יובל אשל, ג'יגה זמן אמת: תוכנית אפקטיבית להכשרת מתכנתים חסרי ניסיון תקועה בשל אדישות הממשלה

למרות שענף ההיי-טק זקוק למתכנתים, מובטלים רבים שיכולים למלא את החסר, לא נקלטים בשל חוסר ניסיונם בטכנולוגיות עדכניות. כעת מסתבר, כי תוכנית חניכה שנועדה לגשר על הפער, מעלה אבק במגירה: "הפוטנציאל האנושי הענק שיכול היה להשתלב בענף ההיי-טק נותר מחוץ למעגל העבודה, משום שמשרדי האוצר והתמ"ת מגלים אדישות ולא נרתמים למשימה", מתריע יובל אשל – מנכ"ל ג'יגה זמן אמת. אשל אמר את הדברים לאנשים ומחשבים בשיחה שנערכה לקראת הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה.

אשל, יחד עם יצחק רכלבסקי – נשיא קבוצת יעל, דיוויד אסיא – מייסד ויו"ר מגי'ק לשעבר, ויחזקאל זעירא – מנכ"ל טכ"ם, גיבשו תוכנית שנועדה לפתור את סוגיית ההכשרה והחניכה של מתכנתים חסרי ניסיון. "השיטה שאנחנו מציעים", מסביר אשל, "תאפשר הכשרה והשבחה של מהנדסים חסרי רקע בתכנות, בוגרי מכללות המתקשים להיקלט בשוק התוכנה, בני מיעוטים, פורשי צה"ל במקצועות טכנולוגיים חסרי ניסיון במיחשוב, מתכנתים בני 50 ומעלה שאינם מעודכנים בטכנולוגיות החדשות, ואחרים".

הפתרון נשען על שלוש צלעות: משרד התמ"ת, המתכנתים חסרי הניסיון וחברות ההיי-טק. "התוכנית תצא לפועל רק בתנאי שכל אחד משלושת הגורמים הללו יסכים לתת את חלקו", קובע אשל. "משרד התמ"ת ימיין את המועמדים, יעניק לכל חניך שכר בגובה דמי אבטלה למשך שנה עד שנתיים ולא יגביל את יישום התוכנית לפריפריה בלבד. חברות ההיי-טק יתחייבו לקלוט חניכים ללא מיון (בהגרלה), בהיקף של 1%-3% מכוח האדם שלהן, וימנו ראשי צוותים שיכשירו את החניכים. חברי הצלע השלישית, החניכים, יתחייבו לקבל שכר בגובה דמי אבטלה במהלך תקופת החניכה, ולא לנטוש את התוכנית באמצע. התהליך חייב להתחיל ממשרד התמ"ת, משום שבלי תרומתו אי אפשר יהיה להתניע אותו".

השאלה היא למה להשקיע במתכנתים, כשמקצוע התכנות עובר למזרח הרחוק? "יש בארץ מחסור תמידי במתכנתים", טוען אשל. "אלא שחברות מעדיפות לגייס אנשי תוכנה בעלי ניסיון של שנתיים לפחות. הן חייבות לעמוד בלוחות זמנים צפופים, ולראשי הצוותים אין זמן להכשיר מתכנתים חסרי ניסיון. התוצאה היא, שהאוכלוסיות שמניתי לא מקבלות הזדמנות להשתלב בשוק התוכנה. החברות מפסידות מתכנתים, המשק מפסיד פריון, והמובטלים נשארים בבית. מנגד, אנשי תוכנה בעלי ניסיון של שנתיים בלבד, זוכים לתנאי העסקה משופרים ביותר לעומת בעלי ניסיון דומה בתחומים אחרים".

אשל מדגיש, כי "הצורך בהכשרה והשבחה בולט אצל מתכנתים ותיקים בני 50 ומעלה, שחלקם חסר ניסיון בטכנולוגיות עדכניות כמו דוט.נט. נוצר כאן מעגל קסמים: חברות ההיי-טק נרתעות מלשכור מתכנת חסר ניסיון בטכנולוגיות מהעשור האחרון, ומהנדסים בגילאים אלו אינם משתלמים בטכנולוגיות העדכניות, מחשש שמפאת גילם לא יקבלו אותם לעבודה. תוכנית ההכשרה והחניכה שאנחנו מציעים תתיר את הפלונטר הזה".

במהלך העשור האחרון הציג אשל את התוכנית בפני כמה שרי תמ"ת, שרי אוצר, מנכ"לי משרדיהם ובכירים נוספים. אף אחד מהם לא אימץ את הרעיון. במקומו הוצע בתמ"ת פתרון אחר, שהוגבל לפריפריה בלבד ושלעת עתה לא פתר דבר.

אז למה המדינה נמנעת מלהירתם לתוכנית? "מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, יוסי קוצ'יק, טען שהתוכנית מנסה לסבסד את המשכורות הנדיבות הנהוגות בחברות ההיי-טק", קובל אשל. "זהו קוצר ראייה משווע. מי מרוויח מזה? אף אחד. כולם מפסידים. אם היו חושבים קצת קדימה, היה לכולם הרבה מה להרוויח, כולל למדינה".

אשל מתעקש שהתקציב לתוכנית אינו אמור להוות מכשול. "מדובר בכ-80 עד 100 אלף שקלים לאדם", הוא מסביר, "אם נתחיל בפיילוט של 200 איש, מדובר בהשקעה של כ-20 מיליון שקלים, כולל התקורות". בשורה התחתונה, ענף התוכנה ממשיך לסבול ממחסור באנשי פיתוח, בעוד שמספר גדל והולך של  בוגרי מכללות, מהנדסים, ועובדים נוספים שניתן היה להכשירם, לא מצליחים להשתלב במעגל העבודה.

הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ייערך ביום ג', ה-7 בפברואר, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב