בנק ישראל: בקרוב – תקן דיווח חדש בשם XBRL להעברת מידע עסקי ופיננסי
בנק ישראל והמפקח על הבנקים יכריזו בקרוב על תקן דיווח חדש שנקרא XBRL. שוחחנו עם שירלי כהן שוורץ, מנכ"לית משותפת של טוליפ מקבוצת יעל על התקן, המשמעויות שלו וכיצד צריכות חברות להיערך לקראתו.
מהו תקן ה-XBRL?
"XBRL הוא תקן דיווח בינלאומי, אשר משמש להעברת מידע עסקי ופיננסי. הוא פותח על ידי קונסורציום בינלאומי ללא כוונת רווח, אשר כולל מספר רב של ממשלות ורגולטורים מהעולם. התקן משמש מגוון רגולטורים בעולם בניהם גופי פיקוח על הבנקים, ביטוח ורשויות ניירות ערך. XBRL הוא הרבה מעבר לתקן דיווח עבור הרגולטור, והוא יכול לשמש גם כשיטה שתעניק למשתמשים שונים בארגון גישה מהירה ואינטראקטיבית למידע הנדרש להם – כך למשל גורמי חשיבות האמונים על הדו"חות הכספיים יוכלו לקרוא, לנתח ולהשוות בין דו"חות שפורסמו במדינות שונות ברחבי העולם בקלות וביעילות ללא תלות במאפיינים לוקאליים כמו: שפה ומטבע. מצד החברה המסחרית התקן מאפשר לבצע Benchmark על פעילות המתחרים, וכן לבנות מודלים פיננסים נוספים בחברה לטובת הטמעה עצמית".
למי מיועד התקן ומה חשיבותו?
"התקן מיועד לכל יישות שחלה עליה חובת דיווח. במדינות מסוימות התקן חל על חברות ציבוריות המדווחות לבורסה, במדינות אחרות התקן חל גם על חברות פרטיות, שנדרשות לדווח לרשות המס וכמובן מול בנקים וחברות ביטוח העובדים מול גופי פיקוח ייעודיים. בימים אלו התקן אמור לחול על בנקים וחברות כרטיסי אשראי גם בישראל. לתקן חשיבות מיוחדת, משום שהוא ממסד למעשה את הצורך 'לנרמל' את הנתונים לפורמט אחיד ומאפשר לאנליסטים, לרגולטורים, למשקיעים ולחברות להשוות מידע, לתקף מידע ולנתח את המידע הפיננסי של חברות וגופים ציבוריים".
כיצד ארגונים צריכים להיערך לקראת אימוצו של התקן?
"ראשית, חשוב שהיישויות המדווחות יעברו הכשרה מקצועית על מנת להבין את התקן, גם ברמה התיאורטית וגם ברמת המימוש מול הרגולטור הישראלי. לאחר הבנת מבנה הדיווח החדש יוכלו ארגונים להחליט האם לאמץ את התקן גם לצרכים פנימיים או להשתמש בו לטובת הדיווח לרגולטור והמשקיעים. בשלב הבא הארגונים צריכים להיערך באמצעות כלים המאפשרים לאסוף את המידע ולהמירו למבנה XBRL, בהתאם לטקסונומיה הרלוונטית על ידי הרגולטור, ולבסוף כמובן להטמיע כלים אלו".
האם תוכלי לתת מספר טיפים לארגונים?
"כיוון שנושא XBRL הוא נושא מורכב וניתן להטמיעו ברמות שונות, אני ממליצה לכל ארגון להחליט מראש באיזו רמה הוא בוחר ולהיערך בהתאם. הטמעת XBRL הינה בסיסית לרמת הדיווח לרגולטור, הטמעת XBRL מתקדמת יותר היא לרמת Benchmark וההטמעה ברמה השלישית היא לטובת אינטגרציה מלאה ואימוץ התקן לצרכים פנימיים. לכן חשוב שכל ארגון, לאחר שיעבור תהליך הכשרה, יבחר את רמת העומק אליה הוא בוחר להתכוונן. בנוסף, יש לקחת בחשבון כי שנת הדיווח הראשונה היא בדרך כלל המורכבת ביותר. זאת משום שהארגון נדרש לתייג את כל פריטי המידע וללמוד את השפה הדיווחית החדשה. לכן, חשוב להבין שהפרויקט הוא הרבה מעבר להטמעת מערכת, ולמעשה צוותי החשבונאות בחברות צריכים להיות רתומים לתהליך בצורה מלאה".
על מה חשוב להקפיד?
"המלצתי להיערך לנושא מוקדם ככל הניתן ולעבוד עם מומחים שמשלבים ידע לוקאלי עם דרישות הדיווח הספציפיות כאן בארץ, בשילוב עם ידע גלובלי ומגמות בעולם בנושא. עבודה עם שילוב של נסיון לוקאלי בתחום בשילוב עם יכולות בינלאומיות, תיתן למעשה מעטפת מלאה וכוללת ותאפשר לארגון להיערך בצורה אופטימלית".
