"חברות הטכנולוגיה צריכות לתרום לקוד הפתוח יותר ממה שהן לוקחות"

"חברות הטכנולוגיה צריכות לתרום לקוד הפתוח יותר ממה שהן לוקחות". כך אמרה מנכ"לית יבמ, ג'יני רומטי, בפאנל במסגרת כנס THINK 2019 שעסק בקוד הפתוח. זאת בעקבות רכישת רד-האט בידי יבמ תמורת 34 מיליארד דולר, הנמצאת עדיין בתהליכים.

"במקרה שלנו, כל מה שיכול להיות קוד פתוח, אנחנו מעדיפים שיהיה קוד פתוח" אמרה רומטי. לדבריה, כל היוזמות החשובות ביותר של יבמ – החל מענן, בלוקצ'יי, בינה מלאכותית – יועברו לקוד פתוח, כאשר החברה תפתח את קוד המקור ואת הנתונים, וכן תדאג לתקנים פתוחים וארכיטקטורה פתוחה.

בוב לורד, סגן נשיא ליישומים קוגניטיביים ופיתוח המערכות האקולוגיות ביבמ. צילום: יח"צ

"מסוגל להקל על ארגונים לפתח מוצרים במהירות"

בוב לורד, סגן נשיא ליישומים קוגניטיביים ופיתוח המערכות האקולוגיות ביבמ, אמר כי הקוד הפתוח הוא אבן הפינה לחדשנות ולצמיחה. כמעט חצי מהמפתחים ביבמ תורמים לפרוייקטי קוד פתוח.

לדברי לורד, "הסיבה להצלחת הקוד הפתוח היא שהוא מסוגל להקל על ארגונים לפתח מוצרים במהירות, כדי לספק חדשנות. אפילו נאס"א פתחה את הקוד של רכב המאדים קיוריוסיטי כדי להביא רעיונות חדשניים מבחוץ".

בפאנל בהנחייתה של רומטי אמר ג'ים זמלין, מנכ"ל קרן לינוקס, כי כאשר קהילת הקוד הפתוח פועלת במעגל מוסרי עם ספקי טכנולוגיות ארגוניות כגון יבמ, היא במיטבה, אבל עדיין נדרש להסביר לחברות הגדולות כיצד פרויקטים הופכים למוצרים שמהם ניתן ליצור רווחים ולהשקיע אותם בחזרה בפרויקטים אלה.

זמלין ציין את הפעילות הערה בתחום המיזוגים והרכישות של חברות קוד פתוח, שהגיע ב-2018 ל-65 מיליארד דולר, כאשר למעלה ממחצית הסכום נבע מרכישת רד האט על ידי יבמ.

אבי קירנס, מנכ"לית, Cloud Foundry אמרה שחשוב כי מי שמרוויח מהקוד הפתוח צריך לתרום לאותן קהילות בכל דרך אפשרית. "כאשר תאגידים שוקלים את ההשקעה של זמן, אנשים, כסף ומאמץ, הם צריכים להבין כי אם הם ממנפים את הטכנולוגיה, הם מקבלים בחזרה.

"ללא תרומה זו העתיד של פרויקט קוד פתוח אינו מובטח. בסופו של דבר הוא יגיע לסטגנציה ויפול הצידה. נדרשת תרומה מתמדת", אמרה. לדבריה ישנן מספר דרכים שמנהיגי הפרויקטים הפתוחים יכולים לעשות כדי לעודד השתתפות תאגידית אבל בכל מקרה, ככל שהתאגידים תורמים יותר, כך הם מעורבים יותר בכיוון ובניהול של פרויקטים אלה" אמרה קירנס.

"קוד פתוח הוא למעשה מאובטח יותר מאשר קוד קנייני"

סטיב או' גריידי, מייסד RedMonk, חברת אנליטסים בתחום פיתוח התוכנה אמר כי אין סיבה שרוב הקוד יהיה קנייני. הטכנולוגיה המבדלת מהווה אחוז קטן של כל בסיס הקוד של הארגון, אבל עדיין חברות מהססות לתרום בחזרה לקהילה.

לדבריו, אם תאגידים באמת רוצים להיות ידידותי יותר לתנועת הקוד הפתוח, הם יכולים לשנות את המדיניות שלהם מ-"להצדיק מדוע הוא פתוח ל-להצדיק מדוע הוא סגור".

"כאשר יבמ התחילה לתרום לפרויקט לינוקס, החברה ניסתה לתמרץ את המהנדסים שלה באמצעות תשלום עבור כמות הקוד שהם הגישו שבסופו של דבר נכנס לליבת לינוקס כדי לעמוד בדרישות העסקיות שלה. הגישה הזאת לא הצליחה," הוא אמר.

"הם לא הכניסו שום קוד. ואז מנהל חכם ביבמ שינה את המשוואה. הם החליטו לשלם למהנדסים שלהם כאשר הדרישות התפקודיות של יבמ ולבו בפרוייקט, בין אם כתב אותם עובד יבמ או לא", הוסיף.

עוד הוא אמר כיי "גישה זו אימצה את רוח הקוד הפתוח", הוא אמר, ובסופו של דבר עשתה "הבדל גדול בתוצאות העסקיות".

מרסלו לברה, מנהל תחום ניהול סיכונים במורגן סטנלי אמר כי המיתוס הגדול ביותר אודות הקוד הפתוח הוא כי הוא מלא באגים ואינו בטוח. פנליסטים נוספים הסכימו איתו. לדבריו, המיתוס הגדול ביותר על מקור פתוח הוא כי "זה מלא באגים והוא לא בטוח."

אנדרה פוטש, מנהל הטכנולוגיה של AT&T ונשיא מעבדות החברה, הוסיף כי "קוד פתוח הוא למעשה מאובטח יותר מאשר קוד קנייני. רק שיש יותר עיניים להסתכל על הקוד, ניתן למצוא מהר יותר באגים מהר יותר ולתקן אותם מהר יותר.

זמלין הוסיף כי המיתוס לפיו הקוד הפתוח אינו מקצועי ונבנה רק על ידי מתנדבים אינו נכון. יותר מ-90 אחוז מהאנשים שעובדים על לינוקס "הם מפתחים מקצועיים ששולמו על ידי חברות כמו יבמ ברמות הגבוהות ביותר של יצירת תוכנה בדרך קפדנית מאוד, מאובטחת יותר, סקיילבילית יורת טובה יותר מכל תוכנה אחרת שנוצרה אי פעם." אמר.