תעשיינים: פיתחו את הדלת לסטארט-אפים וחבקו אותם

אחד הפאנלים היותר מרתקים שהתנהלו בוועידת התעשיינים שהתקיימה בסוף השבוע עסק בנושא ההיי-טק הישראלי בפסגת החדשנות. משתתפי הפאנל דיברו על המצוקות הידועות של הענף – מחסור בכוח אדם, עודף רגולציה, או כפי שד"ר צבי מרום הגדיר אותה, "בירוקרטיה שמתחפשת לרגולציה", ושילוב מגזרים שונים בהיי-טק, כגון המגזר הערבי.

אבל בין התשובות לשאלות שהפנה ד"ר נמרוד קוזלובסקי למשתתפי הפאנל, הייתה התייחסות לזווית פחות מדוברת בנושא זה, אבל שהיא מהותית ביותר לקהל היעד שהגיע לכנס: חברי התאחדות התעשיינים, ולנושא הכנס עצמו: המהפכה התעשייתית 4.0.

צו השעה – שיתופי פעולה בין לואו-טק להיי-טק

הכוונה היא לשיתופי הפעולה שצריכים להיות בין מפעלי התעשייה המסורתית, או הלואו-טק, כפי שכינו זאת עד כה, לבין חברות סטארט-אפ, יזמים צעירים ובעלי רעיונות חדשניים, שיש בהם פוטנציאל עצום לסייע לתעשיינים לממש את חזון החדשנות הכל כך חיוני להם. יש בארץ כמה אלפי חברות הזנק. לא מעט מהן מפתח פתרונות לרצפת הייצור, לניהול חכם של מפעלים, פתרונות של התייעלות בתוך המפעל עצמו. ההיגיון אומר שבכל מפעל בינוני ומעלה תהיה יחידת חדשנות, עם מנהל בכיר, שתפקידה יהיה קודם כל להקשיב לאותם צעירים שמתדפקים על דלתם ומציעים להם לערוך פיילוט אצלם.

ובכן, המציאות היא בדיוק הפוכה. כך לפחות התבטאו בפאנל צחי וייספלד, המנכ"ל היוצא של זרוע הסטארט-אפים של מיקרוסופט ישראל, ואפילו ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא ומנהלת מרכז החדשנות של דל EMC, לשעבר המדענית הראשית. וייספלד, שסיפר על הפעילות של מיקרוסופט (Microsoft) למען חברות צעירות, פעילות שפותחת להם דלתות, אמר כי למרבה הצער סטארט-אפים שיש להם פתרונות בתחום, מצליחים למצוא מפעלים וארגוני ייצור בגרמניה מהר יותר מאשר במפעל בתל אביב.

אין לכך סיבה אחת, מלבד העובדה של חוסר מודעות וחוסר הבנה עד כמה שילוב הידע שיש לאותם יזמים צעירים עם הידע הרב שקיים אצל מנהלי התעשייה, יכול לפרוץ גבולות ולהביא את שני הצדדים הרבה יותר רחוק מאשר הם אפילו יכולים לחלום. בהיבט של חברה רב לאומית כמו מיקרוסופט, יש כאן אפילו פרדוקס. החברה, משיקולים עניינים שלה, משקיעה לא מעט ביזמויות ומעודדת חדשנות, שתורמת נטו קודם כל לחברות עצמן ולכלכלה בארץ, או בכל מקום שבו הם מוכרים. אבל חברה רב לאומית לא יכולה להחליף בטא סייט, האתרים האלו צריכים להיות פה, בישראל.

אימוץ מודל חיפוש אחר סטראט-אפים

ולכן נדרשים פה תשומת לב וחיבוק חזק מצד התעשייה המייצרת, המסורתית והלא מסורתית. מגזרים אחרים במשק – פיננסים, קמעונאות, תחבורה או ממשלה – כבר אימצו את המודל של חיפוש אחר סטראט-אפים, יצירת סביבת עבודה בעבורם וליווי צמוד עד לשלב שבו הם הופכים להיות חלק אינטגרלי מהחברה. כאשר מדברים על תעשיה 4.0, ועל המהפכה שהתעשייה בארץ צריכה לעבור, מהפכה שמבוססת כולה על טכנולוגיה, לא ניתן יהיה אפילו להתחיל ליישמה, ללא הצעד הראשון המהותי, צעד שבו כל מנכ"ל מפעל, גדול או קטן, ישדר מסר ברור למנהליו ולעובדיו: הגבינה שלנו כנראה זזה. החדשנות מתדפקת על דלתנו, ועלינו להגיב במהירות.

איך עושים זאת? קודם כל על ידי פתיחת האוזניים והלב, שבעזרתם נוכל להקשיב למה שמציעים לנו, לבדוק היטב במה המדובר והכי חשוב – לדעת לזהות הזדמנויות. על הדרך, צריך אותו מנכ"ל גם להסביר לאנשיו כי אותה חדשנות, שהם צריכים לאתר ולחפש, עלולה להיות גם חדשנות משבשת – קרי, היא משנה סדרי שוק, מייצרת עולמות חדשים, וכובשת אותם. כי מי שעומד מאחוריה זה בדרך כלל מסגרות ארגוניות זרות וגמישות, שמגיבות מהר לשינויים. האיום של שיבוש החדשנות נכון לכל מפעל וכל תחום. המודל הפיננסי, הפינטק, צריכים להיות מודל לחיקוי, במובן של למידה מה יכולה לעשות חדשנות משבשת לאחד המוסדות הכי שמרניים שיש בעולם, שאיש לא חלם לפני שנתיים-שלוש שיקומו חברות שיתנו הלוואות, ויעשו שורה של פעולות בנקאיות מחוץ למסגרת סניף הבנק. ואילו כעת כולנו עדים למירוץ המטורף של הבנקים אל עבר הדיגיטל.

השינוי צריך להתחיל מבית

מנהלי התעשייה צריכים להתחיל את השינוי מבית. קודם כל לחפש את הכישורים והכישרונות שיהוו את מקצועות העתיד בתוך חצר המפעל. יש כבר דוגמאות לא מעטות. ברגע שאתה מסמן את הכיוון, הזרם אינו פוסק. לשם כך צריך להיערך, להקצות משאבים, אנשים מנוסים ובעיקר, כמו שד"ר ברי אמרה, "לפתוח את הלב ואת האוזניים".

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, אמר במליאת הפתיחה של הוועידה כי החיים לימדו אותו שאם יש בעיה, מחפשים לה פתרון אחרי שמציפים אותה, ולא מקטרים. אמנם הוא כיוון את דבריו לאזהרות היצואנים בנושא שער הדולר, אבל אפשר לקחת את המשפט שלו גם לעניינו אנו: על התעשיינים לצאת מהפוזה של מקופחים, של כאלו שנזנחו בצידי הדרך בגלל שהשיח היום הוא חדשנות, סטראט-אפ והיי-טק. הם צריכים, וגם יכולים, לעלות על הרכבת הזו שהקטר שלה נחשב לקטר שמוביל את כל המשק, ויפה שעת אחת קודם.