"שמירה על הדמוקרטיה היא שמירה על ההיי-טק"

התוכנית המשפטית של הממשלה שוב כובשת את הכותרות, לאחר ההחלטה מהשבוע של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להמשיך בחקיקתה, והסיכוי שהמחאה נגדה, שבשבועות האחרונים הייתה "על אש קטנה", תשוב ותתלקח. יחד עם החששות ממנה שבה ועולה הדאגה מפגיעה קשה שלה בכלכלה בכלל ובהיי-טק בפרט – יותר ממה שהיא כבר פגעה.

עינת גז, מייסדת ומנכ"לית פפאיה גלובל, הייתה אחת מאנשי ונשות ההיי-טק הראשונים.ות שהגיבו למצב, והחליטה, זמן קצר אחרי ששר המשפטים, יריב לוין, הכריז על התוכנית המשפטית, על הוצאת הכספים של הקרן מישראל. היא זכתה בעקבות כך לביקורת רבה, כולל מדובי פרנסס, מהמשקיעים הבולטים בהיי-טק ומשקיף בבורד של פפאיה גלובל. יצוין שפפאיה גלובל היא אחת מקרנות ההשקעה הגדולות ביותר בישראל, כך שיש למהלך שלה השלכות מעבר אליה עצמה.

גז אישרה בכנס Fintech Junction של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ד') במלון הילטון בתל אביב, כי היא אכן הוציאה את הכספים של הקרן מישראל. "אני מקיימת את מה שאני אומרת, ואמנם הוצאנו את הכספים", ציינה בתשובה לשאלת המנחה, העיתונאי אליוט גוטקין, לשעבר כתב ב-BBC, בטלוויזיה של בלומברג וב-CNN.

היא ציינה כי "מבלי להיכנס לדיונים פוליטיים, יש לאווירה בישראל השפעה גדולה על ההיי-טק. שמירה על הדמוקרטיה היא שמירה על ההיי-טק, ואני גאה בהשקעות שלנו בשתיהן".

דבריה של גז נאמרו במסגרת פאנל שנערך כחלק מהכנס ועסק בקרנות הון-סיכון, סטארט-אפים ומה שביניהם. היא אמרה כי "העולם הוא לא גלובלי כפי שאנחנו נוטים לחשוב, והרגולציה המקומית בתחום הפינטק הולכת ומתגברת, מה שעושה את הגלובליות של התעשייה הזאת יותר ויותר קשה. זה עד כדי כך שיש סטארט-אפים שעדיין מתקשים לפתוח חשבון בנק בגלל הרגולציה. ייקח זמן עד שנגשר על הפערים האלה, שבין החדשנות של עולם הפינטק לרגולטורים".

ניראג' מקין, סמנכ"ל בכיר וראש קבוצת אסטרטגיה, אנליטיקה והון-סיכון ב-Emirates NBD. צילום: תומר פולטין

חלק מרכזי בפאנל הוקדש למשבר הכלכלי הגלובלי, שמביא לירידות בהשקעות בסטארט-אפים בכל העולם (אם כי בישראל הירידה היא בשיעור גבוה יותר, בגלל המצב הפוליטי-משפטי במדינה). ניראג' מקין, סמנכ"ל בכיר וראש קבוצת אסטרטגיה, אנליטיקה והון-סיכון ב-Emirates NBD, אחד הבנקים הגדולים באיחוד האמירויות, אמר כי "ההשקעות בפינטק הן במגמת ירידה, אבל הן יימשכו. המשקיעים שואלים השנה, לפני שהם מחליטים להשקיע, יותר שאלות מאשר ב-2020-21, אבל זה לא שהם סגרו את הברז".

הדר סיטרמן נוריס, שותפה ב-Team8 Capital. צילום: תומר פולטין

הדר סיטרמן נוריס, שותפה ב-Team8 Capital, קרן ההשקעות של Team8, הדגישה שהירידה בהשקעות כמעט שלא מורגשת בסבבי סיד ו-A, אולם כן בסבבים מאוחרים יותר – במה שנקרא חברות צמיחה. היא ציינה כי "בשנתיים האחרונות, הציפיות של המשקיעים השתנו. הם פחות משקיעים על סמך רעיון שאולי יניב רווח בעוד כמה שנים, כמו שהיה עד לא מזמן, ויותר רוצים רווח מיידי".

דובר נוסף בפאנל היה עו"ד עידו שומרוני, שותף במשרד עורכי הדין שיבולת ושות'. הוא אמר כי "הרבעון הראשון של השנה היה הגרוע ביותר בהשקעות בסטארט-אפים הישראליים מאז 2018. אבל זה לא ייחודי לישראל – הסביבה המקרו-כלכלית השתנתה, יש אינפלציה ולהרבה קרנות הון-סיכון קשה בעצמן לגייס את הכסף".

עו"ד עידו שומרוני, שותף במשרד עורכי הדין שיבולת ושות'. צילום: תומר פולטין

מערכות היחסים שבין הבנקים לחברות הפינטק

מה באשר ליחסים בין חברות הפינטק, שהן קטנות יחסית וחדשניות, לבין הבנקים, שהם גדולים ומסורתיים? "הבנקים הם השותפים האידיאליים של חברות הפינטק, אבל הם דורשים מהן רמה מסוימת של בגרות, מה שאומר ששותפות אתם לא מתאימה לכל חברת פינטק. לא יהיה יעיל לחברה לפנות אליהם אם היא נמצאת בשלב מוקדם מדי", אמרה סיטרמן נוריס.

מקין הביא לשולחן את הפרספקטיבה של הבנקים: "בנקים מנסים לשתף פעולה עם חברות פינטק, כי הם רואים הרבה פוטנציאל בשותפויות האלה. כך גם אנחנו. למה זה קורה? כי חברות הפינטק נותנות מענה לצורך אקוטי של הבנקים – לעבור טרנספורמציה דיגיטלית, כדי לנוע קדימה מהר מאוד במענה לציפייה של הלקוחות. הן מציעות פתרונות שמאפשרים את זה. בשש השנים האחרונות השקענו, ב-Emirates NBD, יותר מחצי מיליארד דולר בטרנספורמציה דיגיטלית".

ככלל, אמר, "הדרך הטובה ביותר של חברות פינטק לפעול היא לשתף פעולה עם בנקים, כי יש להם לקוחות ואת הניסיון שלהם".

האם נראה בקרוב יותר מיזוגים ורכישות בעולם הפינטק?

נושא נוסף שנדון בפאנל הוא מיזוגים ורכישות בעולם הפינטק. מדברי המשתתפים עולה כי הם לגמרי כאן ולא הולכים לשום מקום. גז אמרה כי "נראה שבימים אלה, יותר חברות שוקלות מה הדרך הנכונה ביותר עבורן – לצמוח לחברה עצמאית וגדולה, או ללכת בנתיב של רכישה או מיזוג. ייתכן שזה יוביל ליותר מיזוגים ורכישות בעתיד הנראה לעין".

לדברי סיטרמן נוריס, "מאחר שב-2021 היו השקעות רבות, שיצרו עוד ועוד חברות פינטק, ומאחר שאנחנו בתקופה של משבר כלכלי, יהיו בתקופה הקרובה יותר מיזוגים ורכישות. יהיו הרבה כאלה ב-2023-24".

רגולציה על בינה מלאכותית – כן או לא?

החלק האחרון בפאנל עסק בנושא החם ביותר כיום בעולם הטכנולוגיה: הבינה המלאכותית, ה-AI. היא והרגולציה עליה, שמעסיקה יותר ויותר ממשלות, כולל בישראל. לדברי שומרוני, "הבינה המלאכותית היא לחלוטין הזדמנות גם לחברות הפינטק. כל דבר בתעשייה הפיננסית מערב דאטה, ולבינה המלאכותית יש יכולת לקרוא כמות רבה של דו"חות שאנחנו לא יכולים להגיע לזה, ולהסיק מכך מסקנות. זה דבר שאנחנו לא יכולים להתחרות בו וכן צריכים להשתמש בו. אלא שחברות הפינטק צריכות לדעת טוב יותר להסביר לבנקים את הערך שב-AI".

גז אמרה כי "אם הממשלות לא יבינו לעומק את הבינה המלאכותית והשלכותיה, ואם הן לא יחליטו ויחוקקו בעניין, יהיה קשה מאוד לעשות את המהפכה. בכל ממשלה צריך להיות מנהל ראשי לתחום ה-AI, שיבטיח שזה יקרה. מדיניות ממשלתית נכונה בתחום תעזור לנו, אנשי תעשיית ההיי-טק שמתעסקים ב-AI, לחדש. אני חושבת שזה יקרה – שהממשלות ייכנסו לתחום ה-AI, וזה יעזור לנו להיות הרבה יותר יעילים וחדשניים".

ברוס טרגין, מנהל בכיר בקרן בלומברג קפיטל. צילום: תומר פלוטין

לעומתה, ברוס טרגין, מנהל בכיר בקרן בלומברג קפיטל, אמר ש-"גם כאן, ככל שתהיה פחות התערבות ממשלתית כך יהיה יותר טוב".