ח"כ רוברט אילטוב: "ישראל יכולה בהחלט לשמור על מעמדה הגלובלי המוביל בהיי-טק"
"אם נשים דגש על מצוינות וחדשנות, אם נתמקד בענפים שבהם אנחנו מצטיינים - או אז אנו בהחלט יכולים להמשיך ולהוביל בכמה תחומים, ביניהם ננו-טכנולוגיה, IT, חלל, ומכשור רפואי", אומר ח"כ אילטוב, יו"ר ועדת משנה לקידום תעשיות ההיי-טק בוועדת הכלכלה של הכנסת, בראיון לאנשים ומחשבים ערב יום העצמאות ● "באנלוגיה מעולם המכוניות, לא הייתי מציע לישראל להיות יצרנית פולקסוואגן של העולם הטכנולוגי - אך בהחלט נוכל להיות הרולס-רויס"
"ישראל יכולה בהחלט לשמור על מעמדה הגלובלי המוביל. אם נשים דגש על מצוינות וחדשנות, אם נתמקד בענפים שבהם אנחנו מצטיינים – או אז אנו בהחלט יכולים להמשיך ולהוביל בכמה תחומים, ביניהם ננו-טכנולוגיה, IT, חלל, ומכשור רפואי", כך אמר ח"כ רוברט אילטוב, יו"ר ועדת משנה לקידום תעשיות ההיי-טק בוועדת הכלכלה של הכנסת, בראיון לאנשים ומחשבים לרגל יום העצמאות.
לדברי ח"כ אילטוב, "כך נוכל להמשיך ולהיות בצמרת הטכנולוגיה הגלובלית. באנלוגיה מעולם המכוניות, לא הייתי מציע לישראל להיות יצרנית פולקסוואגן של העולם הטכנולוגי, אך בהחלט נוכל להיות הרולס-רויס".
"יש מחסור בכוח אדם לטובת תעשיית ההיי-טק בגלל מגבלת הגודל של ישראל, אך בעיקר משום שאנחנו לא מצליחים לעשות טיפול מיטבי בכוח האדם שעומד לרשותנו, ולא מנצלים את מה שיש לנו", קבע ח"כ אילטוב. "כוח האדם להיי-טק בא מ-40% בלבד מהאוכלוסייה ואולי פחות. אנחנו לא מנצלים 60% מכוח האדם הפוטנציאלי של ישראל לטובת הענף".
לדבריו, "הענף לא מוכן לקלוט עובדים מעל לגיל מסוים. אדם מעל לגיל 45 נחשב לקשיש בתחום, כאשר בימים אלה, גם בני 70 נמנים לעיתים על כוח העבודה במשק. בגלל המבנה של המדינה, רוב רובן של הפריפריות הגיאוגרפיות והסוציו-אקונומיות לא משתתפות במעגל החינוך של ישראל. בשל כך, רק מעטים מתוכן מגיעים למוסדות השכלה גבוהה, באופן שיכשיר אותם להשתלב בשוק ההיי-טק המקומי. בנוסף, מיעוטים אתניים ותרבותיים בדרך כלל לא מגיעים להיי-טק, בין השאר משום שהענף לא שש לקבל אותם לעבודה. וזה לא הכל: הענף מפלה גם בוגרים של מכללות מסוימות. אני לא רוצה להזכיר שמות, אבל זאת תופעה לא בריאה".
הפתרון לבעיית כח האדם בהיי-טק אינו חקיקה
בכנסת יש ועדת משנה מיוחדת לקידום תעשיות עתירות הידע בישראל. היא פועלת באמצעות ועדת הכלכלה, ובראשה עומד ח"כ אילטוב (ישראל ביתנו). אנשים ומחשבים שאל את ח"כ אילטוב האם יש בכוחה של הוועדה שבראשותו יכולת לקדם את תעשיות עתירות הידע ובכלל זה את תעשיית ההיי-טק, שהרי במשטר בישראל הזרוע המחוקקת אינה ידועה בעוצמתה הרבה.
"אני לא כל כך מסכים עם ההנחה שהכנסת חלשה", אמר ח"כ אילטוב, "בעבר היא לא הייתה חזקה מדי. גם עכשיו המצב לא אידיאלי, אך לא נכון לומר שלזרוע המחוקקת בישראל אין יכולות. לכנסת יש עוצמה לא מבוטלת, ובשנים האחרונות הדבר בא לידי ביטוי כמה וכמה פעמים. העוצמה של הכנסת היא ביכולתה לחוקק חוקים שמחייבים גם את הממשלה.
