נתניהו: "בתוך שנים אחדות נהיה מעצמה עולמית בתחום הקיברנטי"

"ישראל חייבת להיות גורם משמעותי בתחום הסייבר העולמי. צריך לעשות זאת לא רק, כי זה חשוב לביטחון המדינה, אלא גם למיצובה של ישראל כמדינה מובילה במאה ה-21. אנחנו מתארגנים לשם כך, אף על פי שהתחום עדיין מעורפל, כדי להיערך ולאפשר את השינויים שיקרו", כך אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון. הסדנה, הקרויה שעל שמו של פרופ' נאמן ז"ל, שהיה שר המדע, נערכה הבוקר (ה') באוניברסיטת תל אביב, ונתניהו היה דובר המפתח בה.

ראש הממשלה הביא כדוגמה את אביו, ההיסטוריון פרופ' בן ציון נתניהו, שנולד לפני 101 שנים. באותה התקופה כבר היו מכוניות מקרטעות, אמר, וכמה שנים קודם לכן הוטס המטוס הראשון. לדברי נתניהו, "אז היינו בשלב הזחילה. מאז חלו שינויים כבירים ששינו את עולמנו בהיבטים הרעיוני והטכנולוגי: נולד המחשב, הפעילות של אלן טיורינג (מפצח האניגמה של הנאצים במלחמת העולם השנייה), הסיב האופטי, הטלפון הסלולרי, הלוויין והבינה המלאכותית. היכולת למזג את כל התחומים הללו ואחרים למדעי הביולוגיה, הפיזיקה, הגנטיקה ותורת החומרים – הכול זז במהירות עצומה".

"בעוד שבעבר היה לוקח עשרות שנים עד שטכנולוגיה חדשה הייתה מאומצת על ידי 150 מיליון משתמשים, כיום זה לוקח שנים בודדות, ואפילו שנה", הסביר. לדבריו, "כולנו מבינים שקצב השינויים הולך וגדל וההתפתחות המרהיבה הזו נותנת לאנושות הזדמנויות להתחבר זה עם זה ולהיות נגישים למאגרי מידע יותר מאי פעם. זה דבר כביר. הטכנולוגיה משטחת בבת אחת את מגדל בבל. האפשרות לנהל את מערכות החיים ולקבל מידע מקדים על הרבה בעיות היא אפשרות כבירה, שלא הייתה קיימת בעבר". "העולם ימשיך להשתנות", הוסיף, "שינויים יקרו תוך שנים ספורות. אנחנו במציאות משתנה והעתיד שייך לחדשנים וליזמים, בין אם הם פרטיים, ארגונים או מדינות". עוד אמר נתניהו, כי "מה שהספקנו עד היום לא פותר אותנו לקראת ההתמודדות בעתיד".

"בצד ההתקדמות, יש תלות ב-IT ופוטנציאל לפגיעות גדולה על ידי האקרים, מדינות וארגוני טרור", הוסיף ראש הממשלה. "אנחנו תלויים ב-IT בכל תחום – תחבורה, תעופה, בנקאות, בריאות וביטחון – אין תחום שאינו פגיע. ככל שאנחנו יותר ממוחשבים, ככה מדינות יותר פגיעות".

"אם כבר נגזר עלינו לעסוק בתחום הקיברנטי, הבה נשיג ממנו יותר תועלת, מעבר להגנה על המדינה, ונשתמש בו כמנוף לפיתוח הכלכלה והחברה", אמר נתניהו.

בהמשך דבריו ציין נתניהו שלושה מוקדים: הביטחוני, התעשייתי-עסקי והאקדמי-מדעי – ואמר, כי "שילוב של שלושת המוקדים הללו במשולש אחד, שצלעותיו מזינות זו את זו, יביא לנו יתרון כוח, כפי שכבר קרה בעבר ב-IT. יש פה הזדמנות לייצר מהלך ומאמץ שיכולים להזניק את ישראל מעלה מעלה". לגבי הסעיף הביטחוני אמר נתניהו, כי "היכולת להגן בתחום הזה קשה יותר, מכיוון שבעולם הקיברנטי, ההרתעה היא פחות אפקטיבית והתוקף הוא אנונימי". באשר לסעיף התעשייה אמר, כי "יש פה הזדמנות גדולה. אמנם, צריך לטפל בבעיית שער החליפין, אולם יש מקום לחברות נוספות. הנושא הוא רחב ומהווה פוטנציאל לצמיחה כלכלית". הוא התייחס גם לפיתוח, לאקדמיה ולמדע וציין, כי "אנחנו זקוקים לכוח מדעי וטכנולוגי גדול, ופועלים לשיפור ההשכלה הגבוהה לאחר עשור של הזנחה. השקענו בתחום שבעה מיליארד שקלים. אנחנו פועלים להשבת מוחות ארצה ומערכת החינוך עוברת שינוי יסודי".

"המציאות המשתנה מחייבת אותנו לעשות שורה של פעולות", ציין נתניהו. "עשינו את הפעולה הראשונה כשהחלטנו לרכז מאמץ בינלאומי בתחום הקיברנטי". כמו כן, נתניהו הזכיר את הוועדה שיזם את הקמתה לפני שנה, בראשות פרופ' אלוף (מיל.) יצחק בן ישראל . הוא ציין כמה מהמלצות הוועדה שהוחל ביישומן: השקעה ראשונית של 400 מיליון שקלים בתחום. "כסף זו לא בעיה, כי חלקו יגיע מהתעשייה", אמר; שיתוף פעולה של מדינות שרוצות להשתתף עם ישראל במיזמים משותפים; והקלה על פעילות התעשייה. "נסייע לתעשייה לפעול מחד לשימור הייחודיות של הקניין הרוחני ומאידך לייצר מוצרים ושירותים בתחום, לטפל בדיני עסקים ולכוון את מערכת החינוך לקדם כוח אדם בתחום", הוסיף.

ראש הממשלה סיים את דבריו בציינו, כי "בכל תחום צריך לתת לשוק לפעול, למעט שלושה תחומים: מציאת חלופה לנפט בעולם התחבורה, כיוון שהדבר קריטי לביטחון הלאומי; חקלאות – כאשר יש לנו יכולת להשפיע על הזנת אוכלוסיית העולם; והתחום הקיברנטי, שגם אם הוא עדיין מעונן, הוא חיוני לביטחון, לכלכלה ולחברה. זהו תחום מרכזי שמחייב טיפול ברמה המדינתית".

"המשולש אקדמיה-תעשייה-ביטחון חשוב לישראל ויכול להביא ליתרונות חזקים", סיכם נתניהו. "כדי לקדם את התחום במהירות, אנחנו מצויים על לוח השחמט של האומות, וזה המקום בו ניבחן, על פי היכולות, הפוטנציאל וניצוצות הציונות שלנו. בכך נוכל להפוך להיות מעצמת סייבר עולמית, אחת מחמש המובילות בעולם, בתוך שנים אחדות".