מיהם מצטייני החודש – פברואר 2018?

מערכת אנשים ומחשבים בוחרת מדי חודש את פרויקט המחשוב המצטיין ואת מי שעומד מאחוריו ● והפעם: פרויקט החלפת מערכות הליבה ברשות החדשנות

ההצטיינות במרכז. צילום אילוסטרציה: Wittayayut, BigStock

תעשיית ההיי-טק, ובתוכה ענף ה-IT, משופעת בטכנולוגיות, אנשים ופרויקטים מצטיינים. יש בה פיתוחים חדשניים, שמגיעים מהארץ ומהעולם, ועובדים ומנהלים לרוב שמפתחים, מטמיעים ומפעילים אותם.

מן הראוי, מעת לעת, לציין אותם לטובה, ולהביא אותם ואת הסיפורים שלהם לקדמת הבמה. במדור זה אנחנו, חברי המערכת, מציינים אחת לחודש, ביום האחרון שבו, את הפרויקט המצטיין לדעת העורכים ואת מי שמאחוריו.

המדור הוא המשך למדיניות של אנשים ומחשבים לעודד את המצוינות בענף. אנחנו כבר עושים זאת במסגרת שני פרויקטי הדגל שלנו: מצטייני המחשוב (IT Awards) והמנמ"ר המצטיין.

בחודש שעבר ציינו את פרויקט שדרוג התשתיות בעיריית ירושלים. לפני חודשיים, במדור הראשון, נבחר פרויקט שדרוג והפעלת מערך המחשוב של רשות האוכלוסין וההגירה. הפעם בחרנו בפרויקט החלפת מערכות הליבה ברשות החדשנות.

הייחוד בפרויקט זה הוא שהוא מבוסס על טכנולוגיה של סטארט-אפ בשם גיזמוקס (GizmoxTS), שמאפשרת להסב יישומים ממערכות ליבה ישנות שעובדות עדיין בשיטת שרת-לקוח לסביבה הדיגיטלית החדשה ולענן.

פרויקט חדשני בגוף הוותיק

רשות החדשנות היא הגוף שממשיך את הפעילות הוותיקה של לשכת המדען הראשי, שהוקמה עוד ב-1965, כחלק ממשרד המסחר והתעשייה. אופי פעילותה הוגדר כגוף תומך בעיקר במו"פ ממשלתי ותעשייתי. באמצע שנות ה-80 עוצב מבנה לשכת המדען הראשי מחדש ועוגן במסגרת החוק לעידוד מחקר ופיתוח חדשנות.

מטרות המדען הראשי שהוגדרו אז היו: תמיכה במו"פ תחרותי ככלי להצמחת תעשיית ההיי-טק; הקמת קרנות יוזמה ככלי ליצירת שוק של הון-סיכון; הקמת החממות הטכנולוגיות ככלי ליצירת זרם מספק של מיזמים חדשניים; עידוד שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה באמצעות תכניות מגנ"ט; ופתיחת שווקים בינלאומיים בפני חברות ישראליות. כלי המדען שעוצבו אז היו חדשניים ברמה העולמית וסייעו להזניק את התעשייה הישראלית לחזית הטכנולוגיה העולמית.

בראשית 2016 הפכה לשכת המדען הראשי לרשות עצמאית – רשות החדשנות, או, בשמה המלא, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית. במסגרת זו בוצע שינוי ארגוני, שמבוסס על זירות חדשנות שתואמות את מבנה המשק והתעשייה.

הדבר חייב גם השקעות בתשתיות מיחשוב ומערכות מידע, כאשר האתגר היה לבצע את זה במסגרת המשאבים הקיימים, ללא צורך בגיוס תקציבים גדולים, שאין בידי הרשות. כאן בא הפתרון של גיזמוקס, שמתמחה בהעברת יישומים לענן ממערכות Legacy ארגוניות ישנות.

פרויקט שמבטא את החזון של רשות החדשנות

גיזמוקס הוקמה ב-2007 על ידי צמד היזמים נבות פלד ואיציק שפיצר, ופעלה בתחילה במסגרת חממת מעיין ונצ'רס. מאז הקמתה גייסה החברה 18 מיליון דולר והיא מונה כמה עשרות עובדים. כפי שגיזמוקס דיווחה, את הפרויקט ברשות תבצע החברה האחות שלה, גליל סי אס, שפועלת מקיבוץ שמיר שבצפון.

פסח גלאון, מנכ"ל גיזמוקס. צילום: יח"צ

פסח גלאון, מנכ"ל גיזמוקס. צילום: יח"צ

מנכ"ל גיזמוקס הוא פסח גלאון, שפועל שנים רבות בעולמות ההיי-טק וה-IT. ב-1985 ייסד גלאון את Outlook system, שביצעה פרויקטים בשוק הישראלי. לאחר שהיא נמכרה לבלו פניקס, שנסחרת בנאסד"ק, כיהן גלאון כסמנכ"ל לפריסייל בחברה. ב-2008 הוא פרש והפך ליועץ עצמאי, עד שהצטרף לגיזמוקס. גלאון הוא בעלה של הח"כ לשעבר ויו"רית מרצ, זהבה גלאון, שהודיעה היום (ד') על פרישתה מהמרוץ לבחירת יו"ר המפלגה החדש.

אין ספק שהפרויקט מבטא את החזון והייעוד העיקרי של הרשות: לעודד פיתוח ותעשיה ישראלית חדשנית ופורצת דרך. הבחירה בחברת סטארט-אפ היא בבחינת "נאה דורש – נאה מקיים". הטכנולוגיה החדשה תאפשר לרשות לתקשר טוב יותר מול כל הגופים שעובדים אתה – גופים שבחלקם הגדול יש דורות הרבה יותר מתקדמים של מערכות מידע ומחשוב. פעילות יעילה יותר של הרשות היא תרומה חשובה לצמיחה של הכלכלה והחברה, שתעשיית ההיי-טק היא אחד העוגנים הראשיים שלה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים