"העיר החכמה צריכה להפוך לעיר קוגניטיבית"

"נושא הערים החכמות מדובר זה עשור לערך. עברנו בתחילה תהליך של הקמת עיר דיגיטלית. זו עברה בשלב הבא לעיר חכמה, שמשתמשת בטכנולוגיות חכמות למטרות התייעלות, חיסכון ושיפור השירות לתושב. באחרונה התחיל תהליך של הפיכת העיר לעיר קוגניטיבית. זה היעד – עיר חכמה 6.0", כך אמר אורי בן-ארי, יועץ בכיר לתחום הערים החכמות.

בן-ארי דיבר בכנס הערים החכמות Smart Cities 3.0 של אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ד') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

איזו עיר הייתה העיר החכמה הראשונה בישראל?

בדבריו ציין בן-ארי את העיר החכמה הראשונה בישראל: "התחלנו להפוך את אילת לעיר חכמה כבר ב-2012", אמר. "העיר עברה מהפך בתחומים שונים – החל משימוש באנרגיה חלופית, דרך חיישנים ואינטרנט ומצלמות בכל העיר, עבור בפיתוח חדשנות ויזמות בעיר, וכלה בהקמת מרכז בינלאומי לחקלאות ימית – כל זאת כאשר המרכיב העיקרי בפעילות הכלכלית באילת הוא עדיין התיירות. אילת התקדמה, והיא משתמשת כיום בצורה נרחבת באנרגיה מתחדשת. בקרוב התושבים לא ישלמו על צריכת חשמל, כי הם יקימו פאנלים סולריים – מגמה שצוברת תאוצה בעיר".

עיר חכמה – ויפה. אילת. צילום: ShutterStock

איזו עיר היא העיר הקוגניטיבית הראשונה בעולם?

בן-ארי הסביר את המונח "עיר קוגניטיבית": "זוהי עיר שבה כל המערכות מחוברות, כמו במוח, ובאמצעות טכנולוגיות מתקדמות היא יכולה ללמוד ולחזות מראש תופעות אפשריות – מה שמשפר את השירות שהעירייה נותנת לתושבים וחוסך להם זמן. מקבלי ההחלטות בעיר קוגניטיבית עושים זאת על ידי הפיכת המידע לידע, ובצורה קוגניטיבית – הידע מוביל את קבלת ההחלטות".

"העיר הקוגניטיבית הראשונה בעולם היא נאום (Neom) שבערב הסעודית. מושקעים בפיתוחה מיליארדי דולרים, ונעשה לצורך כך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, כולל AI, תאומים דיגיטליים ומטאברס. זאת, כדי להבטיח עיר קוגניטיבית, שחוזה את צרכי התושבים מראש ומשפרת את איכות החיים שלהם", הוסיף. "גודלה של העיר הוא 26 אלף קמ"ר – יותר משטחה של ישראל. צפויים לגור בה שניים עד שלושה מיליון תושבים. נעשות בה פעולות רבות של חיקור, גילוי וניתוח נתונים. עוד אציין את אקו דלתא, העיר החכמה שנבנית מאפס בדרום קוריאה, שהיא בעצם שכונה מורחבת".

לדברי בן-ארי, "תחום העיר החכמה עבר שלבים: בתחילה, הוא כלל את טכנולוגיה ומערכות מידע, תאורה חכמה ופחי אשפה עם חיישנים. אז עברנו לתחומי התשתיות, התחבורה, האנרגיה והחינוך. בשנים 2019-2021 התחום התקדם דרך מימוש תפיסת התושב במרכז, אם כי הקורונה האטה מעט את ההתקדמות בתחום. בשנתיים האחרונות, המיקוד הוא בקבלת החלטות מושכלת, מבוססת נתונים ומידע מנותח".

מהי האסטרטגיה לעיר חכמה 6.0?

בן-ארי הציג בדבריו את האסטרטגיה לעיר חכמה 6.0: "זו עיר שבה התושב נמצא במרכז וההחלטות מבוצעות על בסיס ידע, ולא רק מידע – שמצטבר ומסייע לקבל החלטות מראש, ולא רק בזמן אמת. כמו כן, האסטרטגיה מטפלת בקיימות ובחוסן של העיר, בשיתופי פעולה בין בעלי העניין בה, ובחדשנות וביזמות המפותחות בה".

הוא הציג תפיסה חדשה של חדרים אימרסיביים, "שמשמשים כיום בכיתות בבתי ספר, ושעשויים לשמש בקרוב ברשויות המקומיות כחדרים להצגת מערכות GIS וצילומי אוויר מתקדמים בתלת ממד, למשל כדי לתכנן ולאתר חריגות בניה".

לסיום, בן-ארי הדגיש שלאור התפתחות תחום העיר החכמה, וגם באופן כללי, "תפקיד המנמ"ר הולך ונעשה חשוב יותר ויותר במגזר העירוני. יש חובה לשדרג את מעמד המנמ"ר ברשויות המקומיות לתפקיד סמנכ"ל, או סגן ראש עיר בשכר. זאת, בעיקר לאור החשיבות של התפתחות הטכנולוגיה והרצון להפוך ערים לחכמות יותר, קוגניטיביות יותר. תפקיד המנמ"ר הוא מהתפקידים החשובים במשק, ועל המנמ"רים.ות להיות מוכשרים.ות בניהול ובתכנון אסטרטגי".