כ-17,900 תלמידים ילמדו השנה הנדסת תוכנה – גידול של 2% לעומת השנה שעברה
שנת הלימודים תשע"ב תעמוד בסימן הזרמת תקציבים רבים לחיזוק החינוך המדעי-טכנולוגי בהיקף של כ-450 מיליון שקלים ● השנה גם יוכפלו מספר שעות ההדרכה למורים שמלווים את העתודות הטכנולוגיות ● חידוש: נקבע תקן רשמי לרכזי תיקשוב בכל בית ספר, עם הקצאת שעות פרטנית לכל מורה ● ד"ר עופר רימון, ראש מינהל הטכנולוגיות במשרד החינוך: "זוהי תקופה של פריחה למינהל המדע והטכנולוגיה"
בשנת הלימודים תשע"ב, שתיפתח מחר (ה') ברחבי הארץ, צפויים 17,900 תלמידים בכיתות י' עד י"ב ללמוד את מקצועות הנדסת התוכנה ומחשבים, במסגרת מערך החינוך הטכנולוגי של משרד החינוך. המדובר בגידול קל של כ-2% לעומת 17,551 התלמידים שלמדו הנדסת תוכנה בתשע"א. לימודי הנדסת התוכנה מהווים חלק מכלל מקצועות המדעים הנלמדים במסגרת מערך החינוך הטכנולוגי, שישרת השנה כ-125 אלף תלמידים – מספר שנותר גם הוא כמעט ללא שינוי בשנים האחרונות. נתונים אלו ואחרים מסר ד"ר עופר רימון, ראש המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, בראיון לאנשים ומחשבים.
לדברי ד"ר רימון, השנה יושמו מספר תוכניות מרכזיות שנועדו לתגבר את החינוך הטכנולוגי ולתקשב טוב יותר את בתי הספר. התוכניות, ציין, יבואו לידי ביטוי בתוספת תקציב משמעותית שהועברה למוסדות החינוך המדעי-טכנולוגי. לדברי רימון, מדובר בתקציב שהיקפו 450 מיליון שקלים, כאשר 150 מיליון מתוכם מהווים תוספת ישירה לחינוך המדעי, הכולל גם את לימודי המחשבים. היתר, הסביר, מיועד לתוכניות פיתוח וחיזוק מעמדו של החינוך הטכנולוגי.
"זוהי תקופה של פריחה למינהל המדע והטכנולוגיה", אומר ד"ר רימון, "המהלכים הגדולים שהחלו בתשע"א היוו את תחילתו של תהליך העמדה על הרגליים של כמה תוכניות בסיסיות. בשנת הלימודים הקרובה נתמקד בלבסס אותם. המהפך מתאפשר, בין היתר, בזכות התוכנית הלאומית למאה ה-21, אותה הטווה שר החינוך, גדעון סער, שלוותה בתקציב של כמיליארד שקלים לשנת התקציב הנוכחית, שמתוכם הוקצו כספים רבים גם לחינוך המדעי-טכנולוגי – דבר שלא היה עד כה". לדברי רימון, מדובר בכ-220 בתי ספר שכבר נכללו בתוכנית הכללית בשנת הלימודים תשע"א, ועד סוף שנת הלימודים החדשה, יצטרפו אליה 800 בתי ספר נוספים.
"הפעילות שלנו מאוד ממוקדת", מוסיף ד"ר רימון. "אנו מציגים תוכניות ברורות למנהלי בתי הספר, ודורשים מהם שיפעלו על פיה – כלומר שלכסף הזה יש מטרה ברורה ומוגדרת מראש, בניגוד למה שהיה בעבר. כך, למשל, משאבים רבים יופנו לתיקשוב בית הספר והמורים".
לדוגמה מביא רימון את הפורטל החינוכי שהועמד לרשות כל המורים בבתי הספר הממלכתיים, המבקשים ללמד חומרים בצורה מקוונת. "הפורטל שואב לתוכו את כל האתרים והתכנים שכבר קיימים, לצד תכנים שהמורים העלו בעצמם", מסביר רימון . "זאת ועוד, הוצאנו 'קול קורא' ובו ביקשנו מכל מורה שיש לו מה לתרום, שיעלה את החומרים לפורטל".
חידוש נוסף בשנת הלימודים תשע"ב הוא, שלכל בית ספר יהיה תקן למורה שתפקידו הרשמי יהיה רכז תיקשוב. "כולנו יודעים שעד היום רוכז תחום התיקשוב בבתי הספר על ידי מורים שהיו 'משוגעים לדבר'. היום יש מספר שעות מוגדר לכל רכז תיקשוב בכל בית ספר", אומר רימון ומוסיף, כי "רק כדי לסבר את האוזן, משרד החינוך מקצה עשרות אלפי שקלים בשנה לטובת הנושא, והשאיפה היא שבכל המערכת יהיו 1,000 רכזים כאלו".
ד"ר רימון אומר, כי מנהל הטכנולוגיות מייחס חשיבות רבה לנושא ההצטיינות במדעים, כולל מדעי המחשב. הוא מציין את המדליות שקיבלו בני נוער ישראלים באולימפיאדות בינלאומיות לכימיה, פיסיקה ומדעי המחשב, ומציין, כי "הגדלנו מאוד את תקציב המדריכים של הילדים האלו, כדי שימשיכו להצטיין. כמו כן עושה המינהל מאמצים רבים להגדיל את העתודה המדעית-טכנולוגית של בוגרי התיכון, וכבר כיום יש 6,000 זכאים לבגרות שתעודת הבגרות שלהם כוללת הרחבות במקצועות הפיסיקה, המתמטיקה והנדסת המחשבים בהיקף של חמש יחידות".
לגבי החלטת ראשי האוניברסיטאות לבטל את הבונוס למקצועות מדעי המחשב, אומר רימון, כי "אני מכיר את ההחלטה הזו, אבל לדעתי היא לא שלמה. אין לי ספק שיש להוסיף בונוסים למקצועות מדעי המחשב. אני מניח ששר החינוך יטפל בכך".
"שנת הלימודים שתיפתח מחר מהווה מבחן כוח גדול עבור משרד החינוך בכלל ומערך המדע והטכנולוגיה בפרט", מסכם רימון. "אין לי ספק שהשיפור הנדרש במערך החינוך הטכנולוגי של ישראל נמצא ממש מעבר לפינה – הרבה בזכות העובדים המסורים והנאמנים, שעושים עבודת קודש של ממש".