בתחום ההיי-טק יזמתי כמה חוקים שמיטיבים עם תעשיות עתירות הידע ומקדמים את הענף. החוק האחד הוא חוק האנג'לים, אשר מכיר בהשקעה בחברת הזנק כהוצאה, מהרגע שמבצעים את ההשקעה בה. החוק השני הוא חוק התקרה. חוק זה מתייחס למשקיעים שלוקחים כסף מהמדינה להשקעה בתעשיות עתירות ידע. עד עכשיו, המדען הראשי יכול היה לקבוע את היקף התגמולים שחברה מצליחה תשלם למדינה. כעת, הכל ברור: משקיע יודע כמה הוא יקבל וכמה יהיה עליו להחזיר. החוק מקדם את ההשקעות בתעשיות עתירות ידע. באמצעות חוקים אלה ותיקונים בחוק המו"פ, שיפרנו את הכדאיות של ההשקעה בהיי-טק וקידמנו את הענף. זה מוכיח את כוחה של הכנסת לקדם נושאים שונים".
כיצד הכנסת מסייעת לטפל במחסור ההולך וגובר בכוח אדם איכותי?
"יהיה קשה לטפל בנושא חקיקה בבעיות כוח האדם של הענף. טיפול באפליות השונות הקיימות בענף לא ייעשה באמצעות הכנסת. הבעיה כאן היא יותר חברתית ותפיסתית, ופחות בעיה של חוק.
הטיפול באי נכונות הענף לקלוט מיעוטים אתניים ותרבותיים, יכול להיפתר באופן נקודתי, על ידי שכנוע ואולי מתן תמריצים למעסיקים. את הטיפול באי קליטת עובדים ממכללות מסוימות, יש לנסות לפתור באמצעות שכנוע. את הבעייה של העובדים המבוגרים יש לפתור באמצעות מסע הסברה, כמו גם בסיוע של המדינה בהכשרתם של עובדים אלו, שהיו זמן מה מחוץ למעגל העבודה. ענף התעשיות עתירות הידע ובמיוחד בתוכו ענף ההיי-טק הם דינמיים מאוד. יש שינויים טכנולוגיים מהירים, ויתכן שבמקרים רבים לעובדים אלה אין עוד את הידע הדרוש כדי לעבוד בענף. על המדינה לסייע במימון קורסי רענון, או בהכשרה מקצועית לאנשים אלה, כחלק מהמאמץ להחזיר אותם למעגל העבודה.
לגבי הבעיה של הפריפריות – אנחנו עובדים על פתרון. קיימת התוכנית של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, במסגרתה לוקחים בחורים ובחורות בוגרי צבא מהפריפריות, ומסייעים להם להשלים בגרות ומממנים את הלימודים האקדמיים, כחלק מהמאמץ להגדיל את כוח האדם בענף. זאת תוכנית מצוינת, ואני פועל להפיכתה לתוכנית ממשלתית, משמע שהיא תקבל גם מימון ממשלתי, שכן כרגע המימון בא ממקורות פרטיים והוא מוגבל".
מימון מקומי
כיצד ניתן להתגבר על הקושי בגיוס כסף לטובת השקעות הון סיכון, נתון ההולך ומצטמצם?
"אני מאמין שיש למצוא כסף כאן, בישראל. אני סבור שהגיע הזמן שתעשיית ההזנק תמומן על ידי כסף מקומי, שכן כמות הכסף הדרוש לשם כך אינה גדולה. על מנת להתחיל לפעול, חברת הזנק זקוקה לכמה מאות אלפי דולרים, זה סכום שניתן למצוא בארץ.
על הממשלה להקים מסגרת פיננסית חדשה, שתסייע למשקיעים המקומיים להתגבר על סטיגמות העבר, כדי שהם יהיו מוכנים להשקיע בהיי-טק. אני לא חסיד של מעורבות הממשלה בתהליכים אלה, אולם רשת בטחון למשקיעים היא מוצדקת. העבר הוכיח שהשקעות אלו מחזירות את עצמן יחסית מהר. במידה וכעבור שנה שנתיים, המשקיעים יראו שהשקעה בהיי-טק משתלמת, לא יהיה עוד צורך בתמריצים או ברשתות בטחון.
סיוע להיי-טק ישתלם לממשלה, כיוון שכל עובד בענף יוצר סביבו תעסוקה לארבעה עובדים נוספים. משמעות הדבר היא הגברת התעסוקה והפעילות הכלכלית, ותוספת הכנסות למדינה ממסים. במסגרת ארגון מחדש של ההקצאות בתחום, אני גם מציע להכפיל את תקציב המדען הראשי לכ-2.5 מיליארד שקלים לשנה".
תגובות
(0)