סוף התור? בקרוב: העברת בעלות על מכוניות – באפליקציה

העברת בעלות על מכוניות כרוכה במילוי טפסים, הגעה לסניף הדואר והרבה ביורוקרטיה וטרטור. בתוך כחודשיים אפשר יהיה לחסוך את הטרחה ולבצע את התהליך באמצעות אפליקציה. חידוש נוסף שנראה בקרוב במחשוב הממשלתי הוא אזור אישי לעסקים, כמו האזור האישי לאזרחים, שכבר קיים באתר הממשלה.

מוריה זיסוביץ', מנהלת ארכיטקטורת הנתונים ברשות תקשוב הממשלתי, חשפה את הדברים במפגש של פורום Bi and Analytics מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה. מנחה המפגש היה מוטי סדובסקי, מנהל מכירות אזורי לישראל ולבלקן באינפורמטיקה, שמשמש כיו"ר הפורום.

לדברי זיסוביץ', "השירות הבא שייכנס הוא העברת בעלות במכוניות באמצעות אפליקציה ממשלתית. זה יקרה בעוד כחודשיים, וזה משנה משחק אמיתי".

השירותים החדשים מהווים חלק מהמגמה – האיטית, אבל קיימת – של הממשלה בשנים האחרונות להנגיש יותר ויותר שירותים אונליין. כך, באתר הממשלתי קיים אזור אישי, שמאפשר לכל אזרח לבחון את הסטטוס שלו מול משרדי הממשלה, כולל הודעות ושירותים מותאמים.

"האזור האישי הוא המקום לחדש רישיון, לבדוק מה המצב הדרכון, מה מצב הפנסיה שלך ואפילו האם הכלב צריך להתחסן – כל אחד רואה רק את מה שקשור אליו. בשלבים הבאים יהיו גם התראות בדחיפה ל-SMS או למייל. האתר זמין בכל מקום, בכל שעה ומכל אמצעי", אמרה. זיסוביץ' הוסיפה שעד היום נרשמו כ-600 אלף אזרחים לשירות, וקצב הגידול עומד על כ-25 אלף בכל חודש.

באשר לאזור העסקים האישי, זיסוביץ' ציינה שפיתוחו בא על רקע העובדה ש-"המגע שיש לעסקים עם הממשלה הוא רב, ואם העסק הוא לא גדול, הוא מתקשה לעבור את התהליכים הארוכים והמייגעים הכרוכים בכך. אזור העסקים האישי יעלה בחודשים הקרובים, ויחסוך טרטורים והגעה למשרדי הממשלה. ניתן יהיה לצרוך את השירותים ולהגיש את הטפסים באתר – וכך לחסוך זמן וכאב ראש".

לדבריה, האפשרות לבנות אזור אישי לכל אזרח מסתייעת במיוחד במערכת ההזדהות הממשלתית, שמשרתת גם את מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל ואת הנהלת בתי המשפט. היא הוסיפה שיש עוד כמה וכמה גופים שרוצים להשתמש במערכת הזו ומחכים בתור.

"טרנספורמציה דיגיטלית להפחתת הביורוקרטיה"

ככלל, אמרה זיסוביץ', "מבחינת הממשלה, מהותה של הטרנספורמציה הדיגיטלית היא הפחתת הביורוקרטיה עמה צריך האזרח להתמודד. הדבר יאפשר למשרדי הממשלה לתת שירות טוב יותר, ואיכות השירות הממשלתי היא אחד הדברים המרכזיים שעומדים מול עינינו. אנחנו פועלים כדי לקבוע את ההנחיות והסטנדרטים – איך בונים פרויקט מחשוב, כיצד יוצרים דטה איכותי, איך מפתחים תוכנה בצורה הטובה ביותר וכיצד משתמשים בצורה המיטבית בדטה בממשלה. אנחנו שמים את כוכב הצפון וקובעים לאן הולכים במחשוב הממשלתי, בלי לשכוח את הצורך בהגנת סייבר".

חלק מהעבודה שלה הוא הנגשת המידע ששמור במאגרים הממשלתיים. "אנחנו מחזיקים במידע הזה בנאמנות עבור האזרחים. אנחנו רוצים לתת אותו בחזרה למשק כדי שיעשה בו שימוש כראות עיניו – כל עוד אין עבירה על חוקי הפרטיות. יש לנו 1,400 מאגרים ו-18 אלף נכנסים לאתר בכל חודש כדי להשתמש בהם. לכל מאגר יש גישה למורשים בלבד. הגישה למידע פרטי היא רק לפי צורך והיא חייבת להיות לצורך מתן שירות", ציינה.

מוריה זיסוביץ', מנהלת ארכיטקטורת הנתונים ברשות תקשוב הממשלתי. צילום: צבי קצבורג

זיסוביץ' חזרה בדבריה שוב ושוב לנושא הפרטיות. "אנחנו לא מחזיקים במידע לצרכים שלנו", אמרה. "כל אחד ממשרדי הממשלה אוסף, לפי חוק בדיוק את מה שאושר לו. שאלה נוספת היא איפה נשמר המידע – בארץ או בחו"ל. בגלל נושא הפרטיות יש בעיה של ריבונית, החוקים של איזו מדינה חלים על מידע שמאוחסן בענן בחו"ל. בארץ יש את חוק הגנת הפרטיות, שלפעמים מכביד עלינו, אבל הצורך בו ברור: כולנו רוצים שהממשלה לא תוכל להשתמש במידע אלא בצורה תקינה".

היא סיפרה גם על פרויקט Ask Once, שקובע שמשרד ממשלתי לא יוכל לבקש מאזרחים מידע שכבר קיים במשרד אחר, וזאת כדי להפחית ביורוקרטיה. כמו כן, זיסוביץ' ציינה את תווך המידע הממשלתי. "זהו תווך מאובטח להעברת מידע בין משרדי הממשלה", אמרה. "מדובר בעוד כלי שרשות התקשוב נותנת כדי שהמשרדים לא יצטרכו לדאוג לזה בעצמם. כך, המשרדים הממשלתיים לא צריכים לפתח אבטחת מידע מאפס ולבנות פרוטוקולים, אלא פשוט לפרסם בשדרת המידע את מה שהם מפיקים וכל מורשה יכול לקחת את זה. האחריות האבטחתית לכך נופלת עלינו".