דו"ח ה-Money Tree: רמת השקעות ההון סיכון בישראל ירדה ב-50% במהלך העשור החולף

חברות היי-טק מגבוהות הון סיכון גייסו בישראל בעשור החולף 11.1 מיליארד דולרים, והשקעות הון הסיכון לנפש במדינה הן הגבוהות בעולם, כך עולה מדו"ח ה-Money Tree לסיכום השנים 2001-2010 שפרסמה פירמת רואי החשבון PwC Israel ● אלא שבעוד שב-2001 סך ההשקעות עמד על 1.6 מיליארד דולרים, בשנה החולפת הוא עמד על 884 מיליון דולרים ● רובי סולימן, שותף בפירמה: "העשור החולף היווה נסיעה ברכבת הרים מטורפת"

חברות היי-טק מגבוהות הון סיכון גייסו בישראל בעשור החולף 11.1 מיליארד דולרים, והשקעות הון הסיכון לנפש במדינה הן הגבוהות בעולם, מדו"ח ה-Money Tree לסיכום השנים 2001-2010 שפרסמה פירמת רואי החשבון PwC Israel. אלא שלצד נתון מעודד זה עולה כי בעוד שבשנת 2001, בתחילת העשור, סך ההשקעות עמד על 1.6 מיליארד דולרים, ב-2010, בסופו של העשור, הסכום עמד על כמעט מחצית – על 884 מיליון דולרים. בממוצע שנתי, עמד סך ההשקעות במהלך העשור על כמעט 1.11 מיליארדי דולרים בשנה.

בעשור האמור גייסו חברות היי-טק מגבוהות הון סיכון בארה"ב סכום של 247 מיליארד דולרים. לפי הדו"ח, השקעות הון סיכון בישראל ובארה"ב, לאורך העשור, מתנהגות באופן דומה, כי מרבית כספי ההון סיכון בישראל מגיעים ממשקיעים אמריקאיים. אירועים מקומיים ישראלים, לא היו בעלי השפעה מהותית על השקעות הון סיכון בישראל. ההשקעות הושפעו כמעט לחלוטין ממגמות עולמיות ובעיקר מאלו האמריקאיות. "בכל הנוגע להשקעות הון הסיכון ולהיי-טק בהכללה בעשור זה", נכתב בדו"ח, "ישראל היא המדינה ה-51 בארה"ב".

"השקעות הון הסיכון לנפש בישראל הן הגבוהות בעולם" צויין, "מגמה זו נשמרת לאורך העשור באופן מובהק ומדגימה היטב את תרומת הכסף הזורם לישראל מתעשיית הון הסיכון האמריקאית והמקומית מחד, ואת עוצמתו של ההיי-טק המקומי מאידך". עוד נכתב כי "האתגר המהותי של תעשיית ההיי-טק הישראלית לעשור הקרוב הוא לשמר עוצמה זו, בשיפור מתמיד של ההון האנושי המייצר עניין רב בקרב משקיעים עולמיים".

עוד מעלה הדו"ח כי לאורך העשור יש ירידה חדה במספר הקרנות הפעילות בישראל. עם זאת, צויין, "לאורך העשור גדל משקלן של הקרנות הזרות שאינן בעלות נציגות ישראלית, בהשקעות בחברות ישראליות. השקעות אלו הן לרוב נקודתיות ונעשות על בסיס הזדמנויות. מנגד, חל גידול במגמה של הקרנות הישראליות להשקיע בחברות זרות – מגמה מטרידה, שמשמעותה שאותן קרנות ישראליות, המעורות היטב בתעשייה, אינן מוצאות די הזדמנויות השקעה כדאיות בישראל".

נתון נוסף העלה כי לאורך העשור חלה ירידה ברורה בהשקעות הראשונות, לטובת גידול בהשקעות המשך. "נתון זה מיוחס באופן מובהק להתבגרותו של ההיי-טק הישראלי ולעובדה שחברות בוגרות דרשו השקעות המשך רבות יותר. הנתון מושפע גם ממשבר האשראי שהחל בסוף 2008 ומהקושי של הקרנות והחברות לגייס כספים בסוף העשור, דבר שהוביל לכך שהקרנות התמקדו בהגנה על ההיצע הקיים",

בחלוקה למגזרים, במגזר מדעי החיים חלה ירידה במספר העסקאות ובהיקף הכספי הכולל של השקעות ההון סיכון בתעשיה זו: נעשו 648 עסקאות בתחום, שהניבו השקעה של 1.93 מיליארד דולרים. בתחום הקלינטק נכתב בדו"ח כי "רוב קרנות ההון סיכון הישראליות עדיין 'יושבות על הגדר' בכל הקשור להשקעות במגזר זה". מגזר התקשורת והרשתות הוביל בהשקעות הון סיכון, במספר ההשקעות – 900, ובסכומן, 3.77 מיליארד דולרים. "עם המשך הגידול בשימוש בטלפונים חכמים ובמחשבי טבלט, אנו צפויים לראות עלייה בהשקעות בחברות התקשורת", נכתב. במגזר המוליכים למחצה, סך העסקאות עמד על 198 והניב השקעה של 1.252 מיליארד דולרים. השקעות הון הסיכון במגזר התוכנה, נכתב, שמרו על יציבות לאורך העשור, עם נפילה לאחר משבר האשראי, בדומה להתנהגות ההשקעות הכוללת. "מסורתית, ההיי-טק הישראלי מצטיין בחברות תוכנה, הנדרשות להשקעה יחסית נמוכה ומגיעות לשוק במהירות, מה שהופך אותן לאטרקטיביות במיוחד לתעשיית הון הסיכון". מספר העסקאות בתחום במהלך העשור עומד על 751, וסך ההשקעות בתוכנה עמד על 2.426 מיליארד דולרים.

המדען – שחקן מרכזי

בהתייחס לתקציב המדען הראשי במשרד התמ"ת, נכתב כי "חלה אצלו מהפכה של ממש. תיקונים ושינויים בחוק המו"פ ובנהלי העבודה של המדען הקנו לו גמישות בטיפול בבקשות החברות ואפשרו לו להתאים את עצמו לאופי השוק הגלובאלי והדינמי". עוד צויין כי "הגמישות שהקנה לעצמו המדען הראשי, באמצעות שינויי חקיקה ונהלי עבודתו, הוכחה כקריטית בניהול התקציב במהלך שני המשברים שחוותה התעשייה בעשור האחרון, ומיצבה אותו בסוף העשור כשחקן מרכזי בתעשיית ההיי-טק. מאז תיקון חוק המו"פ בשנת 2005, אשר בין השאר אפשר את הוצאת הידע לחו"ל, מספר החברות שפנו למדען הוכפל".

רובי סולימן, שותף, ראש מגזר משותף תחום טכנולוגיה PwC Israel, אמר כי "העשור החולף היווה נסיעה ברכבת הרים מטורפת עבור שחקני ההיי-טק השונים. היזם והמהנדס הישראלי הוכיחו חוסן מרשים לאורך העשור ביכולתם למשוך ארצה משקיעים זרים, למרות אטרקטיביות הולכת וגדלה של המדינות המתפתחות ובראשן סין והודו. יחד עם זאת ניתן לראות, כי חלה שחיקה איטית ומתמשכת ביתרוננו היחסי לאורך העשור. בסיומו של עשור זה עלותו של המהנדס הישראלי יקרה בפי שתיים עד פי שלוש מעלותו של מהנדס סיני או הודי. גודל האוכלוסיות ופוטנציאל השוק האדיר גם הם אינם פועלים לטובתנו".

סולימן הוסיף כי, "האתגר הניצב בפני ההיי-טק הישראלי לעשור הקרוב אינו פשוט, היזם והמהנדס הישראלי ניצבים מול תחרות קשה, כמעט בלתי אפשרית. ההיי-טק הישראלי המחובר בטבורו לשוק האמריקאי יאלץ להתמודד מול ובשווקי המזרח ולהתאים עצמו לשינויים העולמיים".

המגמה הכוללת, אמר, "היא ירידה בהשקעות הון הסיכון בישראל, ובתוך כך ירידה משמעותית במספר הקרנות הפעילות. בפתח העשור הנוכחי קשה יותר לגייס כספים, ליזמים וגם לקרנות. המשקיעים המוסדיים הישראלים, כמעט ואינם מורגשים בהשקעות בתחום ההיי-טק בארץ. האנג'לים הישראלים פועלים בהיקפים נמוכים מעמיתיהם האמריקאים. נקודות האור בעשור החדש הן חוק האנג'לים והתוכנית לעידוד משקיעים מוסדיים להשקיע בחברות מחקר ופיתוח.

"העשור השני נפתח כשלקרנות היצע בוגר ובשל, בו הושקעו כספים רבים. רבות מהחברות מוכרות בעשרות מיליוני דולרים, חלקן רווחיות, חלקן בעלות טכנולוגיות מבוקשות. האקזיטים לא יאחרו להגיע ובשנתיים-שלוש הקרובות אנו צפויים לגל של אקזיטים ואולי אף לצונאמי, מה שיכול להוביל לכך שבפני חלק נכבד מהקרנות תפתח האפשרות לגייס".

עוד הוסיף סולימן כי "נראה כי הגענו לשפל בכמות ההשקעות והשאלה היא כמה זמן השפל יימשך ומתי יחזרו העליות. התשובה לשאלה אינה בשליטתנו, ההשקעות בהיי-טק הישראלי אינן מושפעות מאירועים מקומיים. עלינו לדאוג לכך שכשרמת ההשקעות העולמית תעלה, ישראל תוסיף להיות במוקד ההשקעות. עוצמת ההיי-טק הישראלי היא רק באנשים, בחינוך, במצוינות וביזמות. אם הזנחנו את אלו בעשור החולף, אנו נשלם מחיר כבד בעשורים הבאים ואין תגלית גז שיכולה לפצות על כך".

סולימן סיכם כי "בעשור היוצא לא הוקמו חברות ענק ישראליות. ההיי-טק הישראלי הועמד למכירה לכל המרבה במחיר. כן כסף רב זורם למדינה בדרך זו, מרכזי פיתוח גדולים וחשובים צומחים ומספקים עבודות רבות, ואין פסול בלהיות יצואן טכנולוגיה. עם זאת, הלב נצבט קצת, כשאנו מבינים שהיזם הישראלי אינו מכוון להיות ענק עולמי, אלא עשיר מקומי. בפתחו של העשור הבא, ישנן מספר חברות בעלות פוטנציאל להפוך למובילות עולמיות בתחומן ולענקיות דור. אם שתי (או אפילו אחת) חברות בלבד תממשנה פוטנציאל זה, הרי שאנו ניצבים לפתחו של עשור ענק להיי-טק הישראלי".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים