"קל יותר לבנות כיכר עירונית מלהטמיע מערכת CRM בעירייה"

"ישנן יותר מ-200 הגדרות למינוח 'עיר חכמה'. ערים חכמות הן אלו שהטמיעו טכנולוגיות ICT, על מנת שניתן יהיה לתכנן ולנהל אותן יעיל וטוב יותר. אני מעדיפה את ההגדרות בהן התושב.ת הוא.יא במרכז. לפני שלוש שנים מגיפת הקורונה 'עזרה' לתחום, כי נסגרו השירותים העירוניים שסופקו פרונטלית. כך, הדיגיטל, שעד אז היה 'נחמד שיהיה' – הפך לכורח המציאות. עדיין ישנם כמה חסמים לקידום הערים החכמות, ביניהם – ביורוקרטיה ורגולציות. קל יותר לבנות כיכר עירונית, או להכניס פסל בגינה ציבורית – מאשר להטמיע מערכת CRM ברשות המקומית. לכן, נדרש להזיז – ערים או הרים – כדי לתת מענה ממשלתי לשלטון המקומי", כך אמרה ד"ר שרון אפריל.

לד"ר אפריל יש שם תפקיד קליט וקצר: מנהלת הצוות הבין-משרדי לקידום הדיגיטל בשלטון המקומי, במשרד הפנים – מטעם מערך הדיגיטל הלאומי. היא דיברה בכנס בנושא ערים חכמות, SMART CITIES 3.0, שהפיקה אנשים ומחשבים והתקיים אתמול (ד') באולם אירועים לאגו בראשון לציון. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

ברשויות המקומיות: מעט מנמ"רים.יות בשכר נמוך יחסית

"עם העלייה בחשיבות הדיגיטל", אמרה ד"ר אפריל, "גדלה ההבנה של חשיבות העמקת הקשר בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בהביטי IT. הממשלה הבינה במהלך הקורונה, כי הרשויות המקומיות יכולות לסייע לה לנהל את האירוע". היא ציינה כי "לצד הרגולציות, ישנם חסמים נוספים לקידום הקשר בין השניים: חסם אחד הוא ההון אנושי. שכרו של מנמ"ר נגזר מהשכר של מנכ"ל הרשות המקומית, וזה נגזר מהגודל שלה. כך יוצא כי שכרם.ן של מנמ"רים.יות רבים הוא נמוך משמעותית מהמקובל.

היבט נוסף הוא מיעוט אנשי IT ברשויות המקומיות: יש רק כ-80 מנמ"רים מתוך 259 רשויות מקומיות, משמע שברובן אין מנהלי IT. חסם נוסף קשור למצבן של הרשויות. רובן רשויות קטנות, עם תקציב מועט או גירעון בתקציב. ברבות מהן יש בין עשרים ל-200 מערכות IT ורובן מתפקדות כ'איים בודדים' – אינן 'מדברות' זו עם זו, או אינן מתקשרות עם מערכות ה-IT הממשלתיות".

"ה-ICT בשלטון המקומי סובל מתופעת 'היעדר מבוגר אחראי' לתחום", ציינה ד"ר אפריל. "ישנן החלטות ממשלה רבות לתחום, יש קהילה של מנמ"רים ברשויות המקומיות, יש הכשרת מנכ"לים, יש האצה של הדיגיטל. לצערי, במבט אחורה, בבחינה של 'כמה הזזנו את המחט? באיזו מידה שיפרנו? מי התקדם בדיגיטל?' – נמצא כי רשויות מקומיות רבות נותרו מאחור".

עשייה במטרה לשפר שירות לתושבים, על בסיס דיגיטל

"אנו בוחנים כיווני עשייה שונים", סיפרה ד"ר אפריל. "יש הבנה לגבי הצורך לעשות. הרשויות המקומיות נחלקות לשלוש רמות בשלות טכנולוגית: מעט מהן בעלות רמת בשלות גבוהה, חלקן בעלות רמת בשלות בינונית, שצריכות הכוונה וייעוץ, ויש רשויות מקומיות בעלות רמת בשלות דיגיטלית נמוכה, והן נדרשות לסיוע. אנו מבינים שצריך לפתח כמה סוגי מענה בשלוש רמות – מה נדרש מהרשות, מהממשלה ומה באמצע, בין העיר והממשל. אנחנו מבינים שיש לתקצב את התחום, אבל יש לחשוב גם אחרת על מודלים. יש להעניק הכשרות, נדרש להעשיר את ההון האנושי בכישורים ויכולות. מדובר במעין תצריף (פאזל), שיש לשפר ולתכלל, כדי שכולם ישתתפו במשחק וכך תיווצר קפיצת המדרגה הנדרשת. יש לטייב את הרגולציות ולשנות חוקים שהותקנו לפני יותר משלושה עשורים – ואינם מותאמים לעידן הדיגיטל. בנוסף, עלינו להביט באופן רוחבי".

ד"ר אפריל סיכמה באומרה כי "הגדרנו מטרות לתחום: לשפר ולהרחיב את השירותים המוניציפליים המוענקים לעסקים ולתושבים; להפוך את הרשות ליעילה וחוסכת; להשקיע בתחום ההון האנושי. להסיר חסמים ולתקן רגולציות, וכן לייצר ממשקים בין השלטון המקומי והממשלתי. נתווה כיוונים על מנת לקדם ולהתקדם. זו תקופה קריטית וייחודית, בשל היכולת לעשות את השינוי הנדרש – כדי ליצור עתיד שיאופיין בשיפור השירות לתושבים על בסיס דיגיטל".