פרויקט "קרקע מוצקה" של בנק ישראל – "פרויקט של פעם בדור"

בנק ישראל השלים לאחרונה את פרויקט "קרקע מוצקה", בניין מודרני וחדיש, שבמסגרתו הקים הבנק חוות שרתים ייעודית חדשה, שזכתה לשם יהלום. כך סיפר יונתן קרוטוריו, מנהל הדטה סנטר של בנק ישראל, במסגרת כנס Data Center 2023 של אנשים ומחשבים שנערך בסוף השבוע האחרון באולמי לאגו שבראשון לציון.

"אנחנו עם הסמכה בהתאם לתקן Tier 4. עברנו את המבחנים של UTI, ובשעה טובה קיבלנו את התעודה הרשמית לכך. זה המתקן הממשלתי הציבורי הראשון שאינו צבאי, שקיבל הסמכה רשמית כזו, וזה מתקן בעבודה מקומית, שהוא ייחודי במגזר הציבורי, וגם בהשוואה מול הרבה מתקנים בשוק הפרטי. אנחנו עולים לענן בנושאים שאינם קריטיים, אבל ברמת הליבה אסור לנו להוציא החוצה, וזו מטרת המתקן – להבטיח שהמערכות הקריטיות נמצאות אצלנו בבית ויש לנו שליטה על הרציפות התפקודית שלהן", סיפר קרוטוריו.

הוא הזכיר, שאחת הסיבות העיקריות לפרויקט, שהתכנון שלו יצא לדרך לפני חמש שנים, הוא אימוץ המלצות של ועדת נחושתן מ-2014 להיערכות לאומית לשעת חירום. "אבל יש גם כמה סיבות פנימיות, כמו שחוות השרתים הישנה הייתה במרתף של בניין מיושן, וגם הגיעה למצב שבו הייתה חנוקה מבחינת קיבולת. איך שלא מסתכלים על זה, זהו פרויקט של פעם בדור, מגה פרויקט", הוא אמר.

לדבריו, כמה ההיבטים הופכים את חוות השרתים החדשה של בנק ישראל לכזו שמתאימה ל-Tier 4. "הדבר הראשון הוא הגדרתה כמתקן אל-כשל. יש הפרדה של המערכות באופן מלא, עם התאמה לחללים השונים ולתפקידים שלהם. הוא מציע שרידות תקשורתית מלאה עם שתי הזנות לפחות ועם יכולת ביצוע פעולות תחזוקה ללא השבתה, כפילות במערכות הכנסת והוצאת אוויר, מערך קירור רציף, ואולי מעל הכל, יכולת עבודה גם ללא מערכות בקרה", הסביר קרויטוריו.

אזור נחיתה ממשלתי

יוסי אבגי, מנהל אזור הנחיתה הממשלתי, סיפר על הקמת אזור הנחיתה המרכזי עבור חיבור משרדי הממשלה לנימבוס. "המטרה של אזור הנחיתה הוא לאפשר למשרדים הממשלתיים השונים לעלות את שירותיהם לענן של נימבוס. אזור הנחיתה הומצא על ידי AWS ב-2018, ומאז אומץ בידי רוב חברות הענן, והוא מתאר חשבון אחד מרכזי, שבאמצעותו אפשר להפעיל כמה חשבונות לפי חוקים ואמצעי אבטחה שונים. אנחנו מקימים תשתית מרכזית זו כדרך להגיע לענן, כך שכל משרד מקבל סוג של דירה, אבל עם חיבור לכל התשתיות שצריך כדי שהיא תעבוד היטב, והם צריכים להרגיש עצמאות מלאה בהתאם להנחיות מבלי שאנו נהיה מעורבים. זה אתגר כי זה דורש הרבה מיכון", הוא אמר.

יוסי אבגי, מנהל אזור הנחיתה הממשלתי. צילום: עמית אלפונטה

אפיון העבודה מול נימבוס מבוסס, כמובן, על כך שיש שתי ספקיות שזכו במכרז, ומסביב הממשקים, כולל שער שדרכו ייכנסו כל המשרדים. "זה המקום שבו ניתן את כל האפשרות של הגנה. מעבר לכך, כל משרד יוכל לבנות את ההגנה הנדרשת על הנכסים שלו. זה אחד הפרויקטים הכי מאתגרים, כי כבר כיום מחוברים 14 משרדים   לענן של אמזון ו-15 לגוגל. לא פשוט לתת מענה לכל המשרדים, והאתגר הוא תמיד עצמאות משרדית", סיכם אבגי.

טכנולוגיות מסורתיות לצד חדשות

רועי עטר, מנהל תשתיות ותפעול בישראכרט, סיפר לקהל הנוכחים הגדול על ניהול תשתיות ודטה סנטר בארגון פיננסי, ותיאר את השינוי שעוברת חברת כרטיסי האשראי הוותיקה. "בישראכרט, בכל רגע נתון מתנהלים עשרות פרויקטים. אני צריך לאפשר להם את כל מה שהם צריכים עם הטכנולוגיות החדשות ועם המקום ולוחות הזמנים שהם צריכים. הם קיימים כדי לשרת את העסק שאנחנו בונים בכל יום. אנחנו הופכים לחברת תשלומים ואשראי מתקדמת, כך שלצד כל התשתיות המסורתיות יש לנו גם את התשתיות הווירטואליות ואנחנו רצים קדימה לעבר הענן".

אחת הבעיות היא השילוב של טכנולוגיות דיגיטליות מודרניות לצד העובדה שבחברה יש גם מערכות מיינפריים ו-AS400, שגם עליהן יש לשמור 24/7 לדבריו. "הטכנולוגיות החדשות הן אתגר שהוא מאוד מאוד גדול, כי אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב על הקיים. אי אפשר להביא טכנולוגיות חדשות אלא אם הן לא יפגעו בקיים, שימשיך לעבוד בצורה מושלמת. זה מייצר פערים גם ברמת כוח האדם. האתגר הוא להביא כוח אדם טוב, אך אף אחד לא רוצה להיות איש סיסטם. כולם רוצים להיות DevOps. זה מוביל לכך שיש גם צורך בגמישות מחשבתית", אמר עטר.

רועי עטר, מנהל תשתיות ותפעול בישראכרט. צילום: עמית אלפונטה

קהל הלקוחות של חטיבת התשתיות והתפעול מורכב ומקיף מאוד, והוא כולל את עובדי החברה, כמו גם את כל הלקוחות החיצוניים שמשתמשים בשירותים ובאתרים שלה. "זה כמובן דורש התייחסות מדויקת לכל אחד מהקהלים, וגם זה כשלעצמו הוא אתגר מאוד גדול, וזה אומר שצריך לכנן הרבה מראש. אני יודע שיש הרגשה בדור הצעיר שמכיוון שהכל דינמי עכשיו לא צריך לתכנן מראש, אז אתם חייבים לדעת שאין תחליף לתכנון לזמן ארוך, שנועד להיות מדויק – מכוח האדם שיש, עם מצבת שמתאימה להתמודד עם כל האתגרים של הארגון, דרך הרמה הכלכלית, ועד הצורך לדעת לתכנן איזה טכנולוגיות נצטרך ועוד", הוא סיכם.