צה"ל מסתער על הבינה המלאכותית היוצרת

השימוש ב-AI אינו חדש בצה"ל. אלא שה-Generative AI – הבינה המלאכותית היוצרת – הוא תחום חדש, ועם הופעתו, בצבא מתכוונים למנף את היכולות הטמונות וה לטובת הרכשה של עוד יכולות עבורו – בראשן מבצעיות, אבל גם מנהלתיות.

באגף התקשוב מטפלים בתחום ה-ICT בשלושה ממדים: דיגיטל, סייבר וספקטרום. אלה הם מרחבים, תחומים וממדים שנוספו למרחבי היבשה, הים, האוויר והחלל. על הספקטרום הזה נמצא כל מה ששייך למושג "תקשורת" ולגלים האלקטרומגנטיים – מה שבעבר כונה (בחלקו) ל"א. זהו ממד פיזיקלי לכל דבר, אף שהוא לא נראה, ובלעדיו לא ניתן להילחם.

בצה"ל אומרים שהדיגיטל חולל מהפכה בכל ממדי הלחימה ומהווה משענת לכל עשייה, מבצעית או מנהלתית. כך, למשל, אחד הדברים שהשתנו בצבא בהשוואה למלחמת לבנון השנייה הוא האפקטיביות המבצעית. זו צמחה ולא רק בשל סדרי הגודל, אלא בעיקר עקב היכולת של צה"ל לעשות יותר בפחות, ויותר מהר – למשל, להטיל פצצות מדויקות יותר, או לקבוע שהאויב אכן נמצא במקום מסוים ולהפציץ אותו מהר יותר.

תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה כנקודת ציון

בצבא רואים את תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה בפברואר אשתקד כנקודת ציון. לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה מדינה השביתה תשתיות רשת לאויבת שלה, אבל בפעם הראשונה, המותקפת, אוקראינה, הסתייעה במערכות לוויין אזרחיות – סטארלינק מבית SpaceX של אילון מאסק. כך נוצר מצב שבו צבא אוקראינה הוא הצבא היחיד בעולם שמשתמש בתקשורת מהדור החמישי. השבוע פורסם שייתכן שהפנטגון יספק לאוקראינה לווייני סטארלינק שירכוש מ-SpaceX, כדי לא לאפשר למאסק לנתק לה את השירות, אם הוא יחפוץ בכך.

צה"ל נערך לכמה תוכניות אב לתחומי התקשוב, ובהן עבודה בסביבה מרובת עננים; בניית מערכות תקשורת נייחות – "אבנט רב זרועי", עם רוחב פס גדול בהרבה מזה הקיים כיום – לטובת העברת קיבולות תעבורה גדולות יותר, לרבות נתוני מודיעין ו-וידיאו; בניית מרחב דיגיטלי משותף מבצעי, שיסיר את הקירות בין "עמודי" המידע הנבדלים, ויביא לשיתוף רחב היקף של נתונים. מרחב דיגיטלי זה יהיה בעל שלושה מאפיינים: עשיר, חסין ומוגן; והעמקת שיתופי הפעולה עם גופים נוספים של המדינה בעולם הגנת הסייבר. כך, בצבא מעריכים כי המערכות שלו לא נפרצו בסייבר, ובמקביל בונים מערך הגנה כאילו ישראל היא מעצמה גלובלית, וכך גם אלה שעלולים לתקוף אותה.

בינה מלאכותית יוצרת לצרכי הצבא

בצה"ל מבינים את המהפכה המתחוללת בעולם האזרחי בתחום ה-AI, וכעת מנצלים אותו לצרכיו: בעוד שבעבר, הבינה המלאכותית נועדה לטובת טיפול בביג דאטה, הרי שהמערכות החדשות המפותחות על בסיס הבינה המלאכותית היוצרת הן בבחינת בנייה של קומה נוספת – לא רק לטיפול בדאטה, אלא גם לבניית מודלים חדשים, מה שמכונה בשפת המחקר הצבאי Generative Knowledge Warfare, משמע – בניית בסיס נתונים וידע צבאי-מלחמתי, מבוסס בינה מלאכותית, כך שה-AI יסייע ללחימה עצמה. זה יקרה תוך טיפול יעיל וזריז יותר בדאטה, שיחד עם קפיצת המדרגה בעולם האלגוריתמיקה יניב לצה"ל יכולות חדשות ויעצים יכולות קיימות.

המוטו של לוטם, בית התוכנה של אגף התקשוב, הוא לחבר את צה"ל לעתיד דיגיטלי מבוסס ידע. הבינה המלאכותית היא אחד משלושת שדות הפעולה המרכזיים בבית התוכנה, לצד פעילות בחלל ובניית יכולות ניידות. כך, ה-AI מסייע כבר כיום ללוטם לייצר ידע מבצעי. עם הטמעת עוד יכולות מבוססות Generative AI, המערכות תוכלנה ליצור התאמה אישית, על בסיס לימוד מאפייני המשתמשים, מה הם רוצים ומה ההקשר – כדי להתאים להם תוכן נדרש או מוצע. כמו כן, היא תסייע לשאול לא מה היה, אלא מה יהיה או מה יקרה.

"מפעל המידע" של צה"ל

לפני יותר משנה הוקמה באגף התקשוב וההגנה בסייבר מחלקת מידע ובינה מלאכותית. זאת, על מנת לטפל באופן עמוק ורחב יותר במאגרי הנתונים הנצברים בצבא, לשפר את כושר מיצוי הפוטנציאל שטמון בניתוח המידע ולהגדיל את האפקטיביות המבצעית שלו. בין שאר המהלכים שצה"ל עשה בתחום, הוא החליט לפרסם את אסטרטגיית המידע וה-AI שלו, כדי לכונן ולהרחיב את שיתופי הפעולה שלו בתחום. כך, מאמינים בצבא, בניית מערכי שיתוף הפעולה הללו תביא להקניית יותר יכולות וביתר אפקטיביות – בכמה זירות, בכמה ממדים, במהירות וביעילות.

כחלק מזה, צה"ל בנה "מפעל מידע". זהו מושג שמתאר את איסוף המידע ממגוון מקורות, עיבודו, היתוך הנתונים לטובת קבלת תובנות, ולבסוף המלצות או פעולה. בתוך "מפעל המידע" יש את "מפעל האש". הוא מטפל בתקיפות, ובמסגרתו מבצעים פעולות AI – על BI. כך ניתן להגיב לשאלות כגון: ביצעתי יירוט. האם הצלחתי?

לצד כל הכתוב כאן, האתגר הגדול מכל המצוי בפני אנשי התקשוב, שמבינים שה-AI עשוי לסייע להם מאוד, הוא מה שמכונה "נטרול הזיות", משמע – ברירת הנתונים האמיתיים מבין כלל הנתונים, המזוהמים בחלקם, שנמצאים ברשת.