צבא, תשתיות ו-AI – שלושה בזירה אחת

השיא של השבוע הטכנולוגי הנוכחי היה אתמול (ד') במרכז הכנסים והאירועים לאגו בראשון לציון, שם קיימה קבוצת אנשים ומחשבים לא פחות משלושה כנסים טכנולוגיים בבת אחת. באולם המרכזי נערך כנס התקשוב הצבאי IT for IDF, שעמד בסימן הקמת 20 שנים לאגף התקשוב של צה"ל (כיום אגף התקשוב וההגנה בסייבר), ושהנואם המרכזי בו היה הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, רא"ל (מיל') בני גנץ. באולם ליד נערך כנס דאטה סנטרים ובאולם נוסף – כנס שעסק בשלושה מהתחומים המרכזיים כיום בעולם המחשוב: AI, BI וביג דאטה.

אגף התקשוב עבר ב-20 שנותיו גלגולים שונים, וגם הקמתו (תהליך שעליו סיפר גנץ, שעמד בראש הוועדה שהמליצה על כך) לא הייתה טבעית לצה"ל של אותם הימים. אז, מערכות המחשוב, התוכנות והיישומים נתפסו כמערכות תומכות בלבד, נחלתן של יחידות ספציפיות ופחות של הצבא בכללותו. הקצונה הבכירה והדרג המבצעי של אותם הימים עדיין לא ראו בטכנולוגיה כלי מרכזי, חלק מזירת הקרב, כזה שאף מפקד לא זז בלעדיו – כמו שקורה כיום. חלפו לא מעט שנים עד שהתפיסה הצה"לית סביב הטכנולוגיה השתנתה.

רא"ל (מיל') בני גנץ בכנס אתמול (ד'). צילום: ניב קנטור

השינוי הזה נולד מצורך, או, נכון יותר, מלקחים מאירועים ופעילויות מבצעיות שערך הצבא במהלך השנים. האתגר המרכזי היה ועודנו התיאום והקישוריות בין הזרועות המרכזיות והיחידות השונות של צה"ל. התקשוב הסתמן ככלי המרכזי שיכול לסייע בהגברת הקישוריות בין זרועות הים, היבשה והאוויר, שלא לדבר על הזרוע החדשה – הסייבר, ובמקביל בין האגפים השונים בתוך הזרועות. לא במקרה גנץ ציין בדבריו את החשיבות של הקישוריות במערכת הצבאית ואמר: "אי אפשר שכל זרוע תפעל בפני עצמה". כתוצאה מתפקידיו השונים בצה"ל, באותה ועדה שבראשה עמד והלאה, עד לרמטכ"לות, גנץ יודע היטב כמה אתגרים, מהמורות ו-ויכוחים היו בצמרת הצבא לגבי חשיבות הקישוריות הזו.

גם הרמטכ"ל הנוכחי, רא"ל הרצי הלוי, ציין בהזדמנויות שונות, כולל אחרי המבצע האחרון בעזה, את החשיבות שבתיאומים בין הזרועות הצה"ליות, שמתאפשרים באמצעות הטכנולוגיה.

שינוי התפיסה בצה"ל הביא לכך שאגף התקשוב הוא אחד הגופים החשובים ביותר בצבא, והוא נוגע כמעט בכל תחום בפעילות של צבאנו וכוחותינו.

הדאטה סנטרים עלו במעלה בניין ההנהלה

הכנס השני שקבוצת אנשים ומחשבים קיימה אתמול בלאגו עסק, כאמור, בעולמות הדאטה סנטרים והתשתיות. העובדה שעברה כחוט השני בין הדוברים בכנס היא שהתשתיות הן אחד התחומים המרכזיים בתפקוד של כל ארגון. כמויות המידע הבלתי סופיות שאנחנו מזינים צריכות מקום לאחסון, לשמירה ולגיבוי. זה נכון כמעט לכל תחום ולכל מגזר – הביטחוני, האזרחי, הממשלתי-ציבורי ועוד.

תחום התשתיות הוא עוד תחום טכנולוגי שבמשך השנים שויך אך ורק למנהלי ואנשי המחשוב בארגונים. לכן הוא גם ישב למטה בבניין ובהיררכיה של ההנהלות של הארגונים. אלא שבמשך השנים, ההנהלות הבינו יותר ויותר את חשיבותו, והעלו אותו בקומה, או דרגה, אחת – ואף יותר. תחום זה הפך להיות בין האתגרים הבולטים של ההנהלות, ודאי בארגונים הגדולים ו-ודאי לא רק של המנמ"רים.

לצד ההנהלות עצמן, גורם בולט שהביא לכך הוא הממשלה – לא מתוך מדיניות כלל משקית או תוכנית סדורה, אלא בגלל מכרז נימבוס, שעורר את שוק הדאטה סנטרים בישראל, בעקבות כניסת ענקיות הענן למדינה. אלה מקימות פה אזורי ענן ודאטה סנטרים לרוב, ועל הדרך גם מסייעות לענף הנדל"ן. אבל בכנס, הדוברים הדגישו שהדבר החשוב בעולמות הדאטה סנטרים, ובכלל, הוא לא הנדל"ן, אלא הנתונים עצמם, שהם הדבר שצריך להימצא במקום גבוה בסדר העדיפויות של כל ארגון, ולהיות כאב הראש המרכזי של כל מנמ"ר. בהרבה מאוד מקרים זהו אמנם המצב. שוק הדאטה סנטרים בישראל עובר טלטלה, שסופה עדיין לא נראה באופק, וזה משליך על כלל מגזרי המשק.

המומחים הוותיקים, בעלי השיער הלבן, יגידו שהאתגרים של הדאטה, הבינה המלאכותית והתקשוב הצבאי תמיד היו, ושמה שהשתנה זה הדרך להתמודד איתם והקצב המטורף של השינויים והחידושים

אחת ההשלכות הבולטות של זה נראות במגזר הביטחוני: כמה ממתקני הדאטה סנטר המרכזיים בישראל מאחסנים את הנתונים הרגישים של צה"ל וגופים נוספים.

התפתחות וריבוי מרכזי הנתונים מתקשרים ישירות עם אחד האתגרים הבולטים של השנים האחרונות – הקיימות. חוות השרתים הן צרכניות כבודות ביותר של אנרגיה ובין המזהמות הגדולות ביותר. לכן מדברים כיום יותר ויותר על דאטה סנטרים ירוקים. בכנס הוצגו לא מעט תוכניות כיצד לענות על האתגר הזה, והמבחן יהיה בשנים הבאות.

ה-AI כבר כאן, אבל מוצה רק קצה הפוטנציאל שלו

האירוע השלישי עסק, כאמור, ב-AI, BI וביג דאטה. הפעם עמד במרכזו תחום הבינה המלאכותית, שטרף את הקלפים בכל הזירות והמגזרים, ושהשפעתו הולכת וגדלה. משתתפי הכנס יכולים היו להבין מדברי הדוברים שההשפעה הזאת עוד תלך ותגדל, שאנחנו בקושי ממצים את קצה קצהו של הפוטנציאל של התחום.

שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, בכנס אתמול (ד'). צילום: עמית אלפונטה

אחד הנושאים שנידונו בכנס הוא ההתאמה של גופים מסורתיים לבינה המלאכותית, ל-ChatGPT ולשאר מילות הבאזזז בתחום, שהן לא רק מילות באזזז. הגוף שהוא אולי הכי בולט בכך הוא הממשלה, והשירות שהיא נותנת לאזרחים. שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, הרחיבה על כך באירוע, עם דברים שצריכים לעניין את כל מי שמקבל או אמור לקבל שירות זה או אחר מהממשלה – כלומר, כל אחד ואחת מאתנו.

כך התקבצו להם, ליום אחד ובמקום אחד, מומחי דאטה, דאטה סנטרים, תשתיות, בינה מלאכותית ואנשי מערכת הביטחון, שמתמודדים עם אתגרי ה-IT. הוותיקים שבהם, בעלי השיער הלבן, יגידו שהאתגרים האלה תמיד היו, ושמה שהשתנה זה הדרך להתמודד איתם והקצב המטורף של השינויים והחידושים.