צבי פויר, סימנס-PLM: "בשוק דינמי ואכזר, PLM מוצלח הוא הדרך היחידה לשרוד ולהיות תחרותי"

"ארגונים מבזבזים סכומי עתק בשל ניהול תהליכים גרוע, תכנון לקוי או חסר. המשבר הכלכלי העולמי רק החריף מצב זה. בלי הטמעת מערכת לניהול מחזור חיי המוצר (PLM) ארגונים אינם יכולים להתמודד עם קצב השינויים המהיר והשוק הדינמי שבו הם נמצאים", כך אמר צבי פויר, סגן נשיא סימנס-PLM העולמית.

פויר היה דובר המפתח בכנס PLM DAY, שנערך היום (ד') במרכז הכנסים אבניו שבקרית שדה התעופה. את הכנס ערכה מקיט מערכות מקבוצת מלם-תים, נציגת סימנס-PLM בישראל. לכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, הגיעו יותר מ-700 מלקוחות החברה.

בדבריו, הביא פויר דוגמה ממשרד ההגנה האמריקני. הוא אמר, כי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, "נדהם לגלות ש-80% מהפרויקטים הביטחוניים אינם עומדים בלוחות זמנים, מה שהביא לגירעון של 279 מיליארד דולרים. בין הסיבות לברדק היו חוסר הגדרה נכונה של הפרויקט, מעבר לא נכון של מידע בין הגורמים המעורבים בפרויקט ועוד". לדבריו, "כל זה קשור להנדסת מערכות, שאינו מושג חדש. הוא קיים משנות ה-50' של המאה הקודמת, וכעת אובמה החיה אותו". הוא הוסיף, כי "ניהול מחזור חיי המוצר עשוי להניב תועלות רבות, כספיות ותפעוליות". הוא הביא סיפור לקוח מחברת פורד (Ford), שלדבריו, הטמעת מערכת ה-PLM שלה, לניהול פיתוח התוכנה בחברה, חסכה לחברה יותר ממאה מיליון דולרים.

פויר אמר, כי הגיע לסימנס-PLM אחרי שעבד בטכנומטיקס, שנרכשה על ידי סימנס (Siemens). "מדובר בתאגיד ענק, המונה 430 אלף עובדים והוא בעל מחזור שנתי של 120 מיליארד דולרים", ציין. לדבריו, "הוא מייצר כל דבר – ממכונות כביסה ועד כורים גרעיניים". הוא הוסיף, כי יש בחברה שלוש חטיבות: התעשייה, הרפואה והאנרגיה, העוסקת באנרגיות מתחדשות ושרכשה, בין השאר, את סולל הישראלית. בסימנס 32 אלף מהנדסי תוכנה, מתוכם 3,000 בסימנס-PLM, והיא משקיעה במו"פ 30% ממחזורה.

צילום ועריכת וידיאו: גיא רז

סימנס-PLM, אמר פויר, "חזרה לרווחיות שאפיינה את 2008. מחזור המכירות ב-2010 עמד על כמיליארד וחצי דולרים. איננו מרוצים מספיק, והיעד הוא להגיע לשני מיליארד דולרים הכנסות בשנת 2011, מתוכנות PLM, תחזוקה ושירותים בתחום".

"אנחנו מביטים על שלוש תופעות בעולם", אמר פויר. "הראשונה היא העיור המסיבי, המביא מיליוני אנשים לערים ומשפיע על תשתיות הערים הגדולות, על מערך התחבורה שלהן ועוד. התופעה השנייה היא הגלובליזציה, שמביאה לשינויים דמוגרפיים. השלישית היא הפיכת העולם לירוק יותר. אנחנו רוצים לחסוך לארגונים משאבים, לסייע בייעול תהליכי ייצור ובהפיכתם לירוקים יותר", הסביר.

כישראלי, אמר פויר, הוא מאוד מודאג מקצב ועוצמת ההתפתחות הטכנולוגית שבסין. זאת, כיוון שישראל, לשיטתו, היא מרכז לחדשנות וליזמות, ואלה הולכות ונוצרות יותר ויותר בסין. "בעוד עשור, ישראל תימצא בתחרות קשה ביותר מול סין", אמר. "אני משוכנע, כי לסימנס-PLM יש את היכולת לסייע לתעשייה הישראלית לקדם חדשנות, לסייע ביצירת המוצרים הנכונים על בסיס התהליכים הנכונים, להעלות את עקומת הערך של מוצרים, לקצר את כמות וזמן ההשקעה בהם, וככלל – לשפר אותם באופן מהותי".

"רק פלטפורמה לניהול מחזור חיי המוצר יכולה להיות הדרך שבה ארגונים יוכלו לנצח בקרב הקשה הקיים כיום", אמר פויר. "פלטפורמה שכזו מספקת את השיתופיות הנדרשת כיום בעולם גלובלי, בו ארגונים וחברות ממדינות שונות חוברים יחדיו לתהליכי פיתוח, תכנון וייצוא. כך, נוצרת סינרגיה מיטבית, בעל ערכים מוספים".

"נדרש לבצע שינוי כואב"

"PLM זה לא פיתה שאפשר לאכול בכל מקום ועם כל דבר", אמר פויר בכנס, "נדרש ליצור מערכת PLM לכל מגזר שוק תעשייתי. אין דין עולם ייצור הבגדים כדין עולם תעשיית הרכב או התעופה והחלל. זהו הכיוון שבו אנחנו מתמקדים כיום, ונמשיך לעסוק בכך בשנים הבאות – במתן פתרונות PLM מגזריים, כאלה שיניבו את המיטב עבור כל מגזר".

הוא הוסיף, כי "תהליכים מיטביים מאפשרים לנצל את המערכת בצורה טובה ביותר, מה שמביא לתוצאות עסקיות טובות יותר. אלא שכדי שזה יקרה, נדרש לבצע שינוי כואב, אך הכרחי. 'החלפת הדיסקט' תביא לכך שארגונים יפעלו אחרת. אם זה לא יקרה, הם לא יוכלו להיות מהירים, חכמים ובטוחים יותר. על מנת להגיע למצב שבו ניתן להתמודד בעולם המערבי שנהיה יותר תחרותי, יש להכניס שיטות עבודה חדשות".

"הפתרון שלנו מביא לכך שכל המידע המצוי בראשם של העובדים ובמחשבים שלהם יהיה מרוכז באופן אחוד במערכת ה-PLM ויהפוך לידע מרוכז", אמר פויר. "מדובר על כל התהליך: מהגדרת דרישות, תכנון הפרויקט, אינטגרציה למערכת CAD, שילוב מידע הנדסי ועבור בשלבי פיתוח המוצר ועד לתחזוקה שלו עד סוף חייו".

פויר סיים את דבריו בציינו, כי סימנס-PLM זכתה באחרונה בכמה פרויקטי ענק, בסדר גודל של מאות מיליוני דולרים, בקרב ענקיות הרכב קרייזלר (Chrysler) ומרצדס-בנץ (Mercedes-Benz). זאת, לאחר שהיו בהן מערכות PLM של המתחרה, דאסו סיסטמס (Dassault Sytemes).

"המערכות שלנו מאפשרות לתמוך בתהליכי העבודה של הנדסת מערכות. נמשיך להתמקד באינטגרציה בין תכנון מוצר ועד ייצורו בפועל", סיכם פויר. "אנחנו עורכים הדמיות בעולם הווירטואלי בטרם הייצור, כדי לוודא שהכול עובד וזה מה שהלקוח רוצה. היעד הוא לתת מענה לתהליך ההנדסי מקצה לקצה".