ערים חכמות והמעבר לפלאש

כתב: שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ (NetApp) ישראל

בואו נדבר רגע על העתיד, או לפחות על העתיד שאוטוטו כאן: זה שבו פח האשפה של הבניין שלכם הוא "חכם", כי הוא יכול להודיע מתי צריך לפנות אותו. זה שבו תחנת תל-אופן מודיעה לרוכבים מראש לא להגיע לתחנה מסוימת כי אין בה אופניים ובו זמנית מעבירה לאיש התחזוקה בקשה שיתגבר אצלה את כמות האופניים. עניינים כאלה, שמתרכזים בתחומים כמו תשתיות ופעילות, ואנשים בנפחים גבוהים מתרכזים ביחד ונדרשים לטכנולוגיה מתקדמת כדי שהכל יתקיים בהרמוניה.

ערים חכמות הוא קונספט של פיתוח אורבני שנובע משיפורים טכנולוגים משמעותיים, ואם ננסה לרגע לפשט אותו, נוכל להגיד שבסופו של דבר כל המרכיבים של העיר יהיו מחוברים (במובן של אינטרנט של הדברים) ויקלו על חיי התושבים.

כדי שהחזון המרהיב הזה יוכל לעבוד, ולפני שאנחנו מטפלים בכל התשתיות של העיר, צריך לדבר על התשתית החשובה מכולן: זו של ה-IT וה-ICT שתגרום להכל לעבוד יחד בצורה חלקה והרמונית.

הסיבה שהתשתית הזו כל כך חשובה, היא הכמויות האדירות של מידע שהולך לעבור ברשת. לפי גרטנר (Gartner), 1.6 מיליארד דברים חכמים יקושרו לתשתית של העיר החכמה עד סוף השנה הנוכחית.

ההתרחבות של תחום זה היא בקצב אקספוננציאלי. כשאנשי המקצוע נזקקים להדמיות לגבי איך העתיד ייראה, הם נדרשים לאירועים רבי-משתתפים שנמשכים על פני זמן, כגון אירועי ספורט גדולים.

לדוגמה, במסגרת המשחקים האולימפיים שנערכו בלונדון בשנת 2012, נדרשה חברת התחבורה הציבורית בבירה הבריטית – ה-TFL – לטפל ב-18 מיליון נסיעות ולדאוג שהכל יעבוד חלק. הפתרון: שימוש בניתוחי נתונים כדי לחזות נסיעות אל ומהאירועים האולימפיים, על פי זמני שימוש שיא וכמובן שיתוף המידע עם הנוסעים.

איך עושים את זה נכון?

שני המאפיינים החשובים ביותר שצריכים להיות במערכת עיר חכמה, מעבר לנושא הבטיחות הם מהירות וגמישות. מהירות – כי צריך לעבד ולהשתמש בהמון מידע וגם להפריד בין מידע חשוב לתיעוד ומידע לא חשוב למחיקה וגמישות, כי מי שאוסף את המידע ידרוש את האופציה להעביר אותו מתי שרק ירצה, בין הענן הפרטי לציבורי ואפילו בין עננים שונים.

במקביל להתפתחות הערים החכמות וכמויות המידע האדירות האלה, מתגבר הצורך לא רק בשמירה על כמויות אדירות של מידע, כי אם גם בשמירה על המקום שמייצר את המידע הזה: האנשים וכדור הארץ.

עיר חכמה, על שלל הנתונים שלה והמכשירים המחוברים שלה, היא גם מזהם מאוד גדול: בשנת 2014 פרסם ה-NRDC (ארגון אמריקאי להגנה על משאבים) שב-2020, על מנת לספק כוח לכל הדטה סנטרים החדשים שלה בעקבות תהליכי המעבר לערים חכמות, תצטרך ארצות הברית 17 תחנות כוח נוספות שייצרו 47 מיליארד קילוווטים נוספים, בהשוואה לשנת 2013.

המשמעות הזיהומית של הדבר היא 50 מיליארד טונות נוספים של פחמן דו חמצני שישתחררו לאוויר, ועוד לא התחלנו לדבר על העלות הכספית העצומה. אחד הפתרונות העיקריים מגיע ממעבר לאחסון פלאש.

טכנולוגיית SSD, הנתמכת ב-100% על ידי הדטה פבריק של נט-אפ, צורכת עשירית מכמות החשמל בהשוואה לכונני HDD מקבילים וכ-6% משטח טביעת הרגל. בזכות זיכרון הפלאש, מחזיקים כונני SSD את המפתח למרכז הנתונים שיפעיל את העיר החכמה: חוץ מהעובדה שהם ירוקים יותר, הביצועים שהם מספקים הם רציפים יותר ועקביים יותר, והגמישות שלהם גדולה.