מבינים עד הסוף את המאבק הגאה.

באופן אישי, מעולם לא הרגשתי אפליה בעצם הקבלה לעבודה או בסביבת העבודה. האווירה במקומות השונים שבהם עבדתי תמיד הייתה פתוחה ומקבלת. אלא שאני מכיר כמה אנשים שהחליטו להישאר בארון ולא לשתף אנשים בחייהם האישיים, מחשש שלא יקודמו או שהדבר יפגע בהם. בנוסף, בולטת בהיי-טק שיטת חבר מביא חבר, שלרוב היא קלה יותר לחברות, אבל לעתים היא גורמת לפספוס הפוטנציאל לצוותים מגוונים יותר ויצירתיים יותר".

יותם פאפו, מנהל כללי בהיוווג'

מה זו גאווה בשבילך?
"בשבילי, גאווה היא קודם כל גאווה בהיסטוריה של המאבק הלהט"בי. הוא אמנם ממש עוד לא נגמר, אבל המבט אחורה מעורר תקווה לגבי העתיד של מאבקים עכשוויים של הקהילה עצמה – כמו, למשל, זכויות טרנס* והמאבק בטיפולי המרה, וגם של מיעוטים אחרים, ששואבים השראה מהמאבק שלנו".

יותם פאפו, מנהל כללי בהיוווג'. צילום: עומר הכהן

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"אני גאה מאוד ש-10% מהעובדים בסייט הישראלי של היוווג' הם להט"בים, שממלאים תפקידים בכל הדרגים ובכל המחלקות. ערכנו המון פעילויות לחודש הגאווה – גם כאן וגם בכל הסייטים שלנו במזרח אירופה, שם נראות להט"בית היא הרבה פחות בקונצנזוס מאשר בישראל. זה חלק מאג׳נדה רחבה יותר של גיוון הטאלנטים שלנו, בחברה, ואנחנו עושים צעדים אקטיביים לשילוב אנשים מרקעים מגוונים – לא רק כי אנחנו מאמינים שזה הופך את העולם ליותר טוב, אלא גם כי זה טוב לביזנס. אנחנו יוצרים משחקים עבור מיליוני משתמשים מכל העולם ומכל הסוגים, ואין דרך לעשות את זה טוב אם כולנו בחברה נהיה עשויים בדיוק מאותם החומרים".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט“בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"אין ספק שהייתה קפיצה ענקית בנושא הזה בשנים האחרונות, ואני מאמין שגברים הומואים כמעט לא חווים כיום אפליה בהיי-טק. ובכל זאת, יש קבוצות להט"ביות שעדיין סובלות מתת ייצוג בענף. שיפור של זה צריך להתרחש בעיקר בשני נתיבים: בצד הגיוס, צריך להתאים את תהליכי הגיוס כך שיבליטו ויתעדפו שונות, ובתוך הארגון צריך לוודא שניתן מענה לצרכים שיש לקבוצות להט"ביות ספציפיות. לדוגמה, שירותים לא ממוגדרים, התאמה של פעילויות והטבות לכל סוגי המשפחות וקידום נראות לאתגרים שהקבוצות האלה חוות".

חן פוצצי, מנהל פרויקטים בתחום המחקר בגונג

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי היא היכולת להיות שלם עם עצמי בכל מקום שאליו אני מגיע. להיות פתוח, אמיתי ולתת לאישיות שלי לצאת בכל מפגש חברתי או מקצועי".

חן פוצצי, מנהל פרויקטים בתחום המחקר בגונג. צילום: הגר בדר

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"אנחנו מפעילות בגונג מעגל גאה, ששם לעצמו למטרה לחבר בין העובדים והעובדות הלהט"בים.ות שלנו, ליצור מרחב בטוח בסביבת העבודה שלנו על ידי חינוך, הסברה ושיתוף של עובדי ועובדות החברה באתגרים של א.נשים להט"בים.ות, ובנוסף ליצור שיתופי פעולה עם ארגונים ועמותות להט"ביים במסגרות של אחריות חברתית".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"אנחנו עדיין חווים אפליה מסוימת בחברה הישראלית, ואני מניח שגם בחברות היי-טק מסוימות היא עדיין קיימת. לכשעצמי, זכיתי לעבוד בחברה שמחנכת את המנהלים והמנהלות שלה לעודד גיוון בגיוס עובדים ועובדות מקבוצות שונות, לרבות קבוצות להט"ביות. למשל, אנחנו מפעילות תוכנית ארגונית שבה אנחנו בוחנות את עצמנו ומעבירות סקר עמדות לכלל העובדים בנושא גיוון והכללה, וכן מבצעות הכשרות ממוקדות לצוותי הגיוס ולמנהלים.ות שלנו.

עבודה משותפת, הסברה, גיוס וקידום להט"בים.ות לתפקידי ניהול הם צעדים קטנים, שמהווים רק חלק מהפתרון, אבל הם כאלה שיכולים להוביל לשינוי גדול".

עליזה פולנסקי, מובילת צוות הערות נתונים (Data Annotations) בסייט

מה זו גאווה בשבילך?
"כשאני חושבת על גאווה, אני לא יכולה שלא לחשוב על הגאווה במילתה המקורית – שהייתה, למעשה, מהומה. הגאווה התחילה כתנועה פוליטית רדיקלית, שדרשה ביטחון ושוויון לא.נשים קווירים.ות. מאז היא הפכה לחגיגה של אהבה וזהות קווירית, אבל בבסיסה היא עדיין תנועה פוליטית-חברתית אמיצה ועיקשת".

עליזה פולנסקי, מובילת צוות הערות נתונים בסייט. צילום: יח"צ

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת?
"דרך כל האנשים הגאים שעובדים בחברה, שהם אמיצים מספיק ושמרגישים מספיק בטוחים כדי להופיע ולהיות כמו שהם, ולהיות כנים לגבי מי הם אוהבים. זה לא מוגבל לחודש יוני – הגאווה באה לידי ביטוי בכל פעם שאני יכולה להזכיר כלאחר יד במקום העבודה שאני יוצאת עם נשים, בכל פעם שמישהו במשרד שם תמונה שלו.ה ושל בן.ת זוגו.ה החד-מיני.ת על השולחן שלו.ה".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בם.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"הכניסה להיי-טק הישראלי מתבטאת בשני דברים: להיות עם הכישורים ולדעת להכניס רגל בדלת. צעירים גאים שמאבדים את מערכות התמיכה שלהם בגלל יציאתם מהארון נאלצים לעתים קרובות לוותר על השכלה גבוהה כדי לענות על הצרכים המיידיים שלהם, והם מאבדים במקרים רבים את הרשתות והקשרים שאנשים משתמשים בהם כדי למצוא מקומות עבודה. אנשים גאים יכולים להפיק תועלת ממערכות תמיכה והזדמנויות חינוכיות, אירועי נטוורקינג וחונכות מאנשים גאים מהקהילה באותו תחום".

מיכל פורת, מנהלת סושיאל וקריאייטיב במרכז הפיתוח של סיילספורס ישראל

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי היא היכולת להציג את עצמי באופן שלם ומלא בכל מקום שאני נמצאת בו: אישה, ישראלית וגם להט"בית. אנחנו חיים במדינה מורכבת מבחינה פוליטית ודתית, והשאיפה שלי היא שנצליח לגשר על הפערים האלה, כדי שלהט״בים.ות יוכלו להתקבל בכל מקום ולהפוך לשווי זכויות, בזכות ועל אף מי שהם.ן".

מיכל פורת, מנהלת סושיאל וקריאייטיב במרכז הפיתוח של סיילספורס ישראל. צילום: נתנאל טוביאס

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובד?
"מהרגע הראשון שהגעתי לסיילספורס ידעתי שיש לי מקום. החוויה המוכרת בקרב להט״בים.ות של לצאת מהארון כשמגיעים.ות למקום חדש הייתה מאוד קלה עבורי בסיילספורס. ידעתי שערך השיוויון הוא אחד מערכי הדגל של החברה ושזה משהו שהיא לא מוכנה להתפשר עליו. כשהתחלתי לעבוד הצטרפתי לקבוצת השוויון אאוטפורס, שפועלת לקידום זכויות הקהילה הגאה בסיילספורס ובישראל בכלל. החל מהחודש אני מובילה את אאוטפורס, וזו גאווה וזכות לפעול לשינוי חיובי, יחד עם הקולגות שלי ובגיבוי של החברה".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"אני לא חושבת שיש אפליה מוסדית, אבל חשוב לוודא שלהט"בים ירגישו שייכים בכל מקום שיגיעו אליו. זה יכול להיות תלייה של דגל גאווה קטן במשרד, ציון של שוויון כאחד הערכים באתר האינטרנט של החברה או הקמת קבוצת עובדים.ות להט"בית. לכל להט"ב.ית יש את הסיפור האישי שלו.ה, ולצערי, סיפורים רבים מכילים גם סיטואציות קשות וכואבות של אפליה. כל חברה תצא נשכרת מכך שהיא תגדיל את הגיוון בה, לא רק על ידי גיוס להט"בים, אלא גם של אנשים מרקעים שונים ומגוונים שקיימים בחברה הישראלית".

עומר פלג, מפתח בכיר בצוות תשתיות ענן בפורטר

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה זה להעריך את מי שאת.ה, היכולת להציג את עצמך לאחרים בצורה שבה את.ה רואה את עצמך, להיות שלם במי שאת.ה, ולתת מקום לאחרים ואחרות להיות מי שהם.ן".

עומר פלג, מפתח בכיר בצוות תשתיות ענן בפורטר. צילום: יח"צ

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"הדבר המשמעותי ביותר עבורי הוא שאני מרגיש שבפורטר רואים אותי. האנשים בחברה מאפשרים לי להיות מי שאני באמת, ללא ביקורת ועם הרבה אהבה. פורטר היא המקום הראשון שבו הרגשתי שלא רק שאנשים מסביבי מאפשרים לי להיות מי שאני באמת, אלא שגם ההנהלה מאפשרת ונותנת מקום לכולם ולכולן. אחד הערכים של החברה הוא הכללה – להיות חברה שמאפשרת לכולם ולכולן להרגיש שייכים ושייכות. אני חושב שיש לחברה ולעולם עוד דרך ארוכה כדי שכולם.ן ירגישו שייכים.ות, אבל אני מרגיש שבפורטר עושים את הצעדים הנכונים כדי להיות חברה מגוונת יותר ושוויונית יותר".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט“בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"לדעתי, יש אפליה על רקע מיני ומגדרי בהיי-טק ובכל מקום עבודה. הבעיה העיקרית בהיי-טק היא שחברות רוצות להיות מאוד מקבלות ותומכות כלפי חוץ, אבל כלפי פנים הן לא מאפשרות ביטוי אישי. אני יכול להגיד שבחברה הקודמת שעבדתי בה ביקשתי במה לדבר עם הסובבים אותי על מגדר וקבלת השונה, אבל החברה סירבה. להבדיל, בפורטר, ביקשו ממני לשתף את כל העובדים בסיפור האישי שלי, כדי לעורר מודעות. כדי לשפר את המצב, כל מה שצריך זה רק ליצור הזדמנות ולתת במה לכולם.ן לשתף את הסובבים אותם.ן וליצור את השינוי מבפנים".

לחלק הקודם של הפרויקט לחצו כאן.