ישראל היא כבר לא אומת הסטארט-אפ

הנה משהו שקשה וכואב להודות בו, כולל לכותב שורות אלה – אבל חייבים להגיד את האמת: ישראל היא כבר לא אומת הסטארט-אפ. הממשלה הרסה את המותג הזה במו ידיה וההפיכה המשטרית שלה. אחד החתומים על כך הוא מי שבעברו תרם לא מעט לגידול ולביסוס ההיי-טק הישראלי – שר הכלכלה, ניר ברקת. נכון שהמשבר הכלכלי משפיע על סקטור ההיי-טק בכל העולם, אבל המספרים מראים שההשפעה על האקו-סיסטם בישראל הרבה יותר שלילית – בגלל אותה תוכנית משפטית, שלא לומר הפיכה משטרית.

נתונים מגופי מחקר רבים ושונים, ישראליים ועולמיים, מעידים על כך. בחלקם מדובר בניתוח אובייקטיבי של המספרים ובחלקם האחר – בניתוח תשובות של בכירים בהיי-טק ושל משקיעים. האחרונים שבהם פורסמו היום (א') על ידי ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל: סקר שערך הארגון בקרב 615 משיבים מחברות סטארט-אפ והיי-טק, ו-119 משקיעים, מראה כי יותר משני שלישים (68%) מחברות ההזנק הישראליות כבר נקטו צעדים אופרטיביים על מנת להציל את עצמן, בעקבות אותן השפעות שליליות – אם זה רישום החברות מחוץ לישראל, הוצאת יתרות המזומנים מהארץ, כולן או חלקן, או פיטורי עובדים. נתון מבאס נוסף הוא שרוב המשיבים צופים שהמצב לא הולך להשתנות בקרוב לטובה.

ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל שם לעצמו למטרה לקדם את אקו-סיסטם הסטארט-אפים של ישראל אל מול הממשלה וגורמים בחו"ל. כלומר, האינטרס שלו הוא שהנתונים יהיו חיוביים, ובכל זאת – ואולי בעצם בגלל זה – הוא מפרסם את נורת האזהרה הזאת. והוא לא לבד: מחקר שפורסם בשבוע שעבר על ידי פיצ'בוק מראה כי ההשקעות בסטארט-אפים הישראליים צנחו במחצית הראשונה של 2023 ב-74%. זאת, לעומת ירידה של 49% בהשקעות בחברות הזנק באופן גלובלי. כמו כן, מספר העסקאות שהסטארט-אפים סגרו בתקופה זו רשם ירידה של 45%, לעומת 34% ברחבי העולם.

נתון נוסף שפורסם החודש – של ויולה, מקרנות ההון-סיכון המרכזיות בארץ – הוריד את ישראל חמישה מקומות ברשימת היעדים בהשקעות בסטארט-אפים, למקום העשירי. גם מדד אקו-סיסטם הסטארט-אפים הגלובלי של סטארט-אפ בלינק דירג את ישראל – או, יותר נכון, את בירת הסטארט-אפים שלה, תל אביב – במקום העשירי בלבד, לעומת המקום השביעי ב-2020. תל אביב ממוקמת בדירוג זה הרבה אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק ולונדון, שנמצאות בשלושת המקומות הראשונים.

המצב על הפנים – ונתניהו לא מאזין

אלה רק ארבע דוגמאות למצב, שאם להשתמש בסלנג, אפשר לכנות אותו על הפנים. הם מצטרפים לשורה של אזהרות ואמירות מפי בכירי הענף – שחלקן הגדול חזו את הנולד וחלקן האחר פורסמו אחרי שיצאו לאור הנתונים השליליים. מחמי פרס, הבעלים של קרן ההון-סיכון הישראלית הבולטת פיטנגו, ועד עינת גז, מנכ"לית פפאיה גלובל ואחת המשקיעות הבולטות בענף; מאייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, ועד ברק עילם, מנכ"ל נייס; ויכול הייתי למנות כאן עוד הרבה מאוד שמות – כולם מנופפים בתמרורי האזהרה.

"מיצג הדומינו" של מחאת עובדי ההיי-טק, שנועד להמחיש את נפילת הענף. צילום: טלי מלמד

נדמה שאיש אינו מאזין לקריאות האזהרה האלה, ובוודאי שלא עושה את הצעדים הנדרשים. לא ראש הממשלה, לא שר האוצר, לא שר הכלכלה, לא שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ולא אף אחד אחר. כל הפניות של הבכירים נפלו על אוזניים ערלות. נתניהו, שהוא איש חכם ומבין בכלכלה, רואה את תמרורי האזהרה האלה, מנתח את הנתונים ויש לקוות, ולהעריך, שגם לוקח בחשבון את עתיד ההיי-טק – ומתעלם מכל זה. למה? בגלל משפטו, כי יש פריימריז וכי צריך לרצות את הבייס, שדורש את חקיקת התוכנית המשפטית, ורצוי במלואה. בין אם מטעמים אידיאולוגיים, רצון בנקמה במערכת המשפט או גם וגם, הממשלה מעדיפה להמשיך בחקיקה הדורסנית וההרסנית, גם אם המחיר הכלכלי גבוה. שלא לדבר על הפגיעה בלכידות של צה"ל, הקרע בציבור ושאר ההשלכות הרעות שלה.

לכן, ועקב דאגה כללית לדמוקרטיה, מחאת ההיי-טקיסטים נמצאת ברחובות מההפגנות הראשונות, וההיי-טק הוא אף בין מובילי המחאה, כפי שאמרה היום פרופ' קרין נהון, מבכירות החוקרים האקדמיים של ההיי-טק, בראיון לאנשים ומחשבים. לכן, בכירי הענף מוציאים חדשות לבקרים מכתבים וקריאות לממשלה. לכן נשמעה ביום ה' בוועדת המשנה להיי-טק של הכנסת האמירה ש-"התשעה באב של ההיי-טק כבר כאן". ולכן, כ-200 חברות היי-טק קראו היום לעובדיהן לעלות לירושלים ולמחות נגד הכוונות של הממשלה ותוכניותיה, רגע לפני שביטול עילת הסבירות עובר בכנסת סופית.

אפשר לתקן; השאלה היא אם יש פרטנר

המצב עדיין בר תיקון. גם לאחר הירידות, ישראל לא ממוקמת במקום רע מאוד באקו-סיסטם הסטארט-אפים העולמי, עקב נסיקת ההיי-טק הישראלי בימי הקורונה ואחריה, וענף ההיי-טק, ובמיוחד זה של הסטארט-אפים, הוא דינמי. חברות היי-טק שהיו על הקרשים חזרו לצמוח, וכאלה שהיו ברקיע השביעי של הענף והכלכלה צנחו ונכנסו לספרי ההיסטוריה. כך שמדובר במצב רוורסאבילי, ועדיין יש מה לעשות. ההערכות מדברות על כך שאם הממשלה תפסיק את החקיקה, או תבצע אותה בהסכמה (ולא ברור שבמקרה שלה יש עם מי להסכים), ההשקעות יחזרו לכאן, ייתכן שגם החברות החדשות יירשמו שוב בישראל ולא בחו"ל, ומצב הענף ישתפר. אולי זה ייקח כמה שנים, כמו שחלק מהמעריכים אומרים, אבל זה יקרה, ככל הנראה.

השאלה היא האם יש לכך פרטנרים בקרב הח"כים, השרים ובעיקר ראש הממשלה. התשובה היא, למרבה הצער: לא. רצוי שהממשלה תבטל את החקיקה, ורצוי שזה יהיה עוד לפני ההצבעה שצפויה מחר על ביטול עילת הסבירות, אבל גם אם זה יקרה אחר כך – עדיין יש מה להציל, ואפשר להציל. כל מה שצריך הוא רצון טוב, וראיית טובת המדינה על פני השיקול האישי. למרבה הצער, ניסיון העבר מוכיח שאצל נתניהו ושריו זה לא קיים.