Mi Band 4 החדש של שיאומי – מסך AMOLED, עמיד למים, ויפה

מתחילת דרכם לפני כמה שנים זכו צמידי הכושר של שיאומי לפופולריות מסוימת בשוק שברובו די מנומנם. הסיבה לא הייתה עודף התכונות שהציעו, אלא המחיר הנוח יחסית עבור מוצר שבסופו של דבר היה אמין למדי – וכן, כנראה גם בגלל שהוא של שיאומי, שזרועות ההצלחה שלה לא היו לרגע מבוססות על טלפונים חכמים נוחי מחיר בלבד.

לפני כשלושה שבועות היא השיקה את הדור הרביעי של Mi Band, ובצמיד החדש היא מספקת מעין קפיצת מדרגה רצינית למדי לגבי הדורות הקודמים, וביותר מאשר היבט אחד – אם כי היבט אחד בולט מיד כי הוא בלב לבו של העניין: המסך הצבעוני.

לראשונה בסדרה, Mi Band 4 מתגאה במסך AMOLED עתיר צבעים ונוח לצפייה, שגם גדול במידה משמעותית מגודלו של המסך ב-Mi Band 3 עם 0.95 אינץ' לעומת 0.78 אינץ', כשרוחב התצוגה כמעט ולא השתנה. שינוי בולט נוסף הוא, שכפתור הבית הגדול מתחת לתצוגה הפך לחיישן מגע קטן וזעיר, שמגיב היטב כך שהאורך הכולל של הצמיד לא ממש השתנה.

גם הרצועה לא השתנתה, והיא עדיין יכולה להיות קצרה מדי או ממש גבולית באורכה עבור חלק לא קטן מהמשתמשים, ובינתיים לא ראיתי ברחבי הרשת אפשרות לרכוש רצועה ארוכה יותר. לעומת זאת, מיד עם ההשקה של הצמיד מצאתי שהושקו עשרות רצועות חלופיות במגוון צבעים רחב, וכל אחת מהן במחיר של כמה דולרים בודדים. ברירת המחדל שעמה מגיע הצמיד היא רצועה שחורה.

למה להחליף רצועות? קודם כל, למה לא, במיוחד עבור מי שמחשיב את עצמו כפאשניסט ואולי רוצה להתאים את צבע הרצועה לבצע הגרביים שלו, לדוגמה? אמנם זה אומר שצריך לשלוף את גוף הצמיד החוצה ממקומו כדי להעבירו לרצועה חדשה, אבל זה דבר שבכל מקרה צריך לעשות פעם בשבועיים לערך.

למה? כי אי אפשר להטעין את המכשיר כשהתצוגה בתוך הרצועה. ההטענה מתבצעת באמצעות מטען ייעודי, שנראה כמו אמבטיה קטנה, שמחובר אליה כבל USB 2.0 בקצה. ולמה פעם בשבועיים? בעצם אולי קצת יותר. Mi Band 4 מגיע עם סוללת 135 mAh, לעומת 110 mAh ב-Mi Band 3, ולפי שיאומי זה אמור להספיק לכ-20 ימים בשימוש רגיל, כמו קודמו. במהלך הבדיקות אכן איבד השעון כ-3% עד 4% ביום רגיל, כך ש-20 ימים של פעילות נשמע כמו מספר אמין למדי.

שיאומי

כמו רבים מהמוצרים של שיאומי, השעון הושק בגירסה גלובלית וגם סינית, ומי שמזמין מחו"ל כדי לחסוך כמה שקלים צריך לשים לב למה שהוא מזמין. אבל כך או כך, אין תמיכה בעברית, וזה מייתר חלק לא קטן מהאפשרויות שמציע הצמיד, כולל, כמובן, קבלת התראות. כלומר אפשר לקבל התראות, אבל מה שרואים זה ריבועים ולא מה שכתוב באמת. עוד דבר מיותר עבור הישראלים ב-Mi Band 4 הוא המיקרופון המשובץ בצמיד, שמאפשר לתת הוראות לעוזרת האישית של שיאומי, שהשימוש בה, כמו כל הסייעות האחרות, אפסי עד מוגבל במקרה הטוב.

כהתקן מודרני, הצמיד מתחבר לטלפון באמצעות בלוטות' 5.0, כך שהוא לא חייב להיות ממש צמוד אליו כדי לתפקד, גם עבור מי שרוצה בכל זאת לקבל התראות בצמיד, כולל לשיחות לטלפון. מעבר לכך יש עוד חידוש אחד משמעותי למדי: Mi Band 4 תומך בשהייה במים בעומק של עד 5 אטמוספירות. בלשון אחרת זה אומר, שהוא בעצם עמיד בתקן IP68 בלי להשתמש בשם המפורש ולא צריך להוריד אותו מהיד בזמן שטיפת כלים, או במקלחת וגם בשחייה רגילה בבריכה. למעשה, שחייה היא אחת הפעילויות שאפשר לבחור בהן כדי שהצמיד יעקוב אחריהן טוב יותר, ולפי שיאומי הוא גם יכול לזהות את סוג השחייה.

הצימוד לטלפון, כמו כל ההגדרות של הצמיד, מתנהל באמצעות אפליקציית Mi Fit בטלפון עצמו, והיא כבר הגיעה לגיל שבהחלט אפשר להתחיל לקחת אותה בחשבון כאפליקציית כושר רצינית. היא גם מאפשרת לבחור אחד מ-77 רקעים שונים לתצוגה הראשית של Mi Band 4, וזה עוד אפשרות לעצב לפי הטעם.

עד כמה הצמיד מדויק מבחינת מדידות? לא ממש בטוח שהוא מצטיין בתחום, אבל ברוב המדידות נראה היה שהוא מודד פחות צעדים ממה שבוצעו בפועל, כך שהוא יותר לחוויה ופחות למקצוענים. אבל במחיר כזה נמוך – 35 דולר – ועבור מי שלא ממש צריך תכונות חכמות כמו קריאת התראות ומענה, או תכונות חיישנים מיוחדות, מדובר בצמיד שגם יכול להיות שעון נחמד מאוד.