יום העצמאות ה-73: אתגרי הייצוא הישראלי של אחרי הקורונה

14/04/2021 20:30
אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא. צילום: יח"צ

בתום שנה מפרוץ מגיפת הקורונה אפשר כבר לאמוד את הנזקים המצטברים. אחד התחומים שנפגע יותר מאחרים הוא הסחר העולמי, אשר לפי ההערכות רשם ירידה של למעלה מ-9%. השבתת מערכות ייצור, סגירת נמלי תעופה, הפגיעה בשרשרת האספקה, עליית מחירי השינוע, והקיטון בביקושים עקב הסגרים – כל אלה הביאו לירידה הדרמטית הזאת.

על רקע נתונים אלה, אפשר לשאוב עידוד מכך שנתוני הייצוא של ישראל היו טובים יותר. מסיכום נתוני 2020 מתברר, כי סך הייצוא הישראלי ירד בשיעור של 3% בלבד. שני גורמים תרמו לכך: הראשון הוא הגידול בייצוא שירותי ההיי-טק, במיוחד שירותי תוכנה ומו"פ, שתרם לקיזוז הירידה בסך 4% ביצוא סחורות; השני הוא יכולת ההסתגלות המהירה של מערך סחר החוץ והייצואנים למצב החדש, תוך מציאת פתרונות מהירים ויצירתיים לשינוי דפוסי השיווק והסחר.

זמן קצר אחרי פרוץ המשבר כבר נפל האסימון בקרב הגורמים השונים האחראים על קידום הייצוא, כי יש להמיר את המפגשים הפיזיים – כנסים, תערוכות, מצגות, פגישות B2B, שעומדים בליבו של תהליך השיווק וקידום המכירות ביצוא – במערך מקיף של מפגשים וירטואליים. ההיערכות המהירה בצד התשתית הדיגיטלית והאנושית הביאה לכך שחלק לא מבוטל מהאירועים שתוכננו התקיימו באמצעים וירטואליים, ויצרו המשכיות עסקית חשובה. יתר על כן, נוספו מפגשים ואירועים שלא תוכננו. כתוצאה מכך מרבית המפעלים שתוצרתם מיועדת לייצוא המשיכו לעבוד ולייצא, אם כי בדרגות משתנות לפי הענף.

ירד בשיעור של 3% בלבד. הייצוא הישראלי. צילום אילוסטרציה: BigStock

ירד בשיעור של 3% בלבד. הייצוא הישראלי. צילום אילוסטרציה: BigStock

הייצוא צפוי לגדול בכשבעה אחוזים ב-2021 

הן הממשלה על שלוחותיה והן הייצואנים הפגינו מאמץ הרואי למזער את הפגיעה בייצוא. אך כדאי לזכור שהמאמץ לא תם. מצב הכלכלה העולמית עודנו רווי אי-וודאויות רבות. התחזיות שב-2021 נחווה קפיצה כלכלית מהירה נראית היום, לאור התפשטות המוטציות השונות, כמוקדמת מדי. ועם זאת, ההתאוששות כבר ניכרת ועל-פי התחזית של מכון הייצוא, הרי בשנה הנוכחית, 2021, צפוי הייצוא לגדול בכ-7% במונחים דולריים, ולהגיע להיקף של כ- 115 מיליארד דולר.

סיבה אחת טובה לאופטימיות היא הסכמי הנורמליזציה והשלום שנחתמו לאחרונה עם שורה של מדינות ערביות, ובמיוחד הסכם השלום עם איחוד האמירויות. מלבד היתרונות המדיניים הברורים להסכם זה, צפויות לו גם השפעות משמעותיות על הכלכלה הישראלית ועל סחר החוץ שלה.

סיבה נוספת היא השינוי בתמהיל הייצוא, כאשר משקלו של סקטור השירותים בייצוא משתווה כמעט לסקטור הסחורות בזכות גידול מואץ בייצוא התוכנה.

עם זאת, ולצד התמונה הטובה יחסית, צריך לזכור גם את האתגרים שבפניהם ניצב הייצוא הישראלי. למשל, הצורך לשלב עוד ועוד מפעלים קטנים ובינוניים במערך הייצוא, בדגש על החברה הערבית.

גם שער הדולר עודנו מעיק. נזכיר גם שהביקושים בעולם טרם חזרו לרמתם שלפני המשבר. כל אלה מחייבים טיפול על מנת לשפר את התנאים שבהם פועלים הייצואנים הישראלים.

הקורונה שבה והמחישה לנו שהייצוא הוא העוגן המרכזי עליו נשענת כלכלת ישראל. הייצוא הישראלי אף התחזק בשנת המשבר, והפך עמיד יותר ומחוסן יותר למשברים.

בשנה הקרובה נצטרך להמשיך ולסייע לייצואנים הישראלים ולהוביל את התעשייה הישראלית להגיע לשווקים הבינלאומיים כדי להרחיב את פעילותה, אך בידיעה כי למרות האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים, עדיין אין תחליף לפגישות בין אנשי עסקים, להיכרות אישית ולחיבור האנושי הבסיסי.

הכותב הוא יו"ר מכון הייצוא

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים