בריטניה: קריאה לפיקוח על התוכן בפייסבוק, טוויטר ויוטיוב

במכתב שנכתב אל ה-Sunday Telegraph ושפורסם בו, פנתה קואליציה מיוחדת של חברות טלקום וגופי תקשורת בריטים – הכוללת את BBC, Sky, ITV, ערוץ 4, BT ו-TalkTalk – אל הממשלה בממלכה המאוחדת ושטחה בפניה דרישה להקמת גוף רגולטורי עצמאי שיפקח על ענקיות הטכנולוגיה.

הכותבים התייחסו אל הענקיות הלא מפוקחות גוגל (Google) פייסבוק (Facebook) וטוויטר (Twitter), ודרשו שהממשלה תקים גוף חדש שיבחן את התכנים המועלים אל הרשתות החברתיות שבבעלותן. הפיקוח, לטענת הכותבים, אמור להתמודד עם הנוכחות הגוברת של אביוז, פייק ניוז ומידע מוליך שולל שמציפים את השירותים החברתיים השונים.

"לא מדובר על צנזורת אינטרנט"

"אנחנו לא חושבים שזה מציאותי או מתאים לצפות מחברות אינטרנט וחברות מדיה חברתית לשפוט בעצמן איזה תוכן הוא לא מקובל, ללא כל פיקוח עצמאי", הובהר במכתב. "יש צורך דחוף בבדיקה עצמאית של ההחלטות, ובשקיפות רבה יותר", הרחיבו הכותבים שציינו כי "לא מדובר על צנזורת אינטרנט: זה על הפיכת פלטפורמות האינטרנט הפופולריות ביותר לבטוחות יותר, על ידי הבטחת אחריות ושקיפות בהחלטות שהחברות הפרטיות הללו לוקחות".

דובר ממשלת בריטניה הגיב לפרסום ואמר כי "היינו ברורים (בנוגע לכך – ג"פ) שצריך לעשות יותר כדי להתמודד עם נזקים מקוונים. אנו מחויבים לחקיקה נוספת".

חיפוש אחר אמת או מלחמת הישרדות?

ממשלות ברחבי העולם, בעיקר בעולם המערבי, מתמודדות כיום עם השאלות איך לשלוט על פלטפורמות המדיה החברתיות, וכיצד לגונן על המשתמשים מפני ניצול והפצת מידע כוזב דרכן, בתוך שמירה על חופש הדיבור וניסיונות שלא להפוך את הזירה האינטרנטית לכזו שכפופה לצנזורה.

הקריאות לפיקוח על פלטפורמות המדיה החברתית נשמעות כיום במספר רב יותר של מדינות, בעיקר לאחר התפוצצות שערוריית קיימברידג' אנלטיקה (Cambridge Analytica) – שבמסגרת חשיפתה באמצע חודש מרץ האחרון הובהר כי פייסבוק הניחה למידע של 87 מיליוני משתמשיה לעבור לידיים ציניות ונצלניות, שאליהם מוקדו עקב כך פרסומות מניפולטיביות שככל הנראה השפיעו על בחירותיהם במשאל הברקזיט הבריטי ובבחירות לארה"ב בשנת 2016. עד היום באו דרישות אלו בעיקר מצד פוליטיקאים, שמבינים יותר ויותר כמה השפעה יש לגורמים כמו פייסבוק או טוויטר על דעת הקהל.

באחרונה השתלח נשיא דונלד טראמפ בגוגל על כך שהיא עושה מניפולציות במידע אודותיו שעולה כשעורכים חיפושי חדשות הקשורים בשמו של הנשיא האמריקני. גוגל הכחישה מכל וכל את האשמות, אבל רבים כבר עוסקים בתהיות האם החברות הענקיות "מטפלות" בתכנים שמתפרסמים ומגיעים למיליארדי אנשים דרכן, ואם כן – מאיזה טעמים הן נוהגות כך ומה השלכות העניין.

הלחץ להסדיר פיקוח הדוק יותר על הפצת חדשות ומידע דרך שירותיהן של פייסבוק וגוגל ועמיתותיהן מצד חברות התקשורת, עם זאת, הוא תופעה חדשה, אבל נסיבותיה מובנות. עם הפיכתן של פלטפורמות המדיה החברתיות, כמו פייסבוק או אתרי תוכן וידאו כמו יוטיוב (YouTube) של גוגל, ליותר ויותר דומיננטיות מאבדות חברות התקשורת המסורתית יותר את כוחן ואת ההגמוניה שלהן. אפשר שהלחץ מצידן לפיקוח על ענקיות הטכנולוגיה הוא פשוט ניסיון נוסף להישרדות מולן, ולאו דווקא נובע מרצונן להבטיח שהתכנים אכן יהיו אותנטיים לגמרי, אם בכלל יש מצב שכזה בנמצא.

פייסבוק, גוגל או טוויטר לא הגיבו בינתיים למכתב ולדרישות שנשטחו בו.