לא רק הר חוצבים: מתחם היי-טק ראשון נחנך במזרח ירושלים

שיעור התעסוקה של הערבים בהיי-טק הישראלי בטל בשישים ועומד על אחוזים בודדים מהענף כולו. בכירים בענף מדברים שוב ושוב על הצורך בהגברת שילובם בו של בני ובנות החברה הערבית, אבל התוצאות רחוקות מלהשביע רצון. לעומת אלה שבעיקר מדברים, יש מי שעושים: עיריית ירושלים והמשרד לירושלים ולמסורת ישראל חנכו היום (ב') את איסט-טק – מתחם היי-טק ראשון במזרח ירושלים. ההשקעה במקום עומדת על 10 מיליון שקלים.

המתחם מארח חברות היי-טק שמעסיקות במקום עובדים ועובדות ממזרח ירושלים. הוא מתפרש על פני שתי קומות, שאחת מהן כבר נמצאת בשימוש והשנייה – בשיפוצים. בינתיים, ההיענות לא מספיק גדולה: יש במתחם רק כמה חברות, בהן נס – שהייתה בין הראשונות להיכנס למקום ותרמה לא מעט להרחבתו, נטורל אינטליג'נס, טק קליניק המזרח ירושלמית וקוואנטום ויז'ן, שמעסיקות בו 20 איש בלבד. אולם, מקימיו שואפים להרחיב אותו, מתוך תקווה שעוד ועוד מנהלי חברות יבינו את הפוטנציאל הרב הגלום במזרח ירושלים.

המתחם החדש הוא צעד ראשון בפרויקט גדול יותר של עיריית ירושלים והממשלה – סיליקון ואדי, שבמסגרתו עתיד לקום קמפוס היי-טק גדול בשכונת ואדי ג'וז. קמפוס זה צפוי להתפרש על פני 200 אלף מ"ר ועתידים להיות מושקעים בו כ-200 מיליון שקלים. הכסף שמגיע מהמשרד הוא חלק מתוכניות החומש הממשלתיות למזרח ירושלים – שאחת מהן, בהיקף של שני מיליארד שקלים, מסתיימת בקרוב, והשנייה, בהיקף של מעל שלושה מיליארד שקלים, תמשיך אותה. יצוין שבניגוד לכמה תוכניות אחרות של ממשלה זו או אחרת, שהממשלה הבאה החליטה לבטל, הפעם מדובר בתוכנית שמתמשכת, ללא קשר לאילו מפלגות נמצאות בקואליציה. זאת, מאחר שנראה שהן השר הקודם, זאב אלקין, והן השר הנוכחי, הרב מאיר פרוש, מבינים את חשיבות ההשקעה במזרח ירושלים בכלל ובהיי-טק באזור בפרט.

מתחם איסט-טק ממוקם ברחוב קטן סמוך לאחד הרחובות הראשיים של מזרח ירושלים – סלאח א-דין. הקמתו לוותה בהתנגדויות – לא כי מדובר במרכז היי-טק, אלא מאחר שבעלי הנכס משכיר את שתי הקומות של המתחם ל-"ציונים" – הממשלה והעירייה. אולם, ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, אופטימי, ואומר שככל שהמתחם יתפתח – כך יגוועו קולות ההתנגדות.

מתחם איסט-טק. צילום: סלאם קאסם

ליאון מכנה את הקמת המתחם כלא פחות מ-"היסטוריה במזרח ירושלים". הוא תיאר מה הביא אותו להחליט על הכנסת ההיי-טק לאזור זה של העיר: "כשנכנסתי לתפקידי, שאלתי האם תושבי מזרח ירושלים שלמדו את מקצועות ההיי-טק באקדמיה עובדים בענף. התשובה שקיבלתי מהמומחים הייתה שאין מספיק מהם כדי לפתוח מרכז לתעסוקת היי-טק במקום. אחרי ויכוח גדול, החלטתי להוציא קול קורא לסטודנטים מזרח ירושלמים שלמדו היי-טק ולא מועסקים בענף. קיבלנו 1,000 פניות. אז החלטתי, יחד עם משרד ירושלים ומסורת ישראל, שאנחנו חייבים לפעול".

"התוכנית הגדולה היא פתיחת קמפוס היי-טק גדול בוואדי ג'וז. זה קורם עור וגידים: קיבלנו את אישור הוועדה המחוזית, ואני מקווה שנתחיל לבנות את המגדלים הראשונים בשנה הקרובה. אלא שהחלטנו לא לחכות עד שהקמפוס ייבנה ולשכור מקום במזרח ירושלים – המקום שנחנך היום, שאמור להעסיק כמה מאות עובדים", אמר ליאון.

לדבריו, "הקמת המרכז היא חדשות מעולות לירושלים ולמדינת ישראל. היא מוכיחה שאפשר לשתף פעולה – הממשלה, העירייה והתעשייה – על מנת להעלות את רמת החיים של התושבים ולגרום להם לפרנסה שלא רק מכבדת את בעליה, אלא אותו בעלים עושה את מה שהוא אוהב. נכון שהיו התנגדויות להקמת המתחם, אבל הן לא במקום. אנחנו רוצים שתושבי מזרח ירושלים ייהנו מהכלכלה החזקה של המדינה, ולתת להם פרנסה".

"המטרה: לצמצם את הפערים בין מזרח העיר למערבה"

השר פרוש אמר כי "מטרת המתחם היא לצמצם את הפערים החברתיים-כלכליים בין מזרח ירושלים למערבה, על ידי העסקת העובדים בחברות היי-טק. המתחם הזה הוא חלק חשוב במאמץ לשיפור העיר, כולל מזרחה, על ידי שילוב האוכלוסייה בכלכלה העירונית ומתן תמריצים לחברות ההיי-טק לגייס עובדים דווקא בה".

"המשרד בראשותי לא יפעל למען חלק כזה או אחר של תושבי ירושלים, אלא למען כולם", ציין. "כיהודי מאמין, אני רואה בזה ערך עליון. עלינו, נבחרי הציבור, מוטלת החובה לדאוג לכולם, כי מדובר בערך יהודי, ערך מוסרי וצודק". הוא אמר כי "המתחם יהווה מנוע צמיחה כלכלי משמעותי למזרח ירושלים, ויהיה נדבך משמעותי בשיפור חייהם של תושבי מזרח העיר".

"לעצור את בריחת המוחות ממזרח ירושלים"

עינת מסטרמן, מנהלת התוכנית האסטרטגית לתעסוקה איכותית במזרח ירושלים, ציינה כי "מדובר במתחם עסקים חדשני, שמוצע לחברות היי-טק ללא עלות ובתנאי שיעסיקו עובדים ממזרח ירושלים בתחומים אלה. פרויקט האב, הסיליקון ואדי, אושר השבוע בוועדה המחוזית ויוצא כעת לדרך. המתחם שאנחנו משיקים היום הוא הצעד הראשון במימוש תוכנית זו, והוא כולל 1,000 מ"ר, עם 120 עמדות עבודה, חדרי ישיבות, חדר הכשרה וחללי שירות נוספים. אנחנו כבר נערכים להרחיב את המתחם בקומה נוספת".

מתחם איסט-טק. צילום: סלאם קאסם

מוחמד קוויס, הבעלים והמנכ"ל של טק קליניק, מהחברות שפועלות במתחם, אמר כי "המקום הזה יעזור ברמות שונות: הראשונה והכי חשובה היא הכלכלה. כשנותנים אפשרויות כלכליות הוגנות וטובות לצעירים, זה משפיע על החיים שלהם, מביא אותם לסדר עדיפויות שונה ונותן להם מוטיבציות שונות". הוא התייחס להתנגדויות להקמת המתחם ואמר כי "כל התחלה היא קשה. גם כשקופת חולים נכנסה למזרח העיר הייתה את אותה התגובה. זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להמשיך. נכון שפריצת הדרך היא קשה, אבל בהמשך יהיו אחרים שילכו בה".

לדבריו, "מתחם איסט-טק מהווה פלטפורמה לחינוך, להבאת חברות היי-טק לירושלים ולעצירת בריחת המוחות ממנה לתל אביב או לרמאללה. יש בירושלים את האקו-סיסטם, ומה שנדרש הוא שמישהו ינער אותו, כי אנחנו לא רוצים שהצעירים המזרח ירושלמים של היום יגדלו עם אותם דפוסי חשיבה שההורים והסבים והסבתות שלהם גדלו איתם ב-50 השנים האחרונות, אלא רוצים שיהיה להם עתיד שונה".