החדשנות שכדאי למנמ"רים לעקוב אחריה

ההתפתחויות הבלתי פוסקות מחייבות את המנמ"רים להיות מעודכנים בחידושים ובחדשנות הרבה יותר מבעבר ● באילו טכנולוגיות בפרט?

הדרך לחדשנות רצופה באתגרים.

החדשנות הבלתי פוסקת מחייבת את המנמ"רים להיות מעודכנים באופן צמוד הרבה יותר מבעבר ולעקוב אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות, כדי לא לפספס את הדבר הבא. זה משפט כללי ודבר שאמור להיות מובן מאליו כשמדובר במנהלים טכנולוגיים בכירים, אבל למרבה הצער, זה לא תמיד המצב – מה שמשפיע לשלילה על החברות שהם מועסקים בהן.

האתגר הוא קשה לא רק בגלל הקצב המהיר של ההתפתחויות, אלא גם מאחר שיש כל כך הרבה כאלה, שכוללות כל כך הרבה מרכיבים וחידושים. כתוצאה מכך, מתבקשת יצירת סדרי עדיפויות, במה להתמקד יותר ופחות, ואת זה צריך לעשות לאחר בחינה מהירה וראשונית של רעיונות והחלטה מהירה, שכוללת לא מעט ניהול סיכונים.

האתר CIO ריכז עבור המנמ"רים כמה טכנולוגיות שלדעת עורכיו עומדות להשפיע, וחלקן כבר משפיעות, על תחום ה-IT, וכדאי לבדוק אותן.

שבבים אנלוגיים בעולם דיגיטלי

"אנלוגי, כן כן, בדיגיטלי, כן כן", שר אלון אולארצ'יק. ובכן, אחד החידושים הוא שבבים אנלוגיים שמאפשרים תפעול מספר רב יותר של כלים ומערכות דיגיטליים, שדווקא מחזירים למערכות החומרה את המחשוב האנלוגי, שהיה מקובל פעם. המשפט הקודם מהווה לכאורה סתירה – אנלוגי מול דיגיטלי, ישן מול חדש, אבל מסתבר שהם יכולים לדור בכפיפה אחת. השילוב הזה יכול להגדיל את מספר הערכים משניים – מתחים או זרמים – לאין סוף. השבבים האלה יצרכו פחות אנרגיה – מה שירחיב את השימוש בהם לתפעול מערכות שלאו דווקא מחוברות לחשמל.

נושא אחר הוא החידושים בתחום הווידיאו צ'ט. זה תחום שקיבל תאוצה בתקופת הקורונה, כאשר המנמ"רים התמודדו עם האתגר של שיתוף כמה שיותר עובדים בחדר וירטואלי אחד, על מנת להמשיך את העבודה השוטפת גם בתקופה של סגרים. הטכנולוגיות האלה מאפשרות בשנים האחרונות פגישות, דיונים וכנסים וירטואליים, בהם כאלה שנמשכים כמה ימים – וכדאי למנמ"רים לעקוב אחריהן. זאת, מאחר שההשלכות במקרה זה הן לא רק טכניות, אלא יש להן השפעה חשובה על מקבלי ההחלטות בארגון. שיחות וידיאו עושות את העבודה מהבית לקלה ונוחה יותר, מה שאומר שהמנכ"לים יכולים להפחית את שטחי הנדל"ן במשרדיהם – וחלקם כבר עשו או עושים זאת.

עוד תחום שאליו מתייחסים עורכי CIO הוא אבטחה פיזית של מערכות דיגיטליות. במשך שנים, התפיסה הרווחת הייתה שקיימת הפרדה בין אבטחת הכלים הפיזיים, כגון מחשבים שולחניים וניידים, לזו של מערכות המידע ובכלל, אבטחת המידע בעולם הדיגיטלי והאינטרנטי. לא עוד: מנהלי ה-IT מבינים שהגבול בין המרחב הפיזי לזה הסייברי כבר לא קיים, ואם הם לא מבינים זאת – כדאי שיבינו. מומלץ למנמ"רים לדרוש בניית מכשירים שנותנים מענה הן להגנה פיזית והן לתקיפות דיגיטליות, כדי למנוע מתקפות משולבות שכאלה – ויש מהן לא מעט. המכשירים האלה עדיין לא זמינים ולכן מוטלת על המנמ"רים אחריות למצוא את האיזון הנכון עבור הנתונים של ארגוניהם, כדי להביס את הדור החדש של התוקפים.
אתגר ישן שהולך והופך קשה יותר ליישום.

אתגר ישן של כל מנמ"ר הוא שהמערכות שהוא מפעיל יהיו אמינות ויציבות. אבל בעידן הנוכחי, יותר ויותר מפתחים משחררים קודים למערכות מחשב שהוכיחו את עצמם על שולחן העבודה שלהם מבלי להקפיד לבדוק את זה בעולם האמיתי, הארגוני – שם המצב יותר מורכב מאשר במכשיר אחד של מפתח זה או אחר. תפקידו של המנמ"ר הוא לוודא שהקוד של המערכות שהוא מטמיע בארגון יכללו שכבה נוספת, כדי להבטיח יציבות, במיוחד כאשר מדובר במערכות קריטיות, למשל מסדי נתונים.

הקשר החזק הקיים בין ה-IT לתהליכים העסקיים, לשירותים ולמעשה כמעט לכל תחום בחיינו מחייב את המנמ"ר להיות עם אוזניים קשובות וראש פתוח, ולעקוב אחרי החידושים והשינויים הרבה מעבר למה שהוא עושה כיום

כאן מגיע נושא הפרטיות, שגם הוא עובר שינויים רבים, ולא תמיד לטובה: כמות הכלים והפתרונות שתפקידם הוא לסייע לגורמים שונים לנצל טוב יותר את המידע הולכת ועולה, ומשפיעה לשלילה על השמירה על פרטיותנו. חשיפת הפרטים אודותינו והסכנות לזיופים ולהתחזות הולכות ועולות. מקרים של דליפות מידע מדביקות לארגונים תדמית של כאלה שלא שומרים על הפרטיות ומפרים את התקנות בנושא זה. אחד הגורמים הבולטים שצריכים לסייע להנהלות להתנהל נכון ולמנוע דליפות כאלה הוא המנמ"רים. כידוע, אי אפשר למנוע דליפות כאלה ב-100%, אבל אפשר לעשות את המאמצים המקסימליים שהן לא יקרו.

תחום שהרבה ארגונים מביטים בו מהצד. בלוקצ'יין.

תחום שהרבה ארגונים מביטים בו מהצד. בלוקצ'יין. צילום: BigStock

אחרון ברשימת הנושאים הוא הבלוקצ'יין, שהוא עוד תחום, ולצידו אתגר, שקיימים כבר כמה שנים. אלא שעדיין, יש ארגונים רלוונטיים שלא עלו על הרכבת הזאת ומסתכלים על מה שקורה מהצד, מכירים בחשיבותו של התחום וברלוונטיות שלו לארגונם אבל עדיין לא מיישמים אותו באופן מלא. זה נכון במיוחד כאשר מדובר על מטבעות קריפטו. היעד הוא הגברת האמון והאמינות בין מי שעושים עסקאות בביטקוין, את'ריום ושאר המטבעות הדיגיטליים. הבלוקצ'יין והקריפטו נשענים במידה רבה על רשימות שמאפשרות לעקוב אחרי הבעלים של המטבעות, מה שמוסיף עוד נופך של אמינות. כנראה שזאת אחת הסיבות המרכזיות שהקריפטו, שהחל במטבעות הדיגיטליים, התפתח הרבה מעבר להם.

השורה התחתונה: הקשר החזק הקיים בין ה-IT לתהליכים העסקיים, לשירותים ולמעשה כמעט לכל תחום בחיינו מחייב את המנמ"ר להיות עם אוזניים קשובות וראש פתוח, ולעקוב אחרי החידושים והשינויים הרבה מעבר למה שהוא עושה כיום.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים