"אנו מתקדמים לכלכלה האוטונומית – ויש לבחון המחסומים שבדרך לשם"

"הטכנולוגיה מעורבת בחיינו ומשפיעה על חיי היום יום, מאפליקצית גט ועד VOD; השלב הבא, לאחר החוכמה יהיה אוטונומי: נמכן כל תהליך כדי לטייב אותו", אמר ד''ר יואב אינטרטור, ראש מרכז החדשנות והטכנולוגיה ב-J.P.Morgan ישראל

ד''ר יואב אינטרטור, ראש מרכז החדשנות והטכנולוגיה ב-J.P.Morgan ישראל. צילום: ניב קנטור ותומר פולטין .

"ניתן לערוך אנלוגיה בין כלכלה אוטונומית למכונית האוטונומית. בעבר המכוניות היו מכניות. כיום יש מכוניות חכמות, בהן הטכנולוגיה מתמקדת בשיפור חוויית הנהיגה. מכוניות אוטונומיות מדלגות על החוויה ומטפלות בתחבורה, בשינוע הנוסעים, במטוס וברכבת. כך, לאחר הכלכלה המסורתית, הטכנולוגיה מעורבת בחיינו ומשפיעה על חיי היום יום, מאפליקצית גט ועד VOD. השלב הבא, לאחר החוכמה, יהיה אוטונומי: נמכן כל תהליך כדי לטייב אותו. אנו מתקדמים לעבר כלכלה אוטונומית – כעת עלינו לבחון את המחסומים בדרך לשם", כך אמר "הטכנולוגיה מעורבת בחיינו ומשפיעה על חיי היום יום, מאפליקצית גט ועד VOD; השלב הבא, לאחר החוכמה יהיה אוטונומי: נמכן כל תהליך כדי לטייב אותו", אמר ד''ר יואב אינטרטור, ראש מרכז החדשנות והטכנולוגיה ב-J.P.Morgan ישראל, ראש מרכז החדשנות והטכנולוגיה ב-J.P.Morgan ישראל.

ד"ר אינטרטור דיבר בכנס FUTURE of AI. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, המתקיים זו השנה השניה, נערך היום (ד') באולם אירועים LAGO בראשון ציון, בהשתתפות למעלה מ-1,500 מקצוענים לתחום. את הכנס הנחה דיוויד זקס, מנכ"ל טומובוקס.

לדברי ד"ר אינטרטור, "אנו עסוקים רבות בניסיון להיערך לקראת העתיד. אבל אנחנו גרועים בכך. כך, תחזיות לגבי מידת הניצול של חשמל סולארי, כחלק מצריכת האנרגיה העולמית השתנתה 13 פעמים בתוך 16 שנים. במקום לנסות ולחזות את העתיד, שאנו יודעים שיגיע ואיננו יודעים אם יהיה טוב או רע, עלינו להבין מה הגבולות, המחסומים, בינינו ובין העתיד – מהו המייל האחרון שעלינו לכבוש בטרם מגיעים לכלכלה אוטונומית". הוא הסביר כי אחד הקשיים שבפניהם אנו נמצאים, "טמון בעובדה שאנו נעים מהר, אך לא חשים בכך, כי זה כמו לטוס במטוס סילון. ועדיין, אנו בעין הסערה".

ארבעה מחסומים בדרך לכלכלה אוטונומית

לדבריו, "ישנם ארבעה מחסומים בדרך לכלכלה אוטונומית. האמון, הוא המחסום הראשון. יש בעולם מגיפה עולמית של שקרים מצד ממשלות ומנהיגים, לרבות פייק ניוז, כשהקורבנות הם האזרחים. יש פרדוקס: הטכנולוגיה עוזרת לנו לחשוף הונאות ומנגד, גם מעצימה את היקף תופעת הכזב". לכן, הסביר, "נדרש לבנות את האמון מחדש, והוא יגיע מהטכנולוגיה ולא מבני אנוש. הטכנולוגיה תספק ניראות ושקיפות. ממשלות ומחוקקים יידרשו להשיב למשתמשים את הבעלות והבקרה על הזהות ונכסי המידע שלהם".

המחסום השני, אמר, "הוא הרגולציות. הן איטיות, מכבידות, יוצרות ביורוקרטיות והתהליכים נעשים ידנית. נדרש למנוע הטיות ולטפל בהיבטים מוסריים, עליהן 'לשחק את אלוהים'. לימוד מכונה ובינה מלאכותי בין היתר כיום לומדות מבני אנוש ומעצימות את ההטייה. נוצרות אפליות, למשל, במתן או אי מתן מסגרת אשראי ללקוח א' מול ב'. קשה להצדיק החלטות מושכלות אלו. יש לשנות את מודל החשיבה ולבנות מודל שלא מגדיל את ההטיות, אלא מצמצם אותן. בעתיד, ממשלות יוכלו לייצר מכניזם דינמי יותר שיתמוך בתהליכים הללו".

המחסום השלישי הוסיף ד"ר אינטרטור, "הוא שרשרת האספקה. יש עדיין כמות רבה של תהליכים ידניים סביבנו, למרות הטכנולוגיה. בעתיד נכניס לשרשרת האספקה חוזה אוטונומי, שיעשה תזמור חכם ביחסים בין עסקים. לא יהיו בו כמה סוגי אמיתות שכל צד יאחז בהן, לפי מה שבמערכת ה-ERP שלו. החוכמה תשב באמצע ותניב רמה אחת של אמת, המייצגת את היחסים בין העסקים. החוזה יהיה מבוזר ולא ממורכז ויטפל בצורה מושכלת בבעיות. למשל: טייפון פגע בסחורה בספינה עם אוכל מקורר במזרח – וה-SLA נפגע. החוזה החכם ישלח אותה לשוק המקומי – במקום לשנע אותה לקהל היעד במערב. הוא ינהל באופן מושכל את החריגה ויביא שכל לשרשרת האספקה".

"פלטפורמות ממורכזות וחסרות בינה"

המחסום הרביעי, פירט, "הן הפלטפורמות. כיום הן לגאסי, מונוליתיות ומטפלות בדבר אחד כל פעם. הן ממורכזות, חסרות בינה. בעתיד הן יטפלו בסדרת נושאים במקביל, כולל היבטי אבטחה. הן יהיו מבוזרות יותר, דינמיות, חכמות ויפעלו כמו מוח אנושי, בדומה לקשר שעושים הנוירונים במוח בין עיניים וידיים".

"ארגונים וממשלות מחפשות את הפתרון האולטימטיבי, את כדור 'הכסף', שלא קיים, שיגיד להם איך ייראה העתיד ואיזו טכנולוגיה להטמיע. במקום זאת, עליהם לבחון את ארבעת המחסומים שפורטו, כדי להניע את השינוי. אנו עדיין לא שם. הכלכלה האוטונומית מתקרבת – והיא תגיע יותר מוקדם ממה שאנחנו מצפים", סיכם ד"ר אינטרטור.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. יורם הקר

    צודק בתחסית ובמחסומים. מחסום נובף הנו ה"פניקה" של גופי הגנת המידע, שתמיד חוששים לקחת אחריות על שיתוף המידע בפלטפורמה הגלובאלית, כיוון שהגישה שכל מידע הנו רגיש ולא מוגן מספיק, מגדילה את גורם הסיכון בעיניהם ולכן אינו מהווה חלק חדוב הפזל המידע לצרכי מיצוי גלובאלי.

אירועים קרובים