"חדשנות, אוטומציה ובינה מלאכותית מסייעות לשיפור השירות לתושב"

"על ידי חדשנות טכנולוגית, מודרניזציה ואוטומציה, הצוות שלי ואני מסייעים לממש את האסטרטגיה של עיריית ירושלים, שרואה בשיפור השירות לתושב כערך עליון", כך אמר איתמר קורנפלד, מנמ"ר העירייה הוותיק, בראיון לאנשים ומחשבים.
בשנה האחרונה ניהל האגף שבראשות קורנפלד שורה ארוכה של פרויקטים, שמיישמים את התפיסה של העירייה להגדלת היקף האוטומציה בתהליכי העבודה, כדי לשרת טוב יותר את התושבים.

קורנפלד עומד בראש אגף שמעסיק כ-250 עובדים, רובם במיקור-חוץ, עם תקציב יחסית גדול – של כ-100 מיליון שקלים בשנה. לדבריו, התקציב הושלש בשנים האחרונות. "ראש העיר, משה ליאון, והמנכ"ל, איציק לארי, הגיעו כבר מזמן למסקנה שכל השקעה בפרויקטים של מערכות מידע מחזירה את עצמה פי כמה וכמה בתוך זמן קצר", אמר.

לדבריו, "התוצאה של המעבר לדיגיטל היא שיש ירידה במספר המגיעים פיזית למשרדי העירייה וגידול במספר הפניות אונליין, כאשר כוח האדם נשאר אותו הדבר. התושב מצפה לקבל את אותה רמת שירות בדיגיטל, בדיוק כמו שהוא מקבל כשהוא מגיע למשרדי העירייה".

לשם כך, הוטל על האגף לחפש דרכים יצירתיות ולפתח תהליכים שיגבירו את האוטומציה במערכות המידע של עיריית ירושלים, יורידו עומס מהעובדים וישפרו את השירות לתושבים. במסגרת פרויקטים אלה הועלו לאוויר לא פחות מ-20 מערכות מידע, ששיפרו וייעלו את הניהול והתפעול של העירייה. כמו כן, האגף מספק תפעול ותמיכה ב-285 אתרים, שמשרתים כ-6,500 משתמשים.

הורדת השאלטר על המיינפריים

הפיתוח וההטמעה שקורנפלד הכי גאה בהם אלה של מערכת הגבייה החדשה, שפותחה כולה על דוט.נט. עם פיתוחה הושלם המהלך הדרמטי של הורדת השאלטר על המיינפריים העירוני. "זהו פיתוח מורכב, רגיש מאוד, שארך קרוב לעשור, והוא נעשה יחד עם מלם תים", ציין קורנפלד.

תוך כדי הכתיבה מחדש של מערכת הגבייה יישמה העירייה שיפורים בתהליכי חישובה, שחלקם משמעותיים לשירות לתושבים. "כך, למשל, המערכת יודעת לגבות את החלק היחסי של שכר דירה שבה גרים שלושה שותפים", הסביר קורנפלד. "עד כה, דירה שרשומה על בעלים אחד הייתה מקבלת חשבון ארנונה אחד, וכל אחד היה צריך לשלם את חלקו – דבר שיצר לא מעט בעיות. כעת, בעזרת המערכת החדשה, אנחנו יודעים לשלוח לכל אחד מהשותפים חשבון עם החלק היחסי שלו בארנונה ובמיסים, ובכך מייעלים מאוד את התהליכים".

פרויקט שמשלב תכונות של GPT

אוטומציה נדרשת ביתר שאת בתהליכי הטיפול בטפסים המקוונים שמגיעים לעירייה, ובעיקר בצוואר הבקבוק שמנע עד כה אישור מיידי של טפסים רלוונטיים. קורנפלד אמר כי "עדיין יש לא מעט שלבים שבהם פקיד אנושי צריך לבדוק ולאשר את הטופס לפני שהוא חותם עליו. השקענו במהלך השנה האחרונה, ונשקיע בשנה הבאה, מאמצים רבים כדי לייצר תהליך שבו במרבית הבקשות והטפסים, האישור יהיה מיידי".

זה מתחבר לפרויקט מעניין שהוא מספר עליו: "כדי שתהליכי האישורים יהיו מהירים, אנחנו מצויים בפיילוט עם מיקרוסופט לשילוב מערכת AI עם תכונות של GPT, שתדע לזהות מסמכים ותצהירים של מבקשי בקשות באופן אוטומטי. לדוגמה, אם תושב מבקש הנחה בארנונה כי הדירה שלו הייתה ריקה במשך שלושה חודשים, והוא מתבקש לצרף חשבון חשמל, מערכת הבינה המלאכותית יודעת לזהות אם מדובר בחשבון חשמל מקורי ואם הוא שייך לדירה האמורה. אם כן, היא מאשרת את הבקשה מיידית".

"יש לא מעט תהליכים שדורשים מאיתנו לוודא שמתקבלים אישורים ממאגרים שאין לנו גישה אליהם, כמו חשבון החשמל", אמר קורנפלד. "מערכת הבינה המלאכותית – שכאמור, נמצאת כעת בפיילוט – יודעת לזהות את זה, כמו גם לקרוא תצהירים של אנשים במקרה שהם נדרשים לתת אותם".

"עדיין מוקדם כמובן להגיע למסקנות באשר לפרויקט הזה, אבל עצם העובדה שעיריית ירושלים קיבלה החלטה אסטרטגית ליישם AI במערכות שלה היא מהפכה בפני עצמה", ציין קורנפלד.

פרויקט נוסף שהמנמ"ר דיבר עליו בראיון הוא שדרוג משמעותי של מערכת הפיקוח העירונית, שכוללת כעת אוטומציה של תהליכים שהפקח העירוני יכול לעשות בעזרת המסופון שלו, שבו מרוכז כל המידע הנדרש לו באותו הרגע.

ענן בשמי ירושלים

במסגרת תהליכי המודרניזציה נערך אגף מערכות המידע של עיריית ירושלים לפיתוח מערכות שתהיינה מוכנות לענן.

בנוסף, האגף פיתח, בשיתוף נס טכנולוגיות, אתר DR (התאוששות מאסון) חלופי, שפועל בשירות מנוהל של נס, יכול לתת מענה מהיר בעת הצורך ובעיקר מאפשר שיחזור מהיר.

פרויקטים נוספים שקורנפלד ציין הם מבט לחינוך, שמשדרג את מערכות המידע של מערכת החינוך העירונית, פיתוח מערכת רווחה, שאף נמכרה לעיריית תל אביב-יפו, יישום כלים מתקדמים לניטור מערכות הגנה לסייבר ועוד כלים שלדבריו, מהווים חלק מתפיסת העיר החכמה של עיריית הבירה. "העיר החכמה היא אצלנו שגרה, כבר לא רק תוכנית אסטרטגית, ויש לנו לא מעט יישומים שלה". אמר קורנפלד.

לסיום, הוא ציין כי "כל הפרויקטים והתהליכים הטכנולוגיים הללו לא היו קורים ללא העבודה של עובדי האגף והשותפים שלנו בעיריית ירושלים".