ועדת הכספים אישרה את חוק האנג'לים

ועדת הכספים אישרה אתמול (ד') את החוק לעידוד תעשיית ההיי-טק, שמוכר יותר בשם חוק האנג'לים. בהמשך יועלה החוק להצבעות לקריאות שנייה ושלישית במליאת הכנסת, ואם יעבור אותן – הוא ייכנס לתוקף.

עיקר החוק הוא מתן הטבות נוספות במס, כדי לעודד השקעות של גורמים בעלי הון עצמי בהיי-טק. החוק נועד, בין היתר, לעודד השקעה בחברות חדשות מצד גורמים שמכרו חברות ויש בידיהם הון, כאשר המטרה היא לעודד רכישת חברות ישראליות על ידי גורמים מקומיים, ולא חברות זרות. המטרה של סעיף זה היא לגרום לכך שהקניין הרוחני של חברות ישראליות שנמכרות יישאר בישראל.

אחד הסעיפים מקנה זיכוי ממס למשקיעים פרטיים קטנים בחברות סטארט-אפ, על מנת להוזיל את עלות ההשקעה שלהם. על פי ההצעה, יינתן זיכוי ממס בגין סכום השקעה מרבי של ארבעה מיליון שקלים, במקום 3.5 מיליון בנוסח החוק המקורי.

עוד מאפשר החוק צמצום עלויות לחברות ישראליות שמגייסות אשראי ממוסדות בחו"ל. הוועדה קיבלה את דרישת היו"ר, ח"כ משה גפני, לקבל דיווח על יישום החוק, ומעקב חצי שנה לפני שהוא יפוג, ב-2026.

כמו כן, נקבע כי בעלי חברות שביצעו אקזיט ומשתמשים בתמורה מהמכירה להשקעה בחברת סטארא אפ יקבלו הטבה בצורת דחיית תשלום מס לתקופה ארוכה. תקרת הסכום שניתן לזכות במס היא עד 5.5 מיליון שקלים.

סעיף אחר נותן הקלות משמעותיות במיסים לחברות גדולות שרוכשות חברות אחרות, כך שניתן יהיה לפרוש את המס בצורה שווה במשך חמש שנים. עוד מוצע לתת פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שבהם נושאת חברה טכנולוגית ישראלית כחלק מההחזר על ההלוואה שנתן לה המוסד הפיננסי הזר.

בנוסף, החוק מאריך את סעיף 92 א לפקודת מס הכנסה, שמאפשר הטבות מס דומות גם להשקעות בחברות מו"פ שמונפקות בבורסה.

חוק האנג'לים מתגלגל בכנסת כבר זמן רב, והיוזמת שלו היא ח"כית אורית פרקש הכהן, לשעבר שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הוא עבר בוועדה בהסכמה של כל סיעות הבית, ויכול לסייע להיי-טק הישראלי בתקופה שבה הוא חווה משבר, עם ירידות בהשקעות בכלל ובאלה הזרות בפרט.

"תחום שהוא במרכז הכלכלה של מדינת ישראל"

לדברי ח"כ גפני, "מדובר בתחום שהוא במרכז הכלכלה של מדינת ישראל, והגענו לסיום הדיון בו לאחר עבודה יסודית".

בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי "ענף ההיי־טק הישראלי שמר בשנים האחרונות, עד לפני כמה חודשים, על נתוני פעילות טובים יחסית – הן ברמת ההשקעות והן ברמת השכר, למרות המשבר הכלכלי שפקד את המדינה בשל התפשטות נגיף הקורונה. על אף הנתונים המעודדים, התחרות בין מדינות על מיקום פעילותן של פירמות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, ועל מיקום רישום הכנסותיהן מצריכה הקצאת משאבים לשימור ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות".