הפתעת סילבסטר: מסמכים מגלים עד כמה סין אוספת מידע על המערב

סין מפנה חלק עיקרי ממאמצי המעקב אחרי הפעילות ברשת האינטרנט הפנימית שלה כלפי חוץ, ועוסקת באופן מסיבי בכריית נתונים ותעבורות מהמדיה החברתית המערבית – כולל פייסבוק וטוויטר. זאת, כדי לצייד את סוכנויות הממשל, הצבא והמשטרה שלה במידע על מטרות זרות; כך עולה מתחקיר של הוושינגטון פוסט.

כתבי העיתון הצליחו לשים את ידיהם על מאות מסמכי מכרזים סיניים, כמו גם חוזים והודעות של חברות לרגולטורים שונים במדינה. מהמסמכים עולה כי סין הקימה ומתחזקת רשת כלל מדינתית של שירותי מעקב אחרי נתונים ממשלתיים. שירותים אלה פותחו בעשור האחרון והם מכונים "תוכנת ניתוח דעת קהל". מטרת שירותי המעקב היא להתריע בפני פקידי ממשל מקומיים מפני הימצאותו של מידע רגיש מבחינה פוליטית באינטרנט.

התוכנה מכוונת בעיקר למעקב אחר משתמשי האינטרנט המקומיים בסין ולתכנים שמפורסמים באמצעי התקשורת הסיניים. אולם, כתבי הוושינגטון פוסט בחנו מאות ואלפי מסמכים וחוזים הקשורים ליותר מ-300 פרויקטים ממשלתיים בסין מאז תחילת 2020, שמהם עולה שחלק לא מבוטל מהמעקב כולל איסוף נתונים על יעדים זרים ממקורות מערביים – כאמור, בעיקר מהמדיה החברתית.

המסמכים, הנגישים לציבור באמצעות אתרי מכרזים אונליין, מראים גם שסוכנויות סיניות ממשלתיות – כולל תקשורת ממלכתית, מחלקות תעמולה, יחידות משטרה וצבא, ורגולטורים בתחום הסייבר – רוכשים מערכות חדשות, או מתוחכמות יותר, כדי לאסוף נתונים.

מהו אותו ציוד מעקב?

בין ציוד המעקב שנחשף: תוכנת מדיה ממשלתית-סינית, בעלות של 320 אלף דולר, שכורה נתונים מטוויטר ומפייסבוק כדי ליצור בסיס נתונים על עיתונאים ואנשי אקדמיה זרים; תוכנית מודיעין של משטרת בייג'ינג, בעלות של 216 אלף דולר, שמנתחת שיחות של אנשים במערב על הונג קונג וטייוואן; ומערכת המותקנת במרכז הסייבר בשינג'יאנג, אזור מגורי האוכלוסייה האויגורית בסין, שמקטלגת את השיחות שמנהלים במדיה החברתית בני קבוצת המיעוט המוסלמית אל מחוץ לגבולות המדינה.

משקיפים ציינו שכלי ורשתות מעקב אלה הם חלק ממשימה רחבה יותר של הממשל בבייג'ינג – לחדד את מאמצי התעמולה הזרה שלה, ולעשות זאת באופן מבוסס ביג דטה ובינה מלאכותית. כך, הסבירו, פקידי הצנזורה הסיניים אף יצרו רשת של מערכות התרעה בזמן אמת, אם מתגלות שיחות בנושאים שעלולים, לתפיסתם, לפגוע באינטרסים של המשטר.