הרצאות העשרה לסטודנטים למדעי המחשב ביוזמת לשכת מנתחי מערכות המידע

במסגרת התוכנית העסקית החדשה של לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל נעשית פניה לאוכלוסייה הצעירה, ונערך בשיתוף ביה"ס דן  ללימודי היי-טק שבמרכז ללימודים אקדמיים – אור יהודה (מל"א) מפגש עם כ-30 תלמידי שנה ג' המסיימים את לימודיהם השנה.

את המפגש כיבדו בנוכחותם פרופ' ניב אחיטוב, דיקן בית הספר, ופרופ' מיכה חנני, ראש התוכנית למערכות מידע ניהוליות וחבר נשיאות הלשכה. במסגרת ערב העיון ניתנו ההרצאות הבאות:
● אריה עמית, חבר הנהלת הלשכה, בהרצאתו: "מנתח המערכות ותרומתו לעסקי החברה".
● מוטי סדובסקי, חבר הלשכה ומנהל מכירות, בהרצאתו: Big Data Analytics.

בהרצאה על מנתח המערכות תפקידיו ותרומתו הוצגו שני מודלים המנחים את פעילותו המקצועית של מנתח המערכות בתהליך עבודתו. המודל הראשון מבוסס על ארבע שכבות מתואמות, המבטיחות שמערכת המידע החדשה תתמוך היטב במטרות העסקיות של הארגון:
● היעדים העסקיים – אלו מטרות הארגון והפעולות העסקיות הקריטיות להשיגן.
● התהליכים העסקיים – בהם נוקט הארגון על מנת לתמוך ביעדיו העסקיים.
● זרימת המידע – המלווה את התהליכים ומספקת להם את המידע הנדרש לביצוע יעיל ואפקטיבי.
● מערכות המידע – רק לאחר ששלוש השכבות הנ"ל הותאמו היטב, ניתן להגדיר כיצד צריכה להראות ארכיטקטורת מערכת המידע והתשתיות הנדרשת לארגון.

המודל השני מבוסס על חמישה גורמי מפתח שתנאי הכרחי הוא להבין ולהתייחס לגורמים אלו בזמן הניתוח, משום שהם פועלים במשולב וכל שינוי באחד מהם משפיע מיד על כל האחרים וכולם יחד על יעדי הארגון ותהליכיו. גורמים אלו הם:
● יעדים – יעדי הארגון המשפיעים על בחירת טכנולוגיות המידע חייבים להיות מוצהרים במפורש. יש להתחשב בשאיפות ארוכות הטווח של הארגון ובגורמי ההצלחה הקריטיים המסייעים להגשים שאיפות אלו.
● ארגון – בחינת השתלבות כל חלקי הארגון ליצירת הרקמה הארגונית הכוללת. זהו מבט סוציולוגי של הארגון.
● אנשים – כיצד משפיעים ומושפעים האנשים בארגון ממערכות המידע. זהו מבט פסיכולוגי של הארגון.
● כלים – לימוד קשרי הגומלין בין השלושה לעיל מסייע להבנת הפער בין המצב הנוכחי והדרישות העתידיות. מאחר וכל שינוי עלול לפגוע באיזון בארגון, יש לבחון את הכלים ביכולתם להשתלב במצב הנוכחי ובשינויים הנדרשים לקראת המצב העתידי החדש.
● מדדים – הגדרה הולמת של מערכות המידע הנדרשות בארגון אינה בהכרח הבטחה ליישום מוצלח של מערכות אלו. יש להגדיר מדדים חדשים בהם ימדדו ויבוקרו האנשים והתהליכים בארגון.

את ההרצאה השניה נתן מוטי סדובסקי, שהסביר את המונח Big Data כארכיטקטורה ויכולת המאפשרת לנהל כמויות מידע גדולות מאוד, מידע ממקורות ומסוגים שונים (מפורמט, טקסט, תמונות, וידיאו וכו'), מידע שישמר באיכות, דיוק ואמינות גבוהים.

קיים היום צורך לארגן את המידע באופן וצורה שיאפשרו לארגון מתן מענה עסקי מהיר לצרכים אנליטיים מיוחדים.

האנליטיקה מאפשרת לארגון לנתח את המידע הקיים בו, ולתת ערך ויכולת בתחומים הקשורים בחיזוי, באופטימיזציה, ניתוח תופעות שונות, הסתברות שיקרה אירוע, What If, וכו'.

האנליטיקה המבוססת על שאלות המחקר של הארגון דוגמת:
● אם השאלות הינן בתחום האבטחה והסייבר, אזי המידע והכלים יפיקו תובנות סייבריות כגון זיהוי אנומליות.
● אם השאלות הינן בתחום התקלות ברשת אזי התובנות יאפשרו לזהות תקלות במהירות.
● אם שאלות המחקר הינן בתחום המודיעיני אזי המערכת תציג מידע בצורה כמותית ותאפשר לתת חיזוי למצב בו יקרו תופעות שונות.

מערכת Big Data Analytics נועדה לתת פתרון לכל "מחזור החיים" של התהליך מרגע קליטת המידע ממקורות שונים ומגוונים כגון: רשתות חברתיות, בסיסי נתונים שונים, טקסט, וכו', ניתוח ואחסון במאגר הנקרא Analytical DataMart, הפעלת כלי אנליטיקה לניתוח המידע ומתן תובנות לעתיד, ואחר כך הצגה למקבלי ההחלטות באמצעות כלים איכותיים וברורים שיאפשרו "הוצאת המוץ מהתבן".

מערכת Big Data Analytics נועדה לתת לארגון תובנות ובמהירות גדולה ביותר תוך טיפול מהיר ואיכותי בכמויות מידע גדולות ביותר.