הטכנולוגיה באלו"ט – העמותה שמסייעת לילדים אוטיסטים

"גויסתי לתפקיד כדי להפוך את אלו"ט לארגון דיגיטלי, והדבר הכי גדול שעשינו הוא הטמעה של מערכת CRM. יש לנו כל כך הרבה עובדים בכל כך הרבה מרכזים, ורובם ממש לא טכנולוגיים. חלקם עובדים בארגון כל כך הרבה זמן, כך שהם התרגלו לעבוד בדרך מסוימת, וקשה להרגיל אותם לטכנולוגיה החדשה, כולל לשימוש באתר החדש שלנו, שיש בו אזורים אישיים. דבר נוסף היה צורך דחוף בהחלפת מערכת שכר מיושנת. כעת הכול מאורגן יותר, ויש גם מערכת תקשורת פנים ארגונית חדשה, שעד להקמתה לא הייתה דרך לבצע כמו שצריך את החיבור של המטה לשטח, בעוד שכיום אפשר לפנות לכל העובדים ולשלוח את כל המידע שהם זקוקים לו", כך אמר בוריס פוסטליניק, מנמ"ר אלו"ט.

פוסטליניק סיפר בכנס ERP 23 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, על החיבור בין הטכנולוגיה המודרנית לעמותה הוותיקה, שהוקמה ב-1974 ומאז מסייעת לילדים אוטיסטים ולמשפחות שלהם. הוא ציין כי יש לאלו"ט יותר מ-250 סניפים ומסגרות שצריכים להיות מחוברים לרשת הארגונית, ויש לה 700 משתמשי קצה קבועים מתוך 2,500 העובדים בשכר שהעמותה מעסיקה.

"מה שונה בין מנמ"ר של עמותה למנמ"ר של עסק?", שאל פוסטליניק והשיב: "קודם כל תקציבים נמוכים. אנחנו בסך הכול חמישה אנשים ב-IT, ואני לא יכול להקיף את עצמי באנשים שמגיעים עם ניסיון עצום, כי אין לי כסף לכך. אני צריך ללמד ולהדריך את אנשי ה-IT שלי, כי רובם בתחילת הדרך. צריך גם לדעת שלא רק שכוח האדם שלנו קטן יחסית, הפיזור הגיאוגרפי שלנו רחב, והיו לנו בעיקר מערכות מיושנות".

באחרונה קיבלה העמותה אישור עמידה בתקן ISO, וכעת יש לפוסטליניק רשימה של דברים שהוא רוצה להשיג עבור הארגון בעתיד שהוא מקווה שיהיה קרוב. "קיבלנו את תקן ISO אחרי תקופה שנלחמנו כדי לקבל אותו, כי אנחנו עומדים תחת הרבה רגולציות", ציין. "בסיס הנתונים שלנו מאוד רגיש. אנחנו יכולים להיות בבעיה גדולה במקרה של פריצה וזליגת מידע. כעת אני רוצה להוביל שימוש בתהליכים אוטומטיים, לחבר מערכות בינה עסקית ובינה מלאכותית כדי לנתח נתונים, לטובת ייעול הטיפול, ובסופו של דבר לספק שירות טוב ויעיל יותר למשפחות של הילדים, בעולמות הדיגיטליים המודרניים".

ד"ר יעקב בייאר, מנהל הכספים במרכז לבריאות הנפש באר שבע. צילום: ניב קנטור

ד"ר יעקב בייאר, מנהל הכספים במרכז לבריאות הנפש באר שבע, הציג יחד עם דנה אייזמן, מנהלת התחום הפיננסי בפרויקט מזור, שמהווה חלק מאגף הדיגיטל, הטכנולוגיות והחדשנות במשרד הבריאות, את הפתרון שהוטמע במרכז לצורך ניהול פקודות מטופלים. כעת אמור הפתרון להיות מוטמע בכל מרכזי בריאות הנפש הממשלתיים בארץ.

"אנחנו רוצים לתת אוטונומיה למטופלים שלנו, אבל לעיתים קרובות יש בעיה של חוסר יכולת שיפוט. אנחנו רוצים להיות כמה שיותר אחראיים ושלא נכשיל את המטופלים, אבל גם לתת להם להחליט לבד מה לעשות עם הכסף שהם הפקידו לחשבון שלהם, מבלי להיפגע. המתאשפזים עוברים הערכה תפקודית כדי ללמוד מה היכולת השיפוטית שלהם, ויש מי שיכול לנהל את הכספים האלה, בעוד שאחרים זקוקים לעזרה. חיפשנו פתרון כללי. היה חשוב לנו שתהיה בו כמה שיותר אוטונומיה למטופלים. יש בנוסף את ההיבט של אבטחת המידע, כי כל שם שדולף יכול לפגוע באדם, ואנחנו יודעים מהי הסטיגמה שיש על מטופלים במרכזי בריאות נפש", אמר ד"ר בייאר בדברו על הצד האנושי של חיפוש הפתרון.

דנה אייזמן, מנהלת התחום הפיננסי בפרויקט מזור, באגף הדיגיטל, הטכנולוגיות והחדשנות במשרד הבריאות. צילום: ניב קנטור

אייזמן סיפרה כי הפתרון ששולב במרכז הוא חלק מהיכולת של פרויקט מזור, שהוא הטמעה של מערכות ERP של סאפ במרכזים הרפואיים הממשלתיים שנועדה, בין השאר, לספק להם יכולת של ניהול הוליסטי. "האתגר לא היה טכנולוגי, אלא בעיקר הפן האנושי, איך להעביר את המערכת לאנשים כך שיהיה להם יותר פשוט ושתהיה יותר אוטומציה, וגם כמה שפחות עבודה מבחינתם. בנוסף, האתגר היה למצוא מערכת שתאפשר למטופלים לעקוב בעצמם אחרי הפיקדון שלהם בקלות, ולהיות מעודכנים כל הזמן. בסופו של דבר, הוחלט על מסוף להפעלה עצמית, שממוקם בקפיטריה ושמבוסס על הגדרת תהליכים ושימושים, כמו גם על יכולות העברת מידע טובות יותר. כן בוצעה אינטגרציה יחד עם פרויקט נמ"ר ליישום מערכת לניהול אדמיניסטרטיבי, שמבוססת על ISH של סאפ. עם הצלחת הפרויקט במרכז בבאר שבע, הכוונה היא להפיץ אותו לשאר המרכזים", אמרה.